עתיד הספורט הישראלי תלוי באוהדים
עמותות אוהדים הן כבר לא קוריוז או אופנה חולפת. הן כאן כדי להישאר ולשנות את הספורט הישראלי
לפני כשבועיים התקיים בגבעתיים משחק במסגרת הליגה הארצית בכדורסל בין קבוצת האוהדים של הפועל ר"ג- גבעתיים השייכת לעמותת המכתש שנמצאת במקום הראשון לבין קבוצת האוהדים של הפועל חיפה שנמצאת במקום השני. כ-700 אוהדים הגיעו לאולם הקטן בגבעתיים, עודדו ללא הפסקה, צרחו והשתוללו ועזרו לקבוצתם הפועל ר"ג-גבעתיים לנצח ולהתבסס במקום הראשון שמוביל לליגה הלאומית.
- למרות הקשיים: מספר "הבעלים" של בורוסיה דורטמונד גדל ב-500
- מועדון הספורט גלאטסראיי ימכור 14% מקבוצת הכדורגל שלו לאוהדים
- יוניון ברלין האריכה חוזה לאחד משחקניה לאחר שחלה בסרטן
משחק נוסף שהתקיים באותו שבוע הפגיש את הפועל ת"א עם מ.ס אשדוד במסגרת ליגת העל בכדורגל. בעוד יציעי הפועל רעשו וגעשו יציע הקבוצה האורחת נשאר שומם לחלוטין. כמעט ולא נראתה שם נפש חיה. במקביל לאותו משחק התבשרנו על הקמתן של שתי עמותות אוהדים חדשות באשדוד- הפועל ומכבי. מסתבר שהקבוצה המאוחדת שנוצרה בחסות ג'קי בן זקן ועיריית אשדוד לא מרגשת אף אחד. האשדודים רוצים לחזור ולהזדהות עם קבוצותיהן מפעם- הפועל ומכבי.
אלה הן שתי דוגמאות בלבד מיני רבות שמייצגות את התופעה המתרחבת של עמותות אוהדים בישראל. אין מדובר יותר בכמה אוהדים הזויים מקטמון ואוסישקין שמקימים להם קבוצות אלא בגל גדול של אוהדים מכל רחבי הארץ שמבינים שענפי הספורט האהובים עליהם נלקחו מהם על ידי עסקנים ואנשי ממון ולכן מגלים יוזמה, מתעניינים, מבררים ובמו ידיהם מקימים קבוצות חדשות ומחזירים מה שנקרא 'עטרה ליושנה'.
תופעת עמותות האוהדים לא צצה לה ביום בהיר יש מאין. ברחבי אירופה פעילות המון עמותות אוהדים. כל מי שטס או ראה בטלוויזיה את הקלאסיקו בין ברצלונה לריאל מדריד ראה בעצם משחק בין שתי עמותות אוהדים. כמעט כל קבוצות הבונדסליגה הגרמנית גם הן עמותות אוהדים, גרין ביי פאקרס מה-NFL היא עמותת אוהדים וכך גם וירטוס בולוניה מהכדורסל האיטלקי ודוגמאות אלה הן על קצה המזלג בלבד.
עמותות האוהדים נתמכות על ידי אופ"א ועל ידי ארגון האוהדים האירופי Supporters Direct. ארגון האוהדים הישראלי 'היציע' עובד בשיתוף פעולה מלא עם הארגונים האירופים ומציע תמיכת ידע לעמותות. העמותות הותיקות עוזרות לעמותות החדשות ובין עמותות האוהדים השונות קיים שיתוף פעולה שמבוסס על אינטרסים משותפים ועל ההבנה שדרוש שינוי יסודי ומהותי במבנה הספורט הישראלי ומכיוון שהממסד אינו יכול או אינו מאפשר את התיקונים הנדרשים אין ברירה אלא לייצר מציאות חדשה שמנסה להחזיר את הקבוצות לאוהדים ואת הריגוש ליציעים.
אם מישהו עדיין לא השתכנע מעוצמתו של עידן העמותות החדש, נציין מספר דוגמאות נוספות מהשנה האחרונה בלבד.
הפועל 'רובי שפירא' חיפה המרגשת שעומדת לעלות מליגה ג' לליגה ב' מלווה על ידי צבא של אוהדים שהתייאשו מקבוצתם המקורית תחת הבעלים יואב כץ. בית"ר נורדיה ירושלים הוקמה על ידי אוהדי בית"ר שמאסו בגזענות ומשחקת גם היא בעונתה בראשונה בליגה ג'. עמותת 'הלב הירוק' בעלת 10% מהפועל כפר-סבא עזרה בשיקום המועדון שנמצא במאבקי העליה לליגת העל. הפועל' קטמון ירושלים שנחשבת כבר עמותה ותיקה מתמודדת על חזרה לליגה הלאומית. עמותת אוסישקין שסיימה מסע מרגש מליגה ב' לליגת העל חוגגת כניסה לאולם איינשטיין החדש ומכאן השמיים הם הגבול.
