חורקים
מצד אחד מנצ'סטר יונייטד לא נראית טוב, מצד שני היא חזקה בקרב על מקום בליגת האלופות, מצד שלישי זה לא מספיק, מצד רביעי צריך זמן בשביל לשחק היטב. מצד חמישי לוול סטריט, הבעלים של יונייטד, אין זמן
סינרגיה היא מילה שמקורה ביוונית (synergos — לעבוד יחד). משתמשים בה כדי לתאר מערכת שהמרכיבים בה עובדים טוב יחדיו — כשהשלם גדול מסך חלקיו. ההפך מסינרגיה זה אנטגוניזם, שבכימיה היא קומבינציה של שני חומרים או יותר שמייצרת אפקט הורס ולא בונה.
בכדורגל סינרגיה בקבוצה היא תוצאה של החלקים שעובדים טוב יחד. ואת הקרדיט לכך בדרך כלל מקבל המאמן. כשיש חיכוכים בחדר ההלבשה, והקבוצה, אף שהשחקנים שלה מצוינים אחד אחד, לא פוגעת — אז בדרך כלל מאשימים את המאמן, שלא הצליח למצוא את הכימיה הנכונה במועדון.
לרוב המועדונים שלואי ואן חאל הגיע אליהם הוא בא כגורם מעורר אנטגוניזם. האישיות הגדולה שלו, הדרישות הלא מתפשרות ודרכי העבודה לאורך ההיסטוריה שלו היו בעייתיות, אך הוא כמעט תמיד הצליח לייצר סינרגיה בכל אחת מהקבוצות שאימן.
"כשהתחלתי לאמן באייאקס ב־1991 כולם רק רצו את יוהן קרויף", סיפר ואן חאל. "זה לא היה לי כיף. השחקנים היו צריכים זמן כדי להתרגל אליי, להכיר אותי כבן אדם וכמאמן. בברצלונה 1997 קרה לי אותו הדבר, גם כן רצו את קרויף ולא אותי. רק לאחר כחצי שנה היה הרבה יותר טוב. גם באלקמאר וגם בבאיירן מינכן היו לי בעיות בהתחלה, אבל אני בטוח בעבודה שלי ובפילוסופיה שלי ויש לי אמונה ביכולת שלי ושל השחקנים שלי".
דווקא למנצ'סטר יונייטד הגיע ואן חאל, כשמסביבו קונצנזוס עוטף ואוהב. אחרי תקופה קשה עם דיוויד מויס כמאמן הניסיון וקורות החיים של ואן חאל, כולל מונדיאל מצוין, עוררו את תקוות נאמני אולד טראפורד. ואולם, הכדורגל של מנצ'סטר יונייטד תחת ואן חאל רחוק מלהיות מרשים.
כדורים ארוכים
הסטטיסטיקות מראות שוואן חאל לא מצליח להשיג יותר נקודות ממויס ושהקבוצה משחקת כדורגל פרימיטיבי משהו. מנצ'סטר יונייטד היא אחת מ"המוסרות אחורנית", המצטיינות בפרמייר ליג (המקום החמישי בליגה), ורק לברנלי, קבוצת התחתית, היו יותר מסירות ארוכות מאשר השדים האדומים. אפילו סם אלרדייס, שמאמין בכדורגל אנגלי קלאסי עם הרבה אגרסיביות וכדורים ארוכים, מתח ביקורת על שמנצ'סטר יונייטד מסתמכת יותר מדי על כדורים ארוכים ופחות על תחכום התקפי (מה שהתחיל ויכוח תקשורתי מייגע עם ואן חאל).
למרות השקעה של כ־150 מיליון ליש"ט בשחקנים הקבוצה לא מצליחה להציג כדורגל טוב. הקבוצה אוספת נקודות, אבל לא באמת מאיימת על האליפות ומצויה בקרב קשה על מקום בין ארבע הגדולות. נוסף על כך, וויין רוני לא בעט למסגרת ב־2015, והנרי ווינטר, כתב "הטלגרף", אף השווה את תפקודו בקישור לתפקודו של ג'יימי אוליבר, השף המפורסם, כמנקה כלים. אנחל די מריה, השחקן היקר בתולדות הפרמייר ליג, לא מצליח להתעלות לרמה שהציג בריאל מדריד; פלקאו, החלוץ בהשאלה יקרה ממונקו, לא מצליח להרשים; ורובין ואן פרסי (31) דועך כבר שנתיים ברציפות. השחקן המצטיין של הקבוצה העונה הוא דויד דה חאה, השוער, ואולי זה מצביע יותר מכל על הגמגום של חניכי ואן חאל.
מדממת אוהדים
פרשנים רבים מותחים ביקורת על ואן חאל וטוענים שמנצ'סטר יונייטד לא משחקת "בדרך של מנצ'סטר יונייטד" — שזה כדורגל התקפי ואגרסיבי; הנתון שמעיד שהקבוצה שלו לא ניצחה משחק אחד אחרי שספגה ראשונה רק מוכיח את הטענה הזאת. ג'יימי קראגר, פרשן סקיי, טוען שוואן פרסי ופלקאו דומים מדי, וגם פרשנים אחרים לא מתרשמים מהכדורגל של יונייטד, הקבוצה בעלת תקציב השכר הגבוה ביותר בפרמייר ליג (214.8 מיליון ליש"ט ביחס ל־205 של מנצ'סטר סיטי). ואן חאל חושב שזה עניין של זמן עד שהכל יתחבר, אבל זה הימור מסוכן מבחינתו. לא בטוח שיש לו זמן במצב הנוכחי במנצ'סטר יונייטד. מדוע? כסף... המועדון חייב להרוויח כסף כחברה הנסחרת בוול סטריט, ולכסף אין סבלנות, במיוחד כאשר מחקרים חדשים מראים שמנצ'סטר יונייטד המגמגמת מאבדת את הנכס שהפך אותה לאחת הקבוצות הרווחיות בעולם — האוהדים הגלובליים שלה.
