מנצ'סטר יונייטד - התשקיף
הקבוצה של משפחת גלייזר בדרך להנפקה בבורסה. המטרה, בסופו של דבר, היא למכור את המועדון ברווח אדיר. השאלה הגדולה היא כמה זמן עוד יישאר בתפקיד הנכס החשוב ביותר של המועדון, אלכס פרגוסון
במשאל שערך מגזין "פור־פור־טו" לקראת העונה החדשה בפרמיירליג, נתבקשו אוהדי מנצ'סטר יונייטד לדרג את המנג'ר שלהם אלכס פרגוסון מ־1 עד 10. אם יש מנג'ר שראוי לציון 10 זה פרגוסון, עם כדורגל גדול שהוביל את הקבוצה לאינסוף תארים באנגליה ובאירופה, והיה משמעותי ביותר בהפיכת מנצ'סטר יונייטד למותג בינלאומי. עם זאת, הסקוטי קיבל רק את הציון 9.5 — לא רע בכלל, אבל למה לא 10? ובכן ההסבר, לפי אוהדי היונייטד, זה שהוא מתייצב לחלוטין לצד הבעלים השנואים, משפחת גלייזר — שבעסקת מינוף רכשה את מנצ'סטר יונייטד ב־2005 וזרקה אותה לבור אימתני של חוב אדיר.
ואולם, למרות התחזיות הקודרות, מנצ'סטר יונייטד רק הולכת ומתחזקת. על המגרש ומחוצה לו. נראה שאי אפשר לעצור את המכונה באדום. הקבוצה זכתה באליפות בעונה שעברה, נראית מצוין העונה, במיוחד לאחר שהביסה את ארסנל 2-8 והתחזקה ב־50 מיליון ליש"ט בקיץ עם שחקנים כגון דויד דה חאה, פיל ג'ונס ואשלי יאנג — כולם צעירים, כולם מוכשרים, כולם יודעים את התורה של פרגי. בנוסף, במועדון שוקדים בימים אלו על הנפקת חלק מהמניות של הקבוצה בבורסה של סינגפור.
הגלייזרים מנצחים
אפילו האופוזיציה החריפה ביותר לשלטון הגלייזרים, עמותת האוהדים של מנצ'סטר יונייטד (MUST), שוקלת לחנון אותם. "מספר גדול של אוהדים לעולם לא יסלח להם", אמר מנכ"ל MUST דנקן דראסדו, "אבל אם הם יצליחו לכסות את החוב, הסטטוס שלהם בקרב האוהדים יצמח". בכל מקרה, הגלייזרים מנצחים. הם רכשו את המועדון ב־750 מיליון ליש"ט, שרק כ־250 מיליון ליש"ט מהסכום הוא הכסף שלהם. הם חיים על חשבון המועדון בזכות משכורות נאות שהם מקצים לעצמם (זאת מאחר שהעסקים האחרים שלהם על סף קריסה), והם מתכננים לכסות את החוב הענק דרך מכירת 30% מהקבוצה בבורסה של סינגפור.
הכנסות מנצ'סטר יונייטד צמחו ב־16% ל־331 מיליון ליש"ט — שיא אנגלי חדש, ששבר את השיא הקודם של ארסנל (שנהנתה מהכנסות מעסקאות נדל"ן), בניגוד ליונייטד שנהנית מהכנסות כדורגל בלבד). הרווחים התפעוליים עלו ב־10% ל־111 מיליון ליש"ט, והרווח נטו עמד על 30 מיליון ליש"ט — עלייה מדהימה מהפסד של 80 מיליון ליש"ט בעונה שלפני כן. החוב נטו ירד מ־376.9 מיליון ליש"ט ל־308 מיליון ליש"ט. הנתונים מרשימים עוד יותר לאור העובדה שהריבית ששילמה מנצ'סטר יונייטד על החוב היתה גבוהה יותר ב-3.5 מיליון ליש"ט מאשר בשנה שעברה - 43.5 מיליון ליש"ט בסך הכל.
השורה התחתונה היא שהגלייזרים עשויים למכור את המועדון ברווח גדול.
