התת־מודע שלי מזיע

בשנות התשעים פסיכאטר מניו יורק, גארי קליין, קיבל מימון מצבא ארה"ב לחקור "קבלת החלטות בעולם האמיתי". הוא ראיין מאות מקבלי החלטות קריטיות — מרופאים, דרך מפקדים ועד כבאים — והגיע למסקנה המאוד מוזרה: הם לא קיבלו "החלטות". הם לא בחנו את המצב ואז קיבלו החלטה. הם לא שקלו אלטרנטיבות ולא היתה להם האפשרות להסביר למה עשו מה שעשו. קליין מביא לדוגמה כבאי ותיק שראה צוות נכנס לבית שהוא "הרגיש" שהולך לקרוס. בזכות הקריאה שלו לצאת מהבית הוא הציל צוות כבאים. "פשוט הרגשתי שמשהו לא נכון", אמר לקליין. "לא יודע איך הגעתי למסקנה הזאת". קליין הבחין שאחיות יודעות לאבחן זיהומים אצל תינוקות מבלי שישנם רמזים שנראים לעין, ובאחוזי הצלחה של 90%. האחיות הסבירו זאת כ"חוש מיוחד" או "אינטואיציה". קליין המשיך לגלות שהקשר בין ניסיון לבין ההחלטות הטובות שמתקבלת בהרף עין הוא מובהק, ובסופו של דבר הגיע למסקנה שהחלטה כזו היא בעצם סט של כישורי תת־מודע שפותחו עם השנים.

תוכנת IntelliGym בפעולה. "צריך לנוח כל חצי שעה כי זה קשה"

גם כדורגלנים לא תמיד יודעים להסביר את קבלת ההחלטות שלהם. "לא חשבתי", אומרים רבים מהם אחרי שכבשו שער ניצחון מרהיב, שכלל בתוכו עשרות מקרים של "קבלת החלטה" — מסירה לכאן, דריבל לשם, שימוש בהטעיה כזו או אחרת וכו'. כל ההחלטות צריכות להתקבל במהירות שלא מאפשרת חשיבה אלא מחייבת סט של כישורים תת הכרתיים, שנכנסים לפעולה מהר יותר מהחשיבה עליהם.

אייאקס לקוחה

האם ניתן ללמוד לפתח את הכישורים התת־הכרתיים הללו? כן. באמצעות מחקר של זרוע המחקר והפיתוח של הצבא האמריקאי שנעשה על ידי פרופ' דני גופר מהטכניון, הומצאה שיטה ללימוד. את השיטה הזאת לקחו. אנשי חיל האוויר לשעבר דרור ליבנת ודני דנקנר, נשיא ומנכ"ל IntelliGym, והביאו לספורט. הם מבטיחים שיפור של 30% ביכולות על סמך קבלות מחיל האוויר, נאס"א ואקדמיית ההוקי קרח האמריקאית.

"המוצר להוקי פותח לפני שש שנים ואומץ על ידי אקדמיית ההוקי של ארה"ב", מספר ליבנת. "בין 1999 ל־2008 נבחרת הנוער האמריקאית זכתה שלוש פעמים באליפות העולם ועוד שלוש פעמים היתה בטופ 3. מאז אימוני IntelliGym ב־2009 ועד 2014 זכתה באליפות העולם חמש פעמים ופעם אחת סיימה במקום השני". "אנשי ההוקי אמרו לנו שהבעיה הכי גדולה שלהם היתה שהם לא יכולים ללמד קבלת החלטות", מוסיף דנקנר. "הם יכולים לאמן הכל, סקייטינג, טיפול בדיסקית, תזונה — הכל, אבל לא קבלת החלטות. ברגע שהראינו להם את המחקרים, הם 'נפלו על הרצפה'. קיבלו את השיטה שלנו ועכשיו רואים את ההצלחה שלא נובעת בגלל 'דור זהב' או איזה טאלנט מיוחד, אלא בגלל שיטה שעובדת — כי הסגל משתנה כל שנה בנבחרת נוער".

כיום, בעקבות ההצלחה בהוקי, גם אקדמיות כדורגל מובילות באירופה ובברזיל כגון אלה של אייאקס, אלקמאר, פ.ס.וו איינדהובן, פרייבורג, רודה ופלומינזה משתמשות בטכנולוגיה של IntelliGym.

