לונדון 2012 מול 1948: מצאו את ההבדלים
ב-1948 הושקעו 20 מיליון ליש"ט בארגון המשחקים האולימפיים, לעומת 9.3 מיליארד ליש"ט 64 שנה אחר כך. ומה אכלו אז?
אדנה צ'ילד היתה עסוקה בחליבת פרות כחלק מהמאמץ המלחמתי הבריטי, כך שנותרו לה כמה שעות בודדות להתאמן בכל שבוע לתחרות הקפיצה למים באולימפיאדת לונדון 1948. "קיבלתי בוקר חופשי אחד בכל שבוע, בשבת בבוקר", מספרת צ'יילד (89), שתזונת האימונים שלה נקבעה על ידי מדיניות הקיצוב, ולא המאמנים. "הורשנו לקבל מנה נוספת של בשר, וזה נחשב לאירוע גדול, אבל לא קיבלנו חלב או גבינה".
64 שנה לאחר שבריטניה אירחה בפעם האחרונה את אירוע הספורט הגדול, ההוצאות על המשחקים זינקו בשיעור מטאורי. התקציב של המשחקים הקודמים עמד על 20 מיליון ליש"ט במונחים של היום (31 מיליון דולר) - סכום מגוחך בהשוואה לעלות האירוע הנוצץ הנוכחי, שעומדת על 9.3 מיליארד ליש"ט.
קרס קפיצה משני עצי מחט
ב-1948, צ'יילד סיימה שישית בתחרות שנערכה בבריכת אמפייר בוומבלי על קרש קפיצה שהורכב משני עצי מחט שהוענקו לוועדה המארגנת ודלת האמצעים על ידי קנדה. באולימפיאדה של 2012, שתתקיים באותו מחוז בדרום לונדון שבה צ'יילד גדלה, טום דיילי, הקופץ למים הבריטי שנחשב כמועמד לזכייה במדליית זהב יתחרה במרכז המים שנבנה בעלות של 250 מיליון ליש"ט. הוא מתאמן במשך שישה ימים בשבוע.
"לא יכולנו אפילו להרשות לעצמנו לבנות את המתחמים, אז השווייצרים תרמו לנו את ציוד ההתעמלות", סיפר ראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון לכתבים. "ב-1948 אפילו לא היה לנו כפר אולימפי. הספורטאים היו צריכים להביא מגבות מהבית ולנו בכיתות בית הספר במערב לונדון".
הספורטאית ההולנדית נל קרלס (86) צפתה לראשונה בטלוויזיה במהלך אולימפיאדת 1948, שבה סיימה במקום החמישי בגמר הקפיצה לרוחק. "שתיתי אז גם את משקה הקוקה קולה הראשון שלי, והתרגשתי עד עמקי נשמתי מהמקהלה שהשתתפה בטקס הפתיחה", סיפרה קלרס, שעדיין משתתפת בשיעורי התעמלות, מביתה בהולנד.
אולימפיאדת לונדון 1948 היתה הראשונה שהתקיימה מאז האולימפיאדה בברלין ב-1936, שארגן המשטר הנאצי. 4,000 ספורטאים מ-59 מדינות השתתפו באירוע. גרמניה ויפן לא הורשו לקחת חלק בשל במלחמה. לשם השוואה, באולימפיאדה הנוכחית ישתתפו למעלה מ-10,000 ספורטאים מ-204 מדינות.
הספורטאית הבולטת במשחקים היתה פאני בלנקרס-קואן ההולנדית, "עקרת הבית המעופפת", שזכתה בארבע מדליות זהב באתלטיקה. מאז אף אשה לא חזרה על ההישג. לאחר שובה לאמסטרדם, הוענקו לבלנקרס-קואן, שהיתה אם לשניים, אופניים כאות הוקרה.
"פאני היתה ספורטאית מדהימה", מספרת קרלס על חברתה למשלחת, שהלכה לעולמה ב-2004 בגיל 85. "הופעל עליה לחץ רב מכיוון שהייתה השיאנית במרבית התחרויות - והיא בכל זאת סיפקה את הסחורה. פאני היתה ללא עוררין הכוכבת הגדולה ביותר של המשלחת שלנו - ושל המשחקים כולם".
המתעמלת ההולנדית גרטרוד הייל-בונט (92) זוכרת שחילקה צנצנות חמאה וריבה לחברי המשלחת האוסטרית. "הבחורות הללו גוועו ברעב", היא מספרת. ההולנדים עלו על הרכבת הלא נכונה ומצאו עצמם בהארו און דה היל בקצה לונדון. "הצלחנו לחזור בדיוק בזמן".
טרגדיה פגעה בתחרות התעמלות הקרקע, שבה הייל-בונט סיימה חמישית. זמן קצר לאחר שהמשלחת הצ'כוסלובקית הגיעה ללונדון, אחת מחברותיה, אליסקה מיסקובה (22), חלתה. כמה ימים לאחר מכן, ביום הראשון של התחרות, היא מתה מפוליו. ואולם הנבחרת, שכללה גם את אחותה הגדולה מילוסלבה, התחרתה בכל זאת ואף זכתה בזהב.
"כולנו בכינו כאשר הדגל הצ'כי התנוסס בטקס הענקת המדליות ולאורכו סרט שחור, ואחותה של אליסקה עמדה על הפודיום", מספרת הייל-בונט. "הם באו כזוג - ורק אחת חזרה הביתה. זו היתה טרגדיה גדולה".
ריי לאמפ (89), שחקן הכדורסל האמריקאי, סיפר בטיימס סקוור בניו יורק על האירוח של הבריטים. הוא הגיע לממלכה לאחר מסע של שבעה ימים באוניה מארה"ב. "הם עדיין לא התאוששו מהמלחמה", אומר לאמפ, שזכה במדליית זהב ולאחר מכן שיחק במדי הניו יורק ניקס. "חייבים להעריך את הבריטים על מה שעשו ועל האולימפיאדה שארגנו. הם התחלקו בכל מה שהיה להם, וזו היתה אולימפיאדה מעולה. אך מדובר היה בזמנים קשים".
לאמפ, ששירת בחיל האוויר האמריקאי בשנים 1943-1946, הוזמן על ידי מאמן הנבחרת האמריקאית הנוכחית מייק ששבסקי להגיע לאולימפיאדה יחד עם הנבחרת.
הקופץ למים סמי לי, רופא אמריקאי ממוצא קוריאני, עשה היסטוריה כשזכה בזהב בקפיצה מ-10 מטרים. הוא הגן בהצלחה על התואר שלו ארבע שנים לאחר מכן בהלסינקי. "זו היתה ההרגשה הטובה ביותר בעולם", סיפר. "קיוויתי שאמריקאים נוספים ממוצא אסייתי שצפו בי יבינו שניתן להגשים כל מטרה שמציבים, מכיוון שנולדנו חופשיים".
צ'יילד, שנולדה וגדלה בווסטהאם שבמזרח לונדון, הצליחה להתגבר על דלקת בחזה ממנה סבלה בילדותה, והצטרפה ללנד ארמי, הארגון החקלאי שהוקם על מנת לספק מזון למדינה, וכלל נשים שהחליפו את הגברים שיצאו למלחמה.
היא מחכה לצפות בטום דיילי (18) מתחרה בבריכה האולימפית, שנבנתה לא הרחק מהבית שבו גדלה, ואשר נפגע מההפצצות במהלך המלחמה. בתור מתחרה באולימפיאדת 1948, היא קיבלה שני כרטיסים לאירוע. "אני הולכת לצפות וליהנות מהחוויה".