אדידס: סיינטולוגיה לא, עבדות כן

המגזין הגרמני "דר שפיגל" חשף לאחרונה הסכם חסות של ענקית לבוש הספורט הגרמנית אדידס, עם כדורגלן גרמני בכיר מבאיירן מינכן. ההסכם, בשווי 400 אלף יורו בשנה, נראה בהתחלה סטנדרטי. השחקן צריך להגיע לאירועי יחסי ציבור כשהוא לבוש בבגדי קז'ואל של אדידס, ונאסר עליו להופיע לאירועים של קבוצתו עם מדים של חברת אחרות.

טום קרוז. לא יחתום על חוזה עם אדידס. כנראה צילום: גטי אימג'

החלק המעניין יותר נוגע לסעיפים שבגינם אדידס, שמחזיקה ב־10% מבאיירן מינכן, רשאית לבטל את החוזה:

1. אם השחקן נתפס בשימוש סמים (חברתיים או ממריצים).

2. אם השחקן מזדהה עם ארגונים ש"מוסדות מודיעין עוקבים אחריהם" – כלומר ארגוני טרור כאלה ואחרים.

3. אם השחקן מזדהה או משתייך לכל ארגון או התאחדות שמייצגת את העקרונות של ל. רון הובארד, מייסד הסיינטולוגיה.

א

דידס, שידעה שהסעיף האחרון יעורר תשומת לב, הרחיבה: "סובלנות וגיוון הם ערכים חשובים ביותר לאדידס. סיינטולגיה, כמו גופים לא חוקתיים אחרים, אינם מתאימים לאדידס. זה לא קשור לשחקן האינדיבדואלי, זה המצב בכל החוזים שלנו".

בדבריה נשענת אדידס על החוק הגרמני: ב־2007 משרד הפנים הכריז שהכנסייה הסיינטולוגית מנוגדת לחוקת המדינה. באתה שנה הודיע שר ההגנה הגרמני כי לא יאפשר לצלם בגרמניה סרט העוסק בניסיון התנקשות כושל בהיטלר, בשל השתתפותו של השחקן טום קרוז, הידוע בפעילותו הסיינטולוגית. גופי המודיעין של גרמניה עוקבים אחרי פעולות 4,000 החברים המקומיים בכנסיה. במילים אחרות, הדרישה של אדידס מקבלת גיבוי מהמדינה שבה היא פועלת. אבל הדרישה הזאת גם נגועה בלא מעט צביעות.

המשחק משודר בחסות: עבדות והרוגים

לאדידס יש הסכם חסות ארוך עם פיפ"א, שלאחרונה הוארך עד 2030, אז יחגגו השניים יום נישואים 60. אלה 60 שנה שבהן ענקית הלבוש הגרמנית העבירה ותעביר הרבה מאוד כסף לקופת ארגון הכדורגל העולמי. לפי ההסכם האחרון, ארגון הכדורגל העולמי יקבל מאדידס לפחות 100 מיליון דולר מדי ארבע שנים. כחלק מההסכם המחודש של פיפ"א, אדידס תעניק חסות למונדיאל 2018, אותו תארח רוסיה – מדינה שהיא הומופובית במוצהר. גרוע לא פחות, דגלה של אדידס גם יתנופף גבוה גבוה בקטאר 2022.

מצבם המזעזע של הפועלים שמכינים את התשתיות למונדיאל בקטאר נחשף לאחרונה: דיווחים רשמיים אישרו כי 185 עובדים מנפאל נהרגו במהלך העבודות. לפי הערכות בלתי רשמיות, מספר העובדים ההודים שנהרגו בקטאר באותה שנה היה גבוה מ־200.

העובדים אומרים שמתייחסים אליהם כמו "אל חיות משק". רובם נאלצים לעבוד יותר מ־12 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, כולל בחודשי הקיץ הלוהטים של קטאר – כך לפי אמנסטי, ארגון זכויות האדם הבינלאומי. באמנסטי מאשימים כי ההתנהגות הנצלנית הזו מהווה "עבודה בכפייה": העובדים הזרים נמצאים תחת איומי קנסות או גירוש אם לא יופיעו לעבודה, גם כאשר הם אינם מקבלים עבורה תשלום. המעבידים גם החרימו לרוב העובדים את הדרכונים – כך שהם לא יכולים לעזוב את קטאר מרצונם.

לפי BWI, האיגוד הבינלאומי לעובדי בנייה, אמנסטי אינטרנשיונל וארגון ASI הנלחם בעבדות, יותר מ־4,000 מהעובדים/עבדים האלה ימותו בקטאר בהכנות לקראת המונדיאל – אם לא יינקטו צעדים דרסטיים כדי לשפר את מצבם.

ועוד לא דיברנו על התמיכה הכספית של קטאר בחמאס, או על האיסור החמור לקיים בה יחסי מין הומוסקסואליים. אבל לוותר על שיתוף הפעולה עם פיפ"א, ארגון שידוע באינסוף השחיתויות שהתגלו בו, זה כנראה קצת יותר מדי בשביל אדידס. העיקר שטום קרוז לא יכול לחתום איתם על חוזה.