ארגוני זכויות אדם קוראים להחרים את מונדיאל 2022 בקטאר
ארגון נגד עבדות טוען כי ברשותו ראיות לעבודה בכפייה בתעשיית הבנייה הקטארית, שאחראית להקמת התשתיות עבור מונדיאל 2022
ארגוני זכויות אדם קוראים לקהילה הבינלאומית להחרים את מונדיאל 2022, שייערך בקטאר, אלא אם כן המארחת תשנה את נהלי העבודה שלה, במרכזם התעלמות מחוזי עבודה.
- לקראת מונדיאל 2022: קטאר תקים אי מלאכותי בהשקעה של 5.5 מיליארד דולר
- חמש הליגות הבכירות באירופה מתנגדות למונדיאל חורף בקטאר
- לקראת המונדיאל: קטאר רוכשת 118 טנקים מגרמניה
הקריאה נשלחה ביום הזיכרון שקבע ארגון אונסק"ו לסחר העבדים (23 באוגוסט). על פי ארגון העבודה הבינלאומי, קרוב ל-21 מיליון אנשים ברחבי העולם הם קרבנות של עבודה בכפייה, אולם לנסיכות המפרץ של האמיר אל ת'אני יצא מוניטין גרוע במיוחד בתחום. איידן מקוויד, מנהל ארגון נגד עבדות, Anti-Slavery International טען בראיון ל- EurActiv כי הולכות ומצטברות הראיות לעבודה בכפייה בתעשיית הבנייה הקטארית, שאחראית להקמת התשתיות עבור מונדיאל 2022.
הדמיה של אצטדיון בקטאר. העבדים יבנו צילום: MCT
"אם החשדות יוכחו כנכונות, נעמוד בפני מצב עניינים עגום למדי", ציין. "יהיה זה חבל ביותר ובושה עצומה לכולנו אם נסכים לקחת חלק במונדיאל שאורגן עבורנו באמצעות עבדות".
באפריל הכריזה ועדת העל של קטאר 2022 כי פרסמה "צ'רטר לעובדים" שמטרתו להגן על זכויות העבודה. עם זאת, פרטי הצ'רטר לא נחשפו לציבור או לאיגודי העובדים. כתוצאה מכך הודיעה קונפדרציית איגודי המסחר הבינלאומיים (ITUC) כי היא "מאוכזבת ביותר". "בלי הגנה משפטית אמיתית וזכויות התאגדות, ימותו יותר עובדים במהלך בניית האצטדיונים למונדיאל מאשר מספר השחקנים שישחקו בטורניר עצמו", טענה מזכ"לית ה-ITUC שרון בורו.
על פי נתוני הסטטיסטיקה שאספה הממשלה הקטארית, עולה כי 1.2 מיליון עובדים זרים מהווים 94% מכוח העבודה. האחוז הזה צפוי עוד לעלות, שכן בעשור הקרוב כמיליון עובדים זרים מתוכננים, לפי ההערכות, להגיע לקטאר לסייע בבניית 12 אצטדיונים חדשים ובתי מלון, וכן בהקמת מערכות רכבות ורכבות תחתית חדשות ועיר חדשה לגמרי שתארח 200 אלף איש, כל זאת בעלות של למעלה מ-75 מיליארד יורו.
לפי ארגון Human Rights Watch , הקטארים הילידים מהווים 12% בלבד מאוכלוסיית המדינה, שבשנה שעברה צמחה ב-5% בעקבות זרם העובדים הזרים לסקטור הבנייה המשגשג. אולם סקרים שנערכו באוניברסיטת קטאר מגלים כי רק מחצית מהעובדים הזרים בתעשיות הצווארון הכחול במדינה חותמים על חוזים לפני הגעתם לקטאר. רבע מתוך העובדים שכן חתמו על חוזה, טוענים כי בפועל הוא לא כובד.
על פי החוק במדינת המפרץ, המעסיקים חייבים לקחת על עצמם אחריות משפטית למציאת עבודה לעובדים שלהם, הנפקת ויזות עבודה, שיכונם בדיור הולם ולעיתים הם גם אחראים לספק להם מזון. במקביל, העובדים אינם מורשים להחליף עבודה, לעזוב את המדינה, לשכור בית או לפתוח חשבון בנק מבלי לקבל את אישור המעסיק.
התנאים הללו עשויים להתאים בצורה מלאה עם ההגדרה של אונסק"ו ל"צורות מודרניות של עבדות", בייחוד בקרב עובדי משק בית, שרבים מהם הונו להגיע למדינה על ידי סוחרים בבני אדם במדינות אסייתיות כמו הודו, בנגלדש ונפאל. "לפני מאתיים שנה אנשים השתמשו בשוט כדי לשלוט על העבדים, כיום הם משתמשים בהחרמת מסמכי זהות", מאשים מקוויד.
ג'יימס לינץ, דובר מטעם אמנסטי אינטרנשיונל. "החברות המערביות שמקדמות את העסקים שלהן במפרץ, אינן מרגישות בנוח לדון על זכויות העובדים הזרים, שעשויים למעשה לעבוד עבורן", הסביר. "חייבים לדון בכך".