החוב עדיין מעיק
קודם כל, המספרים הטובים הם תוצאה של צמיחה אמיתית, ירידה בהוצאות שהיו קשורות להוצאות חד־פעמיות בנושא מכירת האג"ח של המועדון, רווחים משוק המטבעות הזרים ו"משחקים חשבונאיים" כאלו ואחרים. לפי SwissRamble, בלוג פיננסי משובח, גם אחרי שמורידים את המשחקים החשבונאיים והספינים התקשורתיים, שנועדו לצבוע את המצב הכלכלי בצבעים יפים יותר — מגלים שהרווח התפעולי של מנצ'סטר יונייטד הוא 30 מיליון ליש"ט, ובליגה שבה 16 מהקבוצות הן עסק מפסיד מדובר בהישג לא מבוטל.
ההישג של מנצ'סטר יונייטד מרשים ביותר, בהתחשב בכך שהקבוצה שילמה יותר על מימון החוב שלה. דיוויד גיל, המנכ"ל, מתעקש שלא מדובר בבעיה. "יש לנו מבנה פיננסי לטווח הארוך, הכנסות מצוינות, ואנחנו צומחים — אנחנו שולטים על ההוצאות ויכולים להרשות לעצמנו את עלויות הריבית".
אם בוחנים את המאזנים של החברה־האם של הקבוצה, Red Football Joint Venture, רואים שהריביות לא ירדו כלל והביאו להפסדים של 109 מיליון ליש"ט ב־2010. ההפסדים הללו נובעים מהלוואת PIK עם ריבית אדירה, שלקחו הגלייזרים כדי לממן את רכישת היונייטד והמועדון. ובכל מקרה, בנובמבר הם הודיעו כי החוב הזה הוחזר. לא ברור איך. עדיין.
מה שברור הוא שהצמיחה בהכנסות המועדון יכולה להיזקף הרבה לזכות הגלייזרים. מאז 2005 הכנסות המועדון הכפילו את עצמן.
מנצ'סטר ועוד 19
הכנסות הכדורגל של מנצ'סטר יונייטד שמות את כל היריבות האנגליות שלה מאחור — וזה נתון חשוב ביותר בעידן של הפייר פליי הפיננסי. ארסנל מכניסה 224 מיליון ליש"ט; צ'לסי (206 מיליון); וליברפול (185 מיליון) ומנצ'סטר סיטי (125 מיליון) נמצאות הרחק מאחור. רק ריאל מדריד וברצלונה מכניסות יותר ממנצ'סטר יונייטד בכדורגל האירופי.
חלוקת ההכנסות של היונייטד מאוד בריאה — 36% מזכויות שידור, 33% מימי משחק ו־31% מפעילויות מסחריות. התלות של מנצ'סטר יונייטד בהכנסות מזכויות השידור נמוכה בהרבה מזו של יריבותיה לליגה, והסעיף האחרון היה מנוע הצמיחה העיקרי של היונייטד. אפילו MUST מודה כי "המערך המסחרי של הקבוצה מתנהל בחוכמה אדירה". חוכמה אדירה שהובילה בעונה שעברה לעלייה של 22 מיליון ליש"ט בסעיף ההכנסות המסחריות.
"הספורט מספר 1 בעולם הוא כדורגל. מנצ'סטר יונייטד היא המועדון מספר 1, והיא מספקת פלטפורמת שיווק פנטסטית לשותפים", מסביר ריצ'רד ארנולד, המנהל המסחרי של הקבוצה שמשודרת ב־212 מדינות, שיש לה כ־330 מיליון אוהדים ברחבי העולם, ושהיא מוכרת החולצות המצטיינות של נייקי. וויין רוני, כוכב הקבוצה, הוא מוכר החולצות מספר 1 בפרמיירליג.
כדי להעלות את ההכנסות המסחריות החליטו במנצ'סטר יונייטד למכור את המותג שלה בנפרד בכל מדינה. במקום "שותף סלולרי" אחד במועדון מחפשים כמה שותפים סלולריים, שכל אחד מהם יקבל את הזכות להשתמש במותג הקבוצה ובתכנים שלה בבלעדיות במדינה שלו. התוכנית הזאת הניבה הכנסות נאות ביותר.
