הכתובת רשומה על הקיר: הכדורגל הישראלי חשוף להטיית משחקים

בחודש שעבר פורסם כי גורמי עולם תחתון משתמשים בתעשיית הימורי הספורט הבלתי מוסדרים/חוקיים כדי להלבין 140 מיליארד דולר בשנה - כך לפי מחקר של אוניברסיטת סורבון מפריז והמרכז הבינלאומי לאבטחת ספורט, שמיקומו בקטאר (ICSS). על פי המחקר, 4 מכל 5 הימורי ספורט בעולם נעשים דרך גורמים בלתי מוסדרים או חוקיים. זה אומר שהכסף מ-80% מהימורי הספורט בעולם הולך לארגוני פשיעה ולא, נאמר, לתשלום מסים. כ-53% מההימורים הללו מתרכזים באסיה ו-49% באירופה.

כל מי שעיניו פתוחות בכדורגל הישראלי מכיר את ההשפעה האסייתית הזאת. "משגיחים" אסייתים נראים במשחקים בליגה הלאומית, בליגה א' ואפילו נמוך יותר. לא קשה לראות שהאתרים השייכים לחברות הימורים לא חוקיות מעדכנים בזמן אמת מה שקורה בין בני אילת להפועל אזור ובין בית"ר כפר סבא למכבי עירוני בת ים.

טביב. מסוכסך עם השחקנים צילום: עוז מועלם

דקלן היל, המומחה מספר 1 בעולם להטיית משחקים, מתח ביקורת על המחקר הזה מאחר שהוא דרש להבדיל בין "הימורים לא חוקיים" לבין "הטיית משחקים". זה שההימורים לא חוקיים לא אומר שהם גורמים להטיית משחקים. עם זאת, לפי דקלן היל, סביר להניח שבגלל שרוב ההימורים מתרחשים באתרים לא חוקיים, אותם גורמים שבבעלות האתרים יכולים להשפיע גם על תוצאות המשחקים.

"הטיית משחק" יכולה להשפיע על דברים רבים שקורים בו. סוגי ההימורים שלוקחים על המשחק מגוונים ונעים מכמות השערים שנכבשים, דרך מי כובש ראשון ובאיזו דקה ועד מי מנצח ובכמה. אפשר להרוויח יפה מאוד מהימור נכון על כך שיהיה שער בין הדקה ה-30 לדקה ה-45.

גם המונדיאל "חשוף"

הטיית משחקים היא התופעה המסוכנת ביותר לכדורגל המקצועני. ככל שהיא יותר נרחבת, ככה הספורט נתפס כפחות אמין ומאבד את צופיו. ליגות שלמות נהרסו בגלל איבוד ביטחון הקהל ביושרתם של המשחקים.

אבי לוזון. איפה הדו"חות? צילום: אורן אהרוני

התופעה נרחבת בצורה מפחידה. השבוע, חשף היל בסיוע "הניו יורק טיימס" כי 7 משחקי הכנה לקראת מונדיאל 2010 היו מכורים, ושככל הנראה גם משחקים במונדיאל עצמו חשודים. ראלף מוטשקה, מנהל האבטחה בפיפ"א, הודה בעצמו כי המשחקים הלא חשובים לקראת סיום שלב הבתים הם המועדים ביותר לפורענות. לאחרונה, רשויות ההימורים בספורט בבריטניה החלו לחקור ארבעה משחקי ידידות בינלאומיים, ביניהם המשחק בין מקסיקו לישראל במקסיקו סיטי מתוך החשד כי המשחקים הללו הוטו על ידי גורמי פשיעה. עם 140 מיליארד דולר בשנה אפשר להטות הרבה מאוד משחקים. אפילו כאלה באירוע הגדול ביותר בעולם.

 יש ליגות וגופים שנקיים לחלוטין מהסכנה הזאת ויש כאלו שמאוד חשופים לסכנה הזאת. בעזרתו של היל, אפשר להניח אלו קבוצות וגופים חשופים יותר להטיית משחקים.