הקבוצה שבעצם המציאה את תופעת האהדה הגלובלית מאבדת אוהדים ליריבות המרות. היומון "Sport" בדק את הצמיחה של מנצ'סטר סיטי בשנות שליטתו של היו"ר פראן סוריאנו לקראת המפגש שלה עם ברצלונה בשמינית גמר ליגת האלופות. בסדרת כתבות מחמיאה במיוחד פרסם "Sport" סקר שנערך ברחבי העולם והראה כי הקבוצה בתכלת ממנצ'סטר הגדילה ב־523% את בסיס האוהדים העולמי שלה ל־200 מיליון; 72.5 מיליון בסין, 34.6 מיליון באינדונזיה, 24.5 מיליון במקסיקו ו־10 מיליון בבריטניה. באיירן מינכן הגדילה באותה התקופה את בסיס האוהדים שלה ב־224%, צ'לסי ב־82% ומנצ'סטר יונייטד חוותה ירידה של 19% במספר האנשים בעולם שמגדירים עצמם אוהדיה. רק אינטר חוותה ירידה גדולה יותר במספר אוהדים — של 44%.
סטאר פאוור
אלה אולי נתונים של סקר אחד, אבל שלא יהיה ספק: אובדן האוהדים מלחיץ מאוד את אנשי הכספים במנצ'סטר יונייטד, שעדיין חייבת לסיים כל עונה ברווחים תפעוליים גדולים כדי לממן את עלות החובות שלה — כ־45 מיליון ליש"ט בשנה. הקבוצה בנתה את מערך השיווק האדיר העולמי שלה בזכות העובדה שיש לה יותר מ־660 מיליון אוהדים ברחבי העולם. ואולם, האוהדים הגלובליים הללו נמשכים, על פי סקרים, בעיקר ל"כוח הסופרסטארים" — לרונאלדו, מסי וניימאר. ולמנצ'סטר יונייטד אין כרגע כוכב בסדר הגודל הזה או בסדר הגודל של דיוויד בקהאם או אריק קאנטונה.
במנצ'סטר יודעים זאת וקבעו שהמטרה של המועדון היא להביא שחקן כזה. אד וודוורד, המנכ"ל, הכריז ש"הקבוצה יכולה לשבור שיא עולמי של העברות" והסתייג: "נביא רק את שחקן העילית שהמנג'ר רוצה". עם זאת, ההערכות הן שההנהלה רוצה סטאר פאוור בקבוצה. אז האם נראה את מסי או רונלדו או אולי גארת' בייל או פול פוגבה במנצ'סטר יונייטד בקיץ הקרוב? זה תלוי.
יש'ך 95 מיליון ליש"ט?
למנצ'סטר יונייטד יש הסכמי ענק עם שברולט (53 מיליון ליש"ט בשנה) ועם אדידס, שתחליף את נייקי בשנה הבאה (75 מיליון ליש"ט בשנה — שדרוג מ־37 מיליון ליש"ט), וגם הסכמי חסות רבים עם חברות מכל העולם. הקבוצה גם מוכרת כ־2 מיליון חולצות רפליקה בשנה, שזה המון — 40% מכלל חולצות הפרמייר ליג שנמכרו ובערך מיליון חולצות יותר מהכמות שכל קבוצות סריה A מוכרות בשנה. עם זאת, מנצ'סטר יונייטד צפויה להכניס כ־395 מיליון ליש"ט השנה, ירידה משמעותית מהעונה שעברה (433 מיליון ליש"ט), בעיקר בגלל אי־השתתפותה בליגת האלופות וירידה בצמיחה בהכנסות מחסויות, מה שהוביל לירידת שווי המניה מ־19.35 דולר כשוואן חאל הגיע לסביבות 17 דולר היום.
אז האם ליונייטד יהיה מספיק כסף להביא את רונאלדו ומסי וכך להקפיץ את ההכנסות ואת שווי המניה? לא בטוח, וזה בעיקר תלוי בהעפלה לליגת האלופות. עלות מסי או רונאלדו עצומה ומנצ'סטר יונייטד היא אחת משתי קבוצות שיכולות באופן תיאורטי להרשות אותה לעצמן.
סעיף השחרור של מסי עומד על כ־190 מיליון ליש"ט, שלהם יוספו תשלומי מס של כ־98 מיליון ליש"ט, ועלות משכורתו לחמש שנים תהיה כ־190 מיליון ליש"ט. מנצ'סטר יונייטד, כדי להביא את מסי, אמורה להשקיע כ־476 מיליון ליש"ט בפרויקט — כ־95 מיליון ליש"ט בשנה בחמש השנים הראשונות שלו בקבוצה. עלות דומה צפויה גם לרונלדו ועלותם של בייל או פוגבה קטנה יותר, אך בסדר גודל דומה, על פי הערכות.
אלה תשלומים שמנצ'סטר יונייטד יכולה להרשות לעצמה רק בהצלחה מקצועית, שמבטיחה הכנסות מליגת האלופות, שמירה על מעמדה הגלובלי וכדומה. וזה הקצ'. הקבוצה חייבת להגיע לליגת האלופות בשביל למשוך את השחקנים הגדולים ביותר. והתחרות על ארבעת המקומות בליגת האלופות קשה. לאי־העפלה עשויות להיות השלכות חמורות. ואן חאל צריך שהחלקים יתחילו לעבוד בסינרגיה. ומהר.