בג"ץ דחה העתירה נגד הייצוג הבולט של קק"ל במועצת מקרקעי ישראל

בג"ץ דחה אתמול (ג') את עתירת ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, נגד הכנסת, שר האוצר, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) וקק"ל בעניין הרכב מועצת מקרקעי ישראל.

לטענת העותרים, כיוון שקק"ל הוא גוף שמטרתו היא טובת העם היהודי בלבד, חברותם של נציגי קק"ל במועצה בשיעור של 43% "מהווה פגיעה בזכות לשווין ובזכות לכבוד של בנות ובני האוכלוסייה הערבית בישראל באופן המצדיק להורות על ביטול סעיף זה".

בפסק הדין של בג"ץ נקבע כי הרכב שכזה "אינו מהווה פגיעה בזכות לשוויון ובזכות לכבוד של בנות ובני האוכלוסייה הערבית בישראל".

בהתאם לחוק רשות מקרקעי ישראל, לקק"ל 6 חברים במועצת מקרקעי ישראל מתוך 14 חברים. מקורה של הנציגות של קק"ל בתיקון לחוק רשות מקרקעי ישראל משנת 1995 וסעיף זה שונה מספר פעמים והוחל תיקון בחוק רשות מקרקעי ישראל משנת 2009.

צילום: ויקיפדיה

"נוכחותה של קק"ל במועצה היא בלתי נמנעת"

שלושת שופטי בג"ץ, נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון, שדחו את העתירה כתבו בפס"ד: "נוכחותה של קק"ל במועצה היא בלתי נמנעת, לנוכח הנסיבות שהובילו מעיקרא לכך שהמקרקעין שבבעלותה מנוהלים על ידי המועצה. אכן, נסיבות אלו מורכבות, ודורשות איזון בין האופי הפרטי של קק"ל לבין האופן הציבורי שבו מנוהלות קרקעותיה. אולם ניהול ציבורי של אדמות קק"ל, מבלי ליתן לה מעורבות בניהול הזה, אינו סביר – ולמצער, אין פגם של הפליה במעורבות הזו".

עוד צוין כי ניתן היה לדחות את העתירה על הסף בשל השיהוי (העיכוב) בהגשתה. העותרים חויבו בהוצאות משפט של 15 אלף שקל.

קק"ל נוסדה בשנת 1901 במטרה לגיוס כספי יהודי העולם לרכישת קרקעות בישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. בשנת 1953 קק"ל הגיע להסדר מיוחד שנחקק בחוק רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והיא זו שמנהלת את קרקעות המדינה בהן של קק"ל. החוק מטיל על הממשלה למנות את מועצת מקרקעי ישראל. כאשר תפקידיה של המועצה לקבוע את מדיניות הקרקע שרמ"י תפעל לפיה, לפקח על פעולותיה של רמ"י ולאשר את הצעת תקציבה.

מקק"ל נמסר: "אנו מביעים סיפוק מקביעת בג"ץ ביחס לחשיבות השתתפותה במועצת מקרקעי ישראל. פסק הדין מכיר בחשיבות פעילותה ובמעמדה המיוחד".

העותרים יוצגו ע"י עו"ד סוהאד בשארה ועו"ד חסן ג'בארין. קק"ל יוצגה ע"י עו"ד אלון גלרט ועו"ד ינקי פפר ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות'.