איך משנים משהו בכדורגל הישראלי?
התערבות ממשלתית בניהול הספורט אסורה, אבל אפשר לסגור את הברז ואז לתת את הכסף רק למי שעובד כמו שצריך
נצא מתוך נקודת ההנחה שהמדינה אינה יכולה להתערב בניהול מוסדות הספורט. לא רק כאן, בכלל בכל העולם. וזה בגלל שפיפ"א ואופ"א פשוט יפעילו את כלי ההרחקה ממפעלים אירופאים וחסל סדר. בעבר לא היתה שום בעיה למוסדות הללו לאיים בהרחקת מדינה מפעילות בינלאומית למנוע התערבות ממשלתית
הכל בכסף. צחי פישביין, יו"ר הטוטו, איים היום בסנקציות כלכליות כנגד ההתאחדות לכדורגל. "הטוטו משקיע מעל 400 מיליון שקל בשנה בספורט בישראל, בערך 120 מיליון שקל בכדורגל – יש לו חובה להגיד את דברו", אמר והוסיף: "הערכים שהטוטו מקדם בספורט, הגינות, ספורטיביות, הישגיות - אינם יכולים להתקיים במצב הקיים". ההסכם עליו מדבר פישביין הסכם החסות הגדול בספורט הישראלי – 240 מיליון שקל לשלוש עונות. בנוסף מקבלת ההתאחדות לכדורגל כ-16 מיליון שקל בשנה מכספי ההקצבות, כסף שהטוטו לא יכול למנוע ממנו בגלל חוק הספורט בישראל.
על פניו מדובר במשהו שעשוי לגרום לקריסת ההתאחדות לכדורגל. אבל נראה שהיו"ר אבי לוזון, ששתיקתו רועמת יותר מכל נגיחה לראש של שחקן, מחכה שהזעם יחלוף ואז להמשיך כהרגלו. כלומר להחזיק חזק חזק בכסא כדי לקדם את האינטרסים שלו. ואם הטוטו יפסיק את התמיכה, הוא יכול למצוא משאבים אחרים. אולי אפילו הלוטו, שתמיד שמח לדרוך על הרגליים של הטוטו.
ולכן, יש לעשות כאן מספר מהלכים שיבטיחו שינוי. ולא רק לאיים – כמו שהשרה לימור לבנת עושה כל כך טוב.
אז מה עושים? ובכן, צריך לאמץ עקרונות בסיסיים לניהול ספורט נכון. ואולי צריך גם לעבוד קשה כדי לשנות את חוק ההימורים וחוק הספורט. אבל בכל מקרה, הנה מספר פעולות שצריכות להיעשות וניתן להיעשות כבר כיום.
סוגרים את הברז
מתנים כל העברה כספית ממשלתית בכדורגל (ממועצות מקומיות, משרדי ממשלה, הטוטו וחברות לאומיות) בניהול נכון. אמנם, ניהול נכון אינו לא מדע מדויק, אבל יש תקנים בינלאומיים ויש מדינות ללמוד מהן ויש מודלים שעובדים מצויין בישראל (ע"ע מכבי חיפה). ולכן לא יכול להיות שיעבירו כסף לקבוצה שמתנהלת ללא מנכ"ל, ללא סמנכ"ל שיווק, ללא מנהל מחלקת נוער וכו'.
מכוונים נכון
איך עושים זאת? בשיטת הגזר והגזר. שוב, בעזרת הכסף. להציב תנאים בסיסיים לרישיון עיסוק בספורט מקצועני – שקיפות, מחלקת נוער, מחלקת שיווק, קצין קשר עם אוהדים וכו'. רק מי שעומד בתנאים הבסיסיים מקבל כסף ממשלתי. מי שלא, שיחפש משאבים במקום אחר.
מי שעושה אקסטרה מקבל עוד כסף. ככה זה עובד בגרמניה.
ניקח לדוגמה מועדון כדורגל. על פי הרישיון הבסיסי כל מועדון חייב דירקטוריון, מנכ"ל, איש שיווק, קצין קישור אוהדים, דובר, מנהל מקצועי ו-4 מאמנים עם תעודת פרו במשרה מלאה. מועדון שעומד בתנאים הללו יקבל סכום כסף ממשלתי. מועדון שימנה בנוסף לבעלי התפקידים הללו גם 8 מאמנים עם תעודת פרו במשרה מלאה ויחליט לבנות אקדמיה ומחלקת שיווק – יקבל עוד כסף. מי ששולח את מאמניו להשתלמויות בחו"ל – יקבל עוד כסף, מי שימכור מניות לאוהדים – יקבל עוד כסף. וכו'. זה די מדהים כמה אפשר לכוון נכון בעזרת גזר.
מחרימים. עד שיבוא השינוי
אסור לשכוח את האוהדים. אם הם לא יהיו שם במגרשים לא יהיה ספורט מקצועני. להם, בהרבה מובנים, יש את הכוח הרב ביותר לשנות. אם כולם יחרימו את המוצר הזה שנקרא כדורגל ישראלי – קשה מאוד יהיה להמשיך לנהל אותו. שינוי יהיה חייב לבוא. מבפנים.
ואולי ההתאחדות בכל זאת תשתנה?
ועל זה נכתב בפייסבוק: "חחח". זה בחיים לא יקרה. בגלל שההתאחדות לכדורגל היא גוף שלא יכול להשתנות במהותו. מדובר בגוף פוליטי. כבד ועבש. הוא לא יכול לשנות כאן שום דבר כי הוא מנוהל על ידי עסקני ספורט שמחויבים למרכזי הספורט – גופים פוליטיים ועבשים בפני עצמם - ואנשי מקצוע שהם רק פקידים ויעשו כל דבר כדי לרצות את הפוליטיקאי השולט. זה, אגב, מה שגרם לקריסת הכדורגל הישראלי. ובאמת בוקר טוב לשרת הספורט שהתעוררה רק עכשיו.
