לפנינו המבול: נמחק התקציב למניעת הצפות

תוכנית רחבת היקף למניעת הצפות נשטפה החוצה מתקציב המדינה. התוכנית, שנועדה למנוע הצפות בשורה של שכונות מגורים חדשות ולאפשר בניית אלפי דירות, מתוקצבת בכמיליארד שקל ומתפרסת על פני כשבע שנים.

אלא שהיא לא קיבלה מענה בתקציב המדינה, אף שבכירים באגף תקציבים במשרד האוצר, ברשות מקרקעי ישראל (רמ”י) ובאגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות כבר הגיעו להסכמות שאפשרו את קידומה בתקציב הקרוב. בהסכמות אלו, שהיוו פריצת דרך לאחר מחלוקת ארוכת שנים, נקבע שרמ”י תשתתף במימון פתרונות הניקוז משום שהבנייה האינטנסיבית שהיא מובילה מונעת חלחול מים וגורמת להצפות.

חיים ביבס על רקע הצפה בת”א בחורף האחרון. משרד החקלאות: “אומדן הצרכים 2 מיליארד שקל” צילום: דנה קופל, ענר גרין

ההצפות של תחילת השנה גרמו נזקים לרכוש בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ואף גבו קורבנות בנפש, חמישה הרוגים, שגרמו לשינוי תודעתי באוצר וברמ”י ולהסכים לראשונה לתקצב באופן משמעותי פרויקטים למניעת הצפות.

גורמים בממשלה הבקיאים בתוכנית טוענים כי היא בוטלה על ידי שר האוצר ישראל כץ ככל הנראה בגלל שיקולים פוליטיים על רקע התנגדותו של חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין ויו"ר מרכז השלטון המקומי. עוד נטען בשיחות עם “כלכליסט” כי התנגדותו של ביבס נובעת מרצונו להציג הישגים בתחומים אחרים.

בעקבות שיטפונות 1991 הוקמו 11 רשויות ניקוז שחולשות על אגני הניקוז של הנחלים הגדולים, ואלה נשלטות על ידי הרשויות המקומיות שבשטחן. לכל רשות מקומית נציג בדירקטוריון רשות הניקוז, בנוסף לשלושה נציגי ממשלה ממשרדי החקלאות, הבריאות והגנת הסביבה. עד כה תקציב רשויות הניקוז היה זעום, והגיע בעיקר מהשלטון המקומי.

הגדלת התקציבים ממקורות חיצוניים היא אינטרס של השלטן המקומי, ולכן התנגדות ביבס מפתיעה. לרשויות הניקוז תקציב שוטף מהרשויות המקומיות ומרמ”י. לשם ההמחשה רשות הניקוז ים המלח מקבלת 18 מיליון שקל, ורשות ניקוז ירקון 12 מיליון שקל. מלבד זאת, לכל הרשויות גם יחד מוקצים 55 מיליון שקל בשנה לפרויקטים מיוחדים.

ישראל כץ . בוטלה משיקולים פוליטיים צילום: שלו שלום

בשיחות בין רמ”י למשרד החקלאות והאוצר סוכם על שורת פרויקטים למניעת הצפות באזורים שבהם יוקמו בשנים הקרובות שכונות חדשות. הפרויקטים ימומנו על ידי רמ”י באמצעות הכנסותיה משיווק המגרשים, על ידי תקציב המדינה ועל ידי משרד החקלאות. הנתח של רמ”י ייקבע בכל פרויקט על פי מידת הנזק של הבנייה החדשה. יש מקרים שבהם יש הצפות כבר עתה ופרויקט בנייה רק יחמיר אותן, ויש מקרים שבהם בנייה חדשה תיצור סכנה להצפות חדשות.

כך, למשל, תוכנית פארק איילון באור יהודה, ובה 2,400 דירות על 1,600 דונם, תמנע חלחול מים לקרקע, ותסיט את המים לנחל איילון. רשות ניקוז ירקון החלה לקדם מערכת לוויסות המים שזורמים מהשטח לנחל איילון. פרויקט חשוב נוסף הוא תעלת הקינט באילת, שעלותה מוערכת ב־240 מיליון שקל, ורמ”י מוכנה כעת להשתתף במימון כי היא מקדמת באזור בניית 2,000 דירות ו־2,000 חדרי מלון.

ממרכז השלטון המקומי נמסר כי אינם מתנגדים לתוכנית, אך יש מחלוקת ומתנהל מו”מ: "השלטון המקומי תומך בהעברת כלל הסכום שהוקצה לטובת מיזמי ניקוז. המרכז מצוי במו"מ עם האוצר וממתין להתנעה לישיבה שנקבעה עם האוצר בשבוע שעבר ונדחתה על ידיהם לשבוע זה".

משרד האוצר: "הליכי החקיקה הפורמליים של חוק ההסדרים וחוק התקציב טרם החלו. נושא הניקוז נמצא בגיבוש בין־משרדי ואין עוד הסכמות על מתווה וסכומים".

משרד החקלאות: “המשרד פנה פעמים רבות לאוצר ולגורמי תשתית כגון רמ”י בדרישה לתקצב את רשויות הניקוז. הפרויקטים העיקריים הם ההגנות על מפרץ חיפה, חדרה, נתניה, הרצליה, תל אביב, יבנה, אשדוד ואילת, שם מקודמים גם פרויקטי פיתוח המחייבים הגנות מפני הצפות. אומדן הצרכים הוא 2 מיליארד שקל“.