סולו איטליה
בתקופה שבה הכדורגל האיטלקי, ואיטליה כולה, נמצאים בשפל המדרגה, יובנטוס הופכת לכוח עוצמתי שמאיים להפוך את הסריה A למירוץ של סוס אחד
הסריה A, הליגה הטובה בעולם עד לפני עשור וחצי, נמצאת כיום בשפל חסר תקדים מכל הבחינות ועושה רושם שהעניינים עוד ימשיכו להידרדר לפני שהמגמה תתהפך. הרעות החולות של האומה האיטלקית - השחיתות, הבירוקרטיה, חוסר האחריות הכלכלית והגזענות - סוחפות את איטליה כולה למטה, כולל את הכדורגל האיטלקי הנהדר.
כיום הליגה האיטלקית מדורגת רביעית בדירוג המקדמים של אופ"א. אך ההישגים הדלים של האיטלקיות באירופה מובילים לכך שצרפת ופורטוגל מצמצמות את הפער במהירות, ומאיימות לדרדר את איטליה למקום השביעי בסמוך לליגה ההולנדית.
אבל דווקא בתקופה זו קם כוח־על הקורם עור וגידים בצפון איטליה. האלופה יובנטוס נמצאת בתקופת צמיחה מכל הבחינות ופותחת פערים מקצועיים וכלכליים שיהיה קשה מאוד ליריבותיה לסגור.
- האם הסכם השידורים הקולקטיבי באיטליה לא הוגן?
- יובנטוס הרוויחה 11.3 מיליון יורו בחצי העונה הראשונה
- יובנטוס תשקיע 350 מיליון יורו בסביבות האצטדיון שלה
אצטדיון יובנטוס. יתרון של כמה עשרות מיליונים טובים על פני היריבות הכי קרובות צילום רויטרס
בנה אצטדיון והיה עשיר
הטריגר לדומיננטיות השחורה־לבנה השוררת בליגה האיטלקית היה פרויקט האצטדיון החדש. לאחר 17 שנה של בירוקרטיה הגיעה אושיית שיווק הספורט הצרפתית ז'אן קלוד בלאן הצרפתי והצליחה להניע את הפרויקט.
כיום יובנטוס היא הקבוצה היחידה באיטליה שמשחקת באצטדיון משלה. מה זה אומר מבחינה כלכלית? אצטדיון יובנטוס בן 41 אלף המושבים נחנך בעונה שעברה והוביל לצמיחה בת 23.5 מיליון יורו בהכנסות של הגברת הזקנה, בעונה שבה הביאנקונרי כלל לא שיחקו באירופה. האצטדיון החדיש והידידותי לקהל מאפשר למכור יותר כרטיסים, להעלות את המחירים ולהכניס הרבה כסף ממושבי הפרימיום. בסביבה החדשנית והחמה הזאת יובנטוס מצאה את עצמה שוב לאחר שנים של כישלונות קשים, ולקחה את האליפות ללא אף הפסד ליגה.
המספרים הופכים למרשימים הרבה יותר כשמוסיפים את ליגת האלופות לתמונה. הגברת הזקנה הגיעה השנה לרבע גמר ליגת האלופות, וצפי ההכנסות מהאצטדיון של יובנטוס לעונה הקרובה עומד על 45.8 מיליון יורו.
בנוסף, האצטדיון נבנה כך שיהיה ניתן להרחיבו בקלות וללא הפסקת הפעילות השוטפת ליותר מכמה חודשים בודדים. אם תבוצע הרחבה שכזאת, ל־60 אלף מושבים, האצטדיון צפוי להכניס 65 מיליון יורו בעונה.
יריבותיה הגדולות של יובנטוס, אינטר ומילאן, צפויות להכניס העונה רק 26 מיליון יורו ו־25 מיליון יורו בהתאמה מסן סירו, הנמצא בבעלות עיריית מילאנו. 56% פחות מיובנטוס.
אבל ההכנסות ממכירת כרטיסים ומינויים הן כבר מזמן לא הדרך היחידה לעשות כסף מאצטדיון בבעלות עצמית. לפי העיתונות האיטלקית, יובה עומדת לחתום על הסכם עם חברת סמסונג שיכניס לה 120 מיליון יורו לחמש שנים עבור מכירת שם האצטדיון. בנוסף, חנות אוהדים, מוזיאון וסיורים באצטדיון גם מכניסים כמה מיליונים נוספים לעובר ושב של האניילים.
