משרד המשפטים מחמיר את האכיפה והקנסות על עבירות בנייה: כשהפקח ישאיר דו"ח של חצי מיליון שקל על החלון

תקנות חדשות שתביא בשבוע הבא שרת המשפטים איילת שקד לאישור לפני ועדת הפנים של הכנסת צפויות להחמיר בענישה על עבירות בנייה למגורים, ולמעשה לשנות מן היסוד את האופן שבו ענישה זו מבוצעת. עד היום שימש ההליך הפלילי כהליך הנפוץ לטיפול בעבירות בנייה. במסגרתו, נדרשו הרשויות לגרור את הנאשמים לבתי משפט ולהתדיין אתם, לעתים במשך שנים ארוכות, בטרם ניתן גזר דין. בעולם התכנון קיימת הסכמה כי הליך זה הוכח כלא יעיל, ואינו מצליח למנוע את תופעת הבנייה הבלתי חוקית שהפכה למכת מדינה.

לפיכך, גיבש לאחרונה משרד המשפטים שורה של תקנות שמטרתן לאפשר ענישה מהירה יותר, ומרתיעה יותר. את מקומו של ההליך הפלילי, על פי התקנות, יחליף הליך מינהלי שבמסגרתו יוכלו רשויות אכיפת החוק לקנוס את עברייני הבנייה באופן מיידי וללא צורך בבית משפט. בנסיבות מסוימות, עשויות קנסות אלה להצטבר למאות אלפי שקלים, ואף להגיע ליותר ממיליון שקלים.

שני סוגי עבירה

התקנות מבחינות בין שני סוגים מרכזיים של עבירות בנייה - עבירת ביצוע ועבירת שימוש. על עבירת הביצוע, ייקנס העבריין ב־1,000 שקל על כל מ"ר שנבנה שלא כחוק, עד למקסימום אפשרי של 180 אלף שקל. בקרקעות המוגדרות על ידי המדינה כרגישות במיוחד, למשל בשמורת טבע, בחוף או בקרקע המיועדת לתשתית לאומית (כביש ראשי או קו מתח) אשר הבנייה הלא חוקית מונעת את פיתוחה, צפוי הקנס להיות כפול - 2,000 שקל לכל מ"ר בנוי עד מקסימום של 360 אלף שקלים. התעלמות מצו הפסקת עבודה תשית על העבריין קנס נוסף של 50 אלף שקל.

לכך יתווסף קנס שימוש, אשר ניתן גם הוא בהתאם להיקף העבירה, עד למקסימום של 150 אלף שקל בקרקע "רגילה", ומקסימום של 300 אלף שקל בקרקעות רגישות. כפל קנס יושת גם במקרים שבהם העבריין אינו אדם פרטי אלא תאגיד. אך כשהעבירה משמשת למגורים, ייחתך גובה הקנס בחצי.

בכל המקרים, לא יינתן הקנס באופן מיידי, אלא רק לאחר מתן התראה, שבעקבותיה תינתן תקופה של חודש בה יוכל העבריין לפנות ולהרוס את החלק במבנה שנבנה שלא כחוק. בתום תקופת ההתראה תהיה הרשות רשאית להטיל את הקנס, ואף להגדיל אותו בהיקף של 750 שקלים לכל יום שימוש נוסף, או 1,500 שקלים ביום במקרקעין רגישים.

הגופים שיורשו לאכוף את התקנות החדשות הם היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה במשרד האוצר, ויחידות האכיפה של הרשויות המקומיות. עם זאת אין מדובר בכל רשות מקומית שהיא, אלא רק בכזו שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בה הוסמכה על ידי המדינה כ"וועדה מקומית עצמאית" - כלומר כזו שהתנהלותה נמצאה תקינה וברמה גבוהה. על רשימה זו נמנות תל אביב־יפו, הרצליה, רעננה ועוד. התקנות החדשות כבר קיבלו את אישור שר האוצר, וכעת על ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בראשות ח"כ דודי אמסלם, להעניק להן אישור סופי.

שרת המשפטים איילת שקד מסרה בתגובה: "התקנות מאפשרות לאכוף את החוק בצורה אפקטיבית ומהירה. המדינה לא תשלים עם עבריינות בנייה ואני מקווה שהקנסות הכבדים ייצרו התרעה".

מרפסת ב־600 אלף שקל

את התקנות גיבש משרד המשפטים כחלק מתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, שמטרתו צמצום תופעת הבנייה הלא חוקית, שמרבית סעיפיו צפויות להיכנס לתוקף במהלך השבוע הבא.

צילום: שאטרסטוק

שינוי משמעותי בתיקון, הוא שלראשונה תוכל רשות מקומית לגבות היטל השבחה בגין בנייה שבוצעה שלא כחוק, וזאת בנוסף לקנסות אשר הוטלו עד כה על העבריינים. בכך, יושת על עברייני הבנייה כפל קנס. עם זאת ענישה זו תתאפשר בעת נקיטת הליך פלילי לבד, ולא מינהלי. מדובר בשינוי משמעותי, שכן עד כה, בהיעדר אמירה ברורה של המחוקק בנושא, נהגו הרשויות בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון מ־2004 לפיה חיוב אדם בהיטל השבחה ייעשה רק בעקבות עליית שווי של מקרקעין, שהיא תוצאת פעולות של רשויות התכנון שהביאו להשבחת המקרקעין. כלומר רק בעקבות אישור תוכניות בנייה.

לדברי עו"ד צבי שוב, מומחה בתחום התכנון והבנייה, "משמעות השינוי היא שכאשר תפתח הרשות בהליכים פליליים נגד עבריין הבנייה, בתי המשפט ישלחו את הצדדים לשמאי מכריע שיקבע את גובה היטל ההשבחה שהיה עבריין הבנייה משלם אילו היה בונה כחוק בהתאם להיתר בנייה. תשלום זה יצורף לקנס שיהיה על אותו עבריין בנייה לשלם. כך למשל ייאלצו מפצלי דירות ללא היתרים, שעד היום נחסכו מהם היטלי ההשבחה, לשלם גם את היטל ההשבחה וגם את הקנסות".

דוגמה נוספת מציג שמאי המקרקעין אהוד המאירי, והיא מקרה של סגירת מרפסת והפיכתה לחדר שלא כדין באחת מערי אזורי הביקוש. פעולה זו, על פי התחשיב שערך, עשויה להוביל לכדי קנס והיטל השבחה בסך מצטבר של 750 אלף שקל. "בסגירת המרפסת היטל ההשבחה יגיע ל־150 אלף שקל. למשל אם מרפסת היא בשטח 15 מ״ר במצב בו שווי שטח דירה באזור הוא 40 אלף שקל למ"ר, שווי שטח מרפסת הוא 50% משטח דירה, כלומר 20 אלף שקל למ"ר, ולכן סכום ההשבחה הוא 20 אלף שקל למ״ר ובסך הכל 300 אלף שקל, וסכום ההיטל הוא מחצית מהרווח שבעבירה כך שמדובר ב־150 אלף שקל. בנוסף, בחישוב הפרמטרים הללו הקנס למרפסת שנסגרה עומד על כ־600 אלף שקל".