ילדים באייאקס. כיום, בעקבות ההצלחה בהוקי, גם אקדמיות כדורגל מובילות באירופה ובברזיל כגון אלה של אייאקס, אלקמאר, פ.ס.וו איינדהובן, פרייבורג, רודה ופלומינזה משתמשות בטכנולוגיה של IntelliGym. צילום: איי אף פי

משחק חלליות נעלמות

איך עושים זאת בפועל? פעמיים בשבוע מושיבים את השחקן מול משחק מחשב — משחק חלליות עם מטרה כלשהי: פריצת בונקר, השמדת חלליות אחרות וכו'. הקצב של החלליות עולה ויורד, פתאום חלליות נעלמות וצריך לנבא היכן יופיעו. וצריך לנוח אחרי חצי שעה כי המוח עובד בלי סוף במהלך המשחקים. מדובר ב"הנדסה הפוכה", אתגרים קוגניטיביים שבונים "שריר" קוגנטיבי ששחקן ישתמש בו על המגרש. "כדי שהמדענים שלנו יהיו מסוגלים לצייר את הפרופיל המתאים לפיתוח יכולות קוגניטיביות שרוצים לשפר — נגיד מודעות במרחב, או זיכרון עבודה — צריך לייצר קשר עם אנשי מקצוע, שיודעים מה הם רוצים לראות אבל לא בהכרח את השפה המוחית", אומר ליבנת. "אז אנחנו צריכים לדעת לדבר בשפה של המאמן. קוראים הרבה ספרות מקצועית, עושים ראיונות עם מאמנים, שחקנים, פרשנים, סקאוטים. צופים עמם במשחקים, לומדים על קבלת החלטות ומצלמים אימונים. על הקסדות של שחקני הוקי, למשל, שמנו מצלמות המאפשרות לראות הכל מזווית השחקן. בכדורגל למדנו הרבה דברים. למשל, שמנו לב ששחקני הגנה טובים מסתכלים על הירכיים ועל האגן של היריב ולא על תנועות הרגליים כי ככה הם קוראים טוב יותר לאן היריב נע. באייאקס, למשל, יש מדדים לגבי טיב קבלת ההחלטות של שחקן — כמה שניות או עשיריות שנייה לוקח לשחקן להגיב לאירוע שקורה במגרש. השחקנים הכי טובים הם אלו שלוקח להם מינוס שניות להגיב, כלומר הם מגיבים לפני שמשהו קורה. יש רמזים שמגלים להם. אנחנו מנסים לראות איך ניתן ללמד את המוח את הרמזים הללו".

אז איך רואים תוצאות?

"אובייקטיבית, רואים שהסטטיסטיקות האישיות של השחקנים משתפרות ב־30%. וגם סובייקטיבית. המאמן פתאום אומר: 'וואו, השחקן מסר עכשיו מסירה שבעבר הוא לא מסר'. למה? כי השחקן רואה תנועה גם בזוית 25 מעלות במקום רק ב־2.5 מעלות. האימון שלנו משחזר מה שקרה לספורט לפני 20–25 שנה כששחקנים התחילו ללכת לחדר כושר, שיפרו את מאסת השריר שלהם ולפתע יכלו לבצע הרבה יותר דברים על המגרש".

הטכנולוגיה מגיעה מעולם הטייסים — עולם של מהירות, וקבלת החלטות מהירה. אבל בחיל האוויר גם מתגאים ביכולת תחקירים שמסייעת לחנך את הטייסים בזמן קצר — מה ההבדל בין הדברים?