ולא סיימנו. יובנטוס רכשה אדמות מעיריית טורינו ובהשקעה אדירה של 320 מיליון יורו תקים פרויקט חסר תקדים בעולם הכדורגל בשם "יובנטוס סיטי", מתחם המשתרע על פני 1,800 דונם וכולל מרכז אימונים, בית מלון, בית קולנוע, מרכז מסחרי, בנייני דירות, בניין משרדים גדול וכמה מקומות בילוי לאוהדים.
שחקני יובנטוס חוגגים. יכניסו כמעט 100 מיליון יורו מזכויות שידור צילום: אי פי איי
טלוויזיה בשחור־לבן
הסכמי השידור בסריה A גם מיטיבים עם יובה. הנוסחה המורכבת לחלוקת כספי השידור גוררת מחאות מצד הקטנות, כשרשות ההגבלים העסקיים עומדת להיכנס בעובי הקורה של העניין. בינתיים, הביאנקונרי צוחקים כל הדרך אל הבנק. יובה צפויה להכניס השנה 97.3 מיליון יורו מזכויות שידור, הכי הרבה בליגה האיטלקית. מילאן ואינטר מפגרות מאחור עם 82 מיליון יורו כל אחת ונאפולי ורומא רואות אבק עם 61 מיליון יורו כל אחת.
המשמעות הכלכלית היא שבזכות האצטדיון החדש והסכמי השידור יובנטוס פותחת פער של סביב 40 מיליון יורו בעונה על יריבותיה הגדולות מילאן ואינטר, שלא לדבר על קבוצות הצמרת התחתונה, כמו נאפולי, רומא, פיורנטינה ולאציו.
הפייר פליי של אופ"א
ומהי ההשפעה של חוקי הפייר פליי הפיננסיים על התחרותיות בליגה האיטלקית? לא מעודדת. הקבוצות האיטלקיות מפסידות פחות כסף מבעבר, אבל העובדה שחוקי ההוגנות הכלכלית של אופ"א מונעים מקבוצות לצמצם פערים כלכליים בהשקעות חד־פעמיות אומרת שסילביו ברלוסקוני או מאסימו מוראטי לא יכולים לקום בוקר בהיר אחד ולזרוק 50 מיליון יורו אקסטרה כדי להקים קבוצה שתתחרה ביובה. אם הם יעשו את זה, הם יסתכנו בהדחה מליגת האלופות, ששווה לאיטלקיות לכל הפחות 37 מיליון יורו בעונה.
האם הישועה של יריבותיה של יובנטוס תגיע דרך טיפוח מחלקת הנוער? נראה שלא. גם פה בלאן נכנס לעניינים. הצרפתי הבין כבר לפני ארבע שנים לאן רוחות הכדורגל נושבות וכי השקעה במחלקת הנוער צפויה להוביל לפירות מתוקים במיוחד. בשנת 2009 הודיע הצרפתי כי יובנטוס תשקיע בחמש השנים הקרובות כ־30 מיליון יורו במחלקת הנוער, 6 מיליון יורו בשנה, כמעט כפול ממה שמשקיעה הרובין הוד הגרמנית דורטמונד כיום. והתוצאות בשטח. קבוצת הפרימוורה של יובה זכתה לאחרונה בגביע האיטלקי ומובילה את הליגה בחמש נקודות הפרש, בדרכה הבטוחה להבטיח את האליפות. ואיפה אינטר ומילאן? בליגה השנייה.
הפער הכלכלי הזה רק צפוי לגדול יותר עם השנים, ולהתבטא גם על המגרש. הצלחות בזירה האירופית, עסקאות אטרקטיביות עם ספונסרים וקצירת הדיבידנדים מההשקעה העצומה במתחם האצטדיון צפויות לצמצם את הפער בין 214 מיליון היורו שיובה מכניסה בעונה לבין ההכנסות של שאר אריות אירופה (ריאל מדריד מובילה עם 513 מיליון יורו), אך בו בזמן לפתוח מבערים מהליגה המקומית.
מבחינת דומיננטיות באיטליה, יובנטוס ביצעה את הקפיצה הכלכלית בתזמון מושלם. לא רק שההכנסות שלה גדולות משמעותית מיריבותיה המרות, אלא גם שהפייר פליי הפיננסי של אופ"א לא מאפשר לסגור את הפערים הללו בעונה או שתיים. רחוק מכך.
בדרך של הביאנקונרי לשליטה מוחלטת בליגה האיטלקית, עלולות להופיע כמה מהמורות. לדוגמה, מילאן עשויה להתחרות על האליפות בעונה הבאה ונאפולי, אם תדע לנצל את הכסף ממכירתו של אדינסון קבאני, גם עשויה לקרוא תיגר רציני יותר על התואר. אבל בשורה התחתונה, המספרים מספרים את הסיפור כולו, שחור על גבי לבן.