ואלו הגורמים שחשופים יותר להטיית משחקים.

1. התאחדויות כדורגל בבעיות כלכליות

 לכל התאחדות לכדורגל יש השפעה רבה על רמת השטח. התאחדות כדורגל יכולה להזיז משחקים לימים חלשים מבחינת הימורים ובכך להגדיל את העניין במשחק מסוים, היא יכולה גם לקבוע אילו שופטים ישפטו איפה ואף להפעיל לחץ על מועדונים, שחקנים ומאמנים במגוון דרכים. התאחדויות כדורגל שנמצאות בבעיות כלכליות ובקושי תזרימי הן אלו שמשתפות פעולה עם גופי הימורים לא חוקיים. ככה קרה שהתאחדות הכדורגל הדרום אפריקאית מצאה עצמה בעסקים עם חברת Football 4 International, שהיא חברת כיסוי לחברת הימורים לא חוקיים שמארגנת משחקי ידידות שמטרתם להרוויח כסף לגורמי פשיעה.

דרום אפריקה. כדורגל בבעיה צילום: אי פי איי

גם התאחדות הכדורגל הישראלית נמצאת במצב כלכלי לא מזהיר על פי הערכות והמספרים הידועים. מלבד פיטורי "התייעלות" שהתרחשו השנה בהתאחדות, על פי חבר המזכירות עו"ד מורן מאירי, ההתאחדות לא מוכנה לחשוף את מצבה הכלכלי האמיתי לחברי המזכירות בגלל החשש מחשיפה שהוא קשה במיוחד. הוא עתר לבית הדין העליון כדי לקבל את הדו"חות המלאים שההתאחדות מסרבת להעביר לו. בכלל, ההתאחדות לא מוכנה לחשוף את דו"ח 2013 למרות בקשות חוזרות ונשנות - כולל מ"כלכליסט".

אין כאן רמיזה, חלילה, שההתאחדות לכדורגל עוסקת בהטיית משחקים אבל אין ספק שמצב כלכלי לא ברור וחוסר שקיפות בנושא שמים אותה, על פי היל, בסיטואציה בה היא חשופה להשפעות שליליות מגורמים שליליים.

2. קבוצות כדורגל בבעיות כלכליות

כמו התאחדויות כדורגל, גם קבוצות כדורגל בבעיות כלכליות ותזרים מזומנים לא מובטח, הן חשופות לסכנות של עולם ההימורים הלא חוקיים. בסרביה, למשל, ידוע כי חלק מהקבוצות שבמצב כלכלי קשה נאלצו להחתים שחקנים, שהם "מוכרי משחק מקצועניים". שחקנים ששייכים לגורמי פשיעה.

כאן יש לציין שהשנה רוב הקבוצות בליגה הלאומית נתקלו העונה בבעיות תזרים מזומנים בגלל הסכסוך של התאחדות הכדורגל עם הטוטו - מה שמנע מהן לקבל את כספי החסות בזמן. כמו כן, רק 5 מ-14 קבוצות הכדורגל בליגת העל נמצאות על "בסיס קיומי יציב" - בעלים אמיד שמחזיק ומתחזק אותן. כלומר, גם הן חשופות לסכנה של הטיית משחקים.

3. שחקנים שמרגישים כי הם לא מקבלים מספיק כסף

לפי מחקר של דקלן היל השחקנים שמרגישים כי יש פערים גדולים מדי בין המשכורת שלהם לבין המשכורת של חבריהם לקבוצה או חבריהם לליגה, נוטים להיות חשופים יותר להטיית משחקים. גם פערים כלכליים בין הבעלים של הקבוצה לשחקניו מעוררים מרמור, שעשוי להוביל למכירת משחק. אלו דברים שהוכחו בעקבות עשרות אם לא מאות ראיונות עם שחקנים שהחליטו למכור משחק. כמו כן, שחקנים שלא מקבלים את משכורתם בזמן, אם בכלל, עשויים להיות חשופים יותר למכירת משחקים. כך לפי מחקר של ארגון השחקנים העולמי, FIFPro. "חוסר הוגנות במשכורות היא הסיבה העיקרית ששחקן עובר מהצד החוקי לצד הלא חוקי", אומר היל.