אך המערך המסחרי עדיין תלוי בהסכמי החסות הקלאסיים, וגם בזה מנצ'סטר יונייטד הרבה לפני כולם. AON, הספונסרית הראשית, מעבירה לקבוצה 20 מיליון ליש"ט בשנה (הסכם עד 2014 — הכי גדול בפרמיירליג, לצד אלה של ליברפול ומנצ'סטר סיטי). נייקי, ספונסרית הלבוש, משלמת 25.4 מיליון ליש"ט בשנה עד 2015, ובקבוצה כבר עובדים על כך שהסכום הזה יעלה ל־35 מיליון ליש"ט בשנה. נוסף ליונייטד יש רשימת ספונסרים משניים ארוכה ביותר, שכל אחד בה משלם 1.5 מיליון ליש"ט בשנה. החדשות הטובות עוד יותר הן ש־DHL תשלם 10 מיליון ליש"ט בשנה עבור חסות חולצת האימונים של הקבוצה. הסכם ראשון מסוגו. הסכם שגדול יותר מרוב הסכמי החסות הראשיים של יריבותיה של היונייטד.
הקבוצה גם שוקלת למכור את זכויות השם למגרש האימונים שלה, אבל לא לאצטדיון אולד טראפורד מאחר ש"השם יותר מדי חשוב" — כך לפי בובי צ'רלטון, אגדת המועדון ומנהל בדירקטוריון. ההכנסות המסחריות של היונייטד עדיין לא מדהימות כמו של באיירן מינכן (142 מיליון ליש"ט) בשנה או ריאל מדריד (125 מיליון ליש"ט), אבל הן בדרך לשם.
עם הפנים לאסיה
כעת מדברים ביונייטד גם על הגדלת אולד טראפורד בכמה אלפי מקומות, אך זה יהיה פרויקט מסובך. אחת הסיבות, אגב, לצמיחה בהכנסות היא עלייה של 55% במחירי הכרטיסים מאז 2005, אבל יש לציין שהכרטיסים של הקבוצה עדיין זולים יותר מאשר של ארסנל, צ'לסי וליברפול.
ההינדוס הפיננסי הבא של הגלייזרים הוא הנפקה של כ־30% מהמועדון בבורסה של סינגפור, למרות שעל פי הערכות ידחו אותה לבינתיים - "עד שירגע האקלים הפיננסי". הבחירה באסיה מובנת בגלל הצמיחה של האזור וגם בגלל הרגולציות הפיננסיות הגמישות יותר. ההערכות הן שהגלייזרים רוצים למכור את ה־30% ב־600 מיליון ליש"ט, אבל על פי מומחים מדובר ב"מחיר מופקע", והם ככל הנראה יסתפקו בחצי מזה. עם הכסף מתכננים הגלייזרים לצמצם חובות, להעביר את הסכום אליהם או להשקיע בשחקנים. לא ברור עדיין. בכל מקרה, ההנפקה תכין את השטח למכירת המועדון בשווי של כ־2 מיליארד ליש"ט, רווח אדיר עבור הגלייזרים שקנו אותו עבור 250 מיליון ליש"ט + הלוואה.
הנכס פרגי
העסק עוטף קבוצה עמוקה ואיכותית שבנה אלכס פרגוסון. תקציב השכר גבוה, 153 מיליון ליש"ט, אבל לוקח רק 46% מההכנסות. יחס מצוין ביחס למנצ'סטר סיטי, למשל, שתקציב השכר שלה שואב 107% מההכנסות.
עלות רכישת השחקנים השנתית (Amortization) עומדת על 39 מיליון ליש"ט בשנה (ירידה מהשנה שלפני כן), סכום נמוך ביחס לזה של מנצ'סטר סיטי (71 מיליון ליש"ט), ברצלונה (63 מיליון ליש"ט) או ריאל מדריד (57 מיליון ליש"ט). בנטו, מאז כניסתו של רומן אברמוביץ' לפרמיירליג, מנצ'סטר יונייטד השקיעה 100 מיליון ליש"ט ברכש — סכום נמוך בהשוואה לסיטי ולצ'לסי, שהשקיעו כל אחת יותר מ־400 מיליון ליש"ט נטו.
האחראי ליעילות הזאת הוא האחד והיחיד, אלכס פרגוסון. הנכס הכי חשוב של הגלייזרים. קיים ספק גדול אם יש מנג'ר שיוכל להחליף את המנג'ר הסקוטי, שלא הופך לצעיר יותר. אבל עד אז הגלייזרים עוד עשויים למכור את המועדון. הם כנראה יעדיפו למכור אותו עם פרגי. להתמודד עם היום שאחריו לא יהיה תענוג גדול.