"פותחנים" הם אוצר יקר
הקבוצות הגדולות מחפשות את השחקן היצירתי שיעשה את ההבדל בין אליפות לעליבות, והן מוכנות לשלם עבורו הרבה מאוד כסף
ב-1996 הגדיר אלכס פרגוסון את התכונה שכל קבוצה חייבת כדי לנצח במשחק. "מכל האיכויות שקבוצה טובה צריכה, התכונה הכי חשובה שהיא חייבת, הסופר תכונה, היא היכולת לחדור". פרגוסון דיבר על אריק קאנטונה, אינדיבדואל ברוח ובנפש שהבין לעומק את האופי הקולקטיבי של הכדורגל והתנהל בהתאם על המגרש. קאנטונה היה ה"פותחן" של פרגוסון - השחקן "שמוצא את הפתח שממוטט את היריבה", לפי פרגוסון.
15 שנה אחרי והדעה של פרגוסון לא השתנתה. המנג'ר האגדי עדיין מחפש את "הפותחן" שלו ומוכן לשלם סכומים גדולים עבורו. הפותחן הנוכחי הוא ווסלי סניידר, קשר אינטר ונבחרת הולנד, שידוע ביכולות המסירה והמצבים הנייחים שלו. הוא יעלה 35 מיליון ליש"ט, שיא מבחינת היונייטד, וייתכן שיחתום בקרוב בקבוצה בה יקבל 190 אלף ליש"ט בשבוע אם לא יותר – הרבה מעל רוב שחקני יונייטד ושני רק לוויין רוני.
אבל זה לא רק פרגוסון שמוכן לשלם פרימיום על שחקן שיכול לפצח את המערכים הצפופים שמאפיינים את הכדורגל המודרני ברגע של גאונות. קבוצות מחפשות את הגאונים הללו בשוק העברות השחקנים ומוכנות לשלם עבורן הרבה. לוקה מודריץ' מטוטנהאם עשוי לעבור לצ'לסי, שעשויה לשלם עבורו יותר מ-40 מיליון ליש"ט. סמיר נאסרי מארסנל גם נמצא במרכזה של סאגת יעבור-לא-יעבור כמו גם חברו לקבוצה, ססק פאברגאס, שייתכן שסאגת המעבר שלו לברצלונה תסתיים בקרוב. עליו אמורה ברצלונה לשלם יותר מ-40 מיליון יורו.
לוקה מודריץ'. שחקנים צנומים ורזים שהיכולות הפיזיות שלהם אינן מרשימות הופכים ליותר מבוקשים? צילום: איי אף פי
גם פפ היה קטן מדי
השחקנים היצירתיים, הפליימייקרים הקטנים והזריזים, נהפכים לשחקנים היקרים וכנראה החשובים ביותר לכל קבוצה. "בפרמיירליג אנחנו רואים הרבה את מערך ה-4-5-1 שמטרתו לסגור את האמצע ולתסכל את הקבוצות הגדולות", אומר סופר הכדורגל ג'ונתן ווילסון. "היריבים של הגדולות מחפשים לפגוע בהנעת הכדור ולמנוע מהן להגיע להזדמנויות - לכן שחקנים כמו מודריץ' ופליימייקרים הם קריטיים להצלחת הקבוצה הגדולה להבקיע". לכן הם גם יקרים.
על פניו מדובר בשאלה אבולוציונית מעניינת. איך זה שבכדורגל, שהופך ליותר חזק, מהיר ואגרסיבי, שחקנים צנומים ורזים שהיכולות הפיזיות שלהם אינן מרשימות הופכים ליותר מבוקשים?
אבל ההתפתחות של היצורים הזעירים האלה גם היא אבולוציונית. אנדרס אינייסטה, הפליימייקר המיניאטורי של בארסה, מסביר: "כשאתה קטן אתה לומד להיות חד יותר, חכם יותר. שחקנים קטנים לומדים להיות יוזמים, לומדים לצפות למהלך של היריב, להגן על הכדור. בנוסף, שחקן ששוקל 90 ק"ג לא זז כמו שחקן ששוקל 60 ק"ג. אבל בשביל זה צריך את הכדור, שהוא יעשה את העבודה. בשכונה תמיד שיחקתי עם ילדים הרבה יותר גדולים ממני. תמיד רציתי את הכדור, כי בלעדיו הרגשתי אבוד".