גם כאן ניתן לראות שהכדורגל הישראלי בסכנת חשיפה משמעותית לעולם הטיית המשחקים.

46% מהכדורגלנים המקצוענים בישראל מקבלים משכורת שנמוכה משכר המינימום. 44% מהכדורגלנים בליגת העל מרוויחים בין שכר מינימום לבין שכר שמגרד מלמטה את השכר הממוצע. כמו כן, כפי שניתן לראות פעם אחר פעם במהלך העונה, שחקנים רבים מתלוננים כי אינם מקבלים את שכרם המובטח בזמן.

דקלן היל

בבית"ר ירושלים, למשל, שחקנים לא קיבלו את שכרם מתחילת האביב ורק אתמול הודיע להם הבעלים, אלי טביב, כי הוא קונס את כולם במשכורת חודשית בגלל שהעזו לצאת לשביתה. רק השבוע קיבלו שחקני מכבי פתח תקווה והפועל תל אביב שכר שהם לא קיבלו מספר חודשים. רוב שחקני הכדורגל בישראל הצטרפו לאיגוד הכדורגלנים החדש בדיוק בגלל הסיבה הזאת: הם לא מקבלים את שכרם בזמן והם מרגישים שהשכר לא הוגן ושהמעבידים, בעלי הקבוצות, מענישים אותם בצורה לא הוגנת ולא חוקית. אפשר לומר בוודאות שכך חושף עצמו הכדורגל הישראלי לעולם הטיית המשחקים.

4. שחקנים שכבר מכרו משחקים בעבר/הסתבכו בשוק האפור או עם גורמים פליליים

 קשה מאוד לצאת ממעגל מכירת המשחקים לאחר שנכנסת אליו. אלו שאחראים "לקניית" שחקן יכולים להשתמש בקנייה הקודמת כדי לסחוט אותו ו"לקנות" ממנו עוד משחק. כמו כן, הם גם משתמשים בשחקנים כאלו לאחר הפרישה בגלל הגישה הקלה שלהם לשחקנים אחרים.

כך גם גורמים בשוק האפור יכולים להשתמש בלחץ כזה או אחר כדי להחזיר את הכסף ששחקן כזה או אחר חייב להם. גם כאן, הכדורגל הישראלי חשוף ביותר. תכתבו "כדורגל" ו"שוק אפור" בגוגל ותמצאו 1,590,000 תוצאות. שחקנים כגון עומרי קנדה חשפו את מצבם הקשה מול השוק האפור בעבר, שחקן הפועל קטמון העונה, עוז צבאג, נמלט מישראל בגלל חובות לשוק האפור וגם שחקני עבר, כגון איציק זוהר, היו בחובות עצומים לשוק האפור.

בעבר קבוצה שלמה היתה בחובות לשוק האפור, הפועל רמת גן. על פי הערכות, השוק האפור בישראל מגלגל מאות מיליארדי שקלים בשנה - בלתי מפוקחים.

דגל אדום לחברה כולה

הסימנים מראים שהכדורגל הישראלי חשוף מאוד להטיית משחקים. המומחים מזהירים שהטיית משחקים והימורים לא חוקיים אינם בעיה של הספורט בלבד אלא של החברה כולה. ההימורים הלא חוקיים הללו מלבינים ומממנים פעולות חמורות בהרבה כגון סחר בנשק, סחר באנשים, שוחד לפוליטיקאים ואנשי ציבור וכו'.

ועם 140 מיליארד דולר בשנה אפשר לעשות הרבה מאוד נזק לחברה הישראלית.