"אם אני כותב לך על הלוח את האות ג' אבל הפוכה, אתה תדע לקרוא אותה. אבל אם אני לוקח את האות ג' ומצייר סביבה הרבה מאוד דברים ואתה במהירות של 100 קמ"ש, כשהדופק גבוה והזיעה בעיניים, האם תצליח לקרוא שיש שם את האות ג'? חלק גדול מהאנשים לא יוכלו. ככל שההוראה יותר מורכבת, ככה יותר קשה לבצע אותה ולקבל את ההחלטה הנכונה. ולכן זה אתגר קוגניטיבי. תחקיר זה Explicit teaching. משפרים שחקן על ידי שיפור ההבנה שלו. אנחנו עושים משהו שונה, אנחנו מאמנים את המוח לקבל את ההחלטות הנכונות מבלי החשיבה — Implicit training. אנחנו בעצם מלמדים לעשות פעולות שמתחת לקבלת ההחלטות. חלוקת קשב, ראייה מרחבית, תפיסה מרחבית וכו', הכלים שאיתם הוא מקבל את מה שלמד בתחקיר. אגב, הפער הזה בין Implicit ל-Explicit הוא מה שמתסכל הרבה מאוד מאמנים. כי מנסים להסביר לשחקן לעשות א', ב' וג', אבל אז במשחק עצמו השחקן לא ראה את מה שהוא היה אמור לראות. הוא לא ראה את מה שהמאמן רואה. לא היתה לו היכולת הקוגניטיבית הנדרשת. זו יכולת שפעם אמרו שיש שיש אותה לשחקנים או שאין אותה לשחקנים, אבל אפשר לאמן אותה. בכל מקרה, אפשר לראות וללמוד סרטי וידיאו במשך שעות, אבל אם לא שיפרת את היכולת הקוגניטיבית, אז לא עשית כלום".

אקדמיית ההוקי של ארה"ב באימון IntelliGym. "הפער בין Implicit ל-Explicit הוא מה שמתסכל הרבה מאוד מאמנים. כי מנסים להסביר לשחקן לעשות א', ב' וג', אבל אז במשחק עצמו השחקן לא ראה את מה שהוא היה אמור לראות. הוא לא ראה את מה שהמאמן רואה. לא היתה לו היכולת הקוגניטיבית הנדרשת"

האם פנו אליכם מקבוצות ספורט ישראליות?

השניים צוחקים. "היו כמה פניות אבל השוק כאן לא מכיר אותנו. והשוק שלנו הוא אחר".

כמה זה משפיע על הלקוחות שאתם ישראלים?

"שוק הספורט העולמי בנוי כמו פירמידה. המאמנים החדשניים ביותר, אלו שכולם מכירים את שמם, הם הראשונים לאמץ את הטכנולוגיות החדשות והרעיונות החדשים — והם עשויים להתלהב מזה שהטכנולוגיה שלנו היא של חיל האוויר הישראלי. ברגע שהם מאמצים רעיון, יש נטייה לאנשים שמתחתיהם בפירמידה ללמוד מה הם עשו וככה יש אימוץ של רעיונות חדשים. פחות חשוב להמונים אם הרעיון הוא של חיל האוויר הישראלי, יותר חשוב להם שהמאמנים הבכירים אימצו את הרעיון. כולם רוצים לראות שמאמן מעליהם משתמש בזה. ברגע שזה קורה, הרבה יותר קל להביא את המוצר הזה לשוק הרחב".

אפליקציית Evento. "חוצפה ישראלית"

מלבד IntelliGym וגם תוכנית "שמיים", תוכנית של יוצאי חיל האוויר שמלמדים גופי ספורט את תורת התחקירים של חיל האוויר, לא מעט חברות ישראליות מצליחות להותיר חותם על עולם הספורט.

חברת Evento, למשל, מפתחת פלטפורמות למכירת כרטיסים לאירועי ספורט באמצעות הסלולר ורשתות חברתיות. הלקוחות הבולטים הם דנוור נאגטס מה־NBA וקולורדו ראפידס מה־NHL. לנועם לניר יש כיום אפליקציית מקלדת חדשה שעובדת בשיתוף פעולה עם קבוצות כגון צ'לסי ומותגים כגון כריסטיאנו רונלדו. JOINTV, גם היא ישראלית, עובדת עם ה־NBA ו־NHL לאחר שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת תמחור המשתנה על פי פעילותו החברתית של המשתמש ויכולתו לצרף את חבריו לקנייה קבוצתית. Triple Jump Technologies, שמספקת פתרונות טכנולוגיים לטיפול בכסף בכמה מאצטדיוני אנגליה, גם כן ישראלית. כמו גם חברת פיתוח הטניסאים PlaySight שאחד המשקיעים בה הוא נובאק ג'וקוביץ'. בכלל, המוח הישראלי נכנס להרבה תחומים וספורט אינו שונה. "חברות ישראליות מצליחות לפתוח דלתות בעולם בזכות הקישור להצלחה של חברות טכנולוגיה ישראליות מתחומים אחרים. קצת חוצפה ישראלית עוזרת לנו", אומר אופיר זרדוק שמר, מנכ"ל ומייסד Evento.