עמותת 'האדומים' קיבלה לידיה את זכויות הניהול והמכירה של הפועל ת"א כדורגל והיא למעשה מפעילה כיום את אחד מארבעת המועדונים הגדולים בישראל וזה כבר לא צחוק.
האבולוציה של עמותות האוהדים הישראליות היא כזו שהן צומחות מתוך מצבי משבר קיצוניים. שלב ההבנה שאוהדים יודעים ויכולים להתארגן ולנהל מועדונים ברמה גבוהה כבר מאחורינו. הידע קיים וכעת קל יותר לעמותות חדשות להצטרף למגמה. עמותות האוהדים הן בהגדרה דמוקרטיות, מנוהלות בצורה תקינה תחת רשם העמותות, מחויבות בשקיפות ואנטי גזעניות. עקרונות אלה מהווים את הבסיס הנכון להתארגנות ולעתיד טוב יותר.
אוהדי הקבוצות שעדיין לא התארגנו עומדים מהצד ומסתכלים כשברקע נמצא החשש התמידי מה יהיה גורלם לאחר עזיבת הבעלים. כך שואלים אוהדי הפועל באר שבע מה יהיה גורלם לאחר אלונה ברקת, או מה יקרה למכבי ת"א לאחר עידן מיץ' גולדהאר ודי ברור מה יעלה בגורלה של הפועל קרית שמונה לאחר נטישתו או ירידתו מהבמה של איזי שירצקי. הדוגמה הבולטת היום היא זו של מכבי נתניה, קבוצה מעיר מטורפת על כדורגל, קבוצה עם מסורת, עם אצטדיון חדש ועם קהל אוהדים גדול ומסור שאינו יודע איפה בדיוק תהיה קבוצתו בעונה הבאה.
המטרה הראשונה של כל עמותת אוהדים היא ניהול הקבוצה. מעבר לכך קיימים אינטרסים משותפים גדולים יותר בהן עוסקות העמותות בהיותן גופים יציגים של אוהדי הקבוצות.
אינטרסים אלה נוגעים לאותם הנושאים שמטרידים את אוהדי כל הקבוצות כמו למשל יוקר המחיה באצטדיונים ובאולמות הכדורסל וענישה קולקטיבית כמו משחקי רדיוס וסגירת שערים, סוגי ענישה ששייכים למשטרים צבאיים ומשום מה עדיין מקובלים בתקנוני ההתאחדות ובבתי הדין. מכיוון שאוהדי כל הקבוצות סובלים מהעיוותים שצוינו נוצר מצב בו העמותות למדו לייצר קשר הדוק בניהן ואף להתארגן תחת מטריה אחת שנקראת ארגון 'היציע'. כשהולכים ביחד המאבקים קלים ופוריים יותר. כך בהדרגה נוצר מרכז כוח חדש בספורט הישראלי שמבוסס על אוהדים (להבדיל מעסקנים, פוליטיקאים וטייקונים) שלומד לטפל בבעיות שהן מעבר לרמת הקבוצה הבודדת. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא מחאת הכרטיסים 'כרטיס לכל כיס', שהביאה לירידה דרמטית של מחירי הכרטיסים למשחקי כדורגל כשהטיפול בנושא זה יימשך גם בעתיד עד להשגת כל מטרות המחאה.
עולם עמותות האוהדים הישראלי גדל משנה לשנה כשיותר ויותר אנשים מבינים את היתרונות הגלומים בשיטה ומצטרפים לגל החדש. במקביל להתחזקות העמותות ממשיכים מקבלי ההחלטות להתעלם ממסקנות ועדת זליכה וועדת צור שאומצו על ידי משרד הספורט. מצב עניינים זה אינו יכול להישאר ללא מענה. הדרישה שעולה מלמטה, מרמת האוהדים חזקה וצעקנית יותר מתמיד ואינה מאפשרת התעלמות.
כחלק מההתארגנות יתקיים בשבוע הבא זו השנה השניה ברציפות כנס עמותות אוהדים במכללה האקדמית נתניה. סביב הכנס, שייערך ביום חמישי הקרוב, יערכו פגישות של ראשי ארגוני האוהדים בינם לבין עצמם ועם אנשי ארגון האוהדים האירופי. על השולחן יעלו הנושאים הבוערים המפריעים לאנשי העמותות ועיקרן בעיות תקציב ובירוקרטיה, עיוותים שנובעים מהתעלמות ממסד הספורט הישן מהבעיות, אי התייחסות למסקנות ועדות ממלכתיות ודרכי התארגנות למאבקים העתידיים שמחכים מעבר לפינה.
הכותב הוא חבר עמותת האדומים ואחד ממארגני הכנס