ברצלונה הוכיחה שאפשר להצליח בעזרת יצירת פס ייצור של שחקנים קטנים וכעת בחלקים רבים בעולם מתחילים להעריך מחדש את שיטות פיתוח השחקנים. משנות השמונים המאוחרות, בעיקר בזכות הצלחה של שחקנים גדולי מימדים, כגון פטריק ויירה, שהתאימו לשיטת ה-4-4-2 שדורשת לחץ אגרסיבי על היריבה ושריפת קילומטרים רבים, שחקנים צעירים רבים נזרקו ממחלקות הנוער כי היו "קטנים מדי". אפילו את פפ גווארדיולה, מנג'ר ברצלונה, רצו לזרוק מברצלונה בגלל שלא עמד בסטנדרטיים הגופניים, אך בגלל אינטליגנציית משחק נדירה השאירו אותו בקבוצה - והשאר היסטוריה. בהרבה מובנים הוא האבטיפוס של השחקן הקטן והחכם ששולט כיום בקבוצות הגדולות בתבל.
באנגליה התפתחו מספר שחקנים כאלו לאורך השנים - פול סקולס, ג'ו קול, פול גאסקוויין ואחרים - אבל לא מספיק. במובנים רבים הכדורגל האנגלי נותר תקוע מאחור מבחינה אבולוציונית. גם כיום, שחקנים כמו ג'ק ווילשר מחפשים שחקנים אחרים ליצור איתם קומבינציות שממוטטות הגנות. אחת הסיבות שמינו את גארת' סאות'גייט, בלם נבחרת אנגליה לשעבר, לראש מערך הפיתוח של התאחדות הכדורגל באנגליה היא ליצור עוד ווילשרים. "תמיד היו אינדיבידואלים שאיכשהו יצאו מהמערכת", אמר ל"גרדיאן". "אבל לא ייצרנו שחקנים יצירתיים שיושבים מאחורי החלוץ וזה בגלל שהקבוצות לא מסתמכות על מודל כזה -– הן גם בדרך כלל מייבאות שחקנים כאלה".
כעת באנגליה החליטו לשנות את פיתוח השחקנים ולבטל את המשחקים של 11 על 11 עד גיל 13 כך שרוב חינוך הכדורגל יעשה במגרשים קטנים, 5 על 5 או 7 על 7, שיאפשרו לכל שחקן לגעת יותר בכדור. ספרד, צרפת ואיטליה מפתחות את השחקנים שלהן כך והן זכו ב-3 מ-4 המונדיאלים האחרונים. "פיתחנו שחקנים שמגיל 11 משחקים על מגרש של בוגרים. הם יותר גדולים אבל פחות מוכשרים", אמר סאות'גייט. "אנחנו צריכים שהשחקנים יקבלו יותר נגיעות בכדור בכל משחק, יעשו יותר קומבינציות של מסירות כדי להתקדם, יבצעו יותר כדרורים, יותר מצבים של אחד על אחד".
התפתחות השחקנים היצירתיים לא אומרת שהכדורגל יאבד מהמהירות או מהכוח הרב. להיפך, הכדורגל יהפוך ליותר חזק, ויותר מהיר ושחקנים גדולים וחזקים עדיין יהיו מבוקשים - אבל כדי להגן על השחקן הקטן והיצירתי. השחקן הקטן והיצירתי, בינתיים, יקבע את המחיר שלו על פי היכולות הקריטיות שלו להיות מדויק בשניות המעטות שיתנו לו להיות עם הכדור. מחירו יקבע על פי מספר השניות בהן הוא יכול להשתלט על הכדור, מספר המאיות בהן הוא יכול לזהות שחקן חופשי ומספר הרגעים שלוקח לו לשחרר בהן את הכדורגל. ההבדל הקטן הזה יקבע אם הוא פליימייקר של 40 מיליון יורו או קשר קטן וחלש ללא תועלת ממשית בכדורגל המודרני.
