"מיציתי את עצמי בליגה הפלסטינית"

בשנה האחרונה, מאז העפלתה של נבחרת פלסטין לגביע אסיה, הליגה של הגדה המערבית החלה למשוך תשומת לב ממספר מקומות חדשים. לצד סקאוטים ממדינות ערב ומאסיה, נפקחו גם עיניים 'ישראליות' סקרניות, אשר רצו לדעת מה הסיפור בליגת הכדורגל של השכנים מעבר לגדר ההפרדה.

 הלאל מוסא הוא ערבי ישראלי יליד כפר מנדא, שגדל במחלקת הנוער של הפועל חיפה, שיחק בהפועל ראשון לציון, כפר קאסם ובאחי נצרת. בשנתיים האחרונות הוא שיחק בשבאב אלח'דר בית לחם מהליגה הפלסטינית הראשונה, והיה לשחקן חשוב בנבחרת פלסטין, שעימה הגיע להישגים מרשימים.

בשיחה עמו הוא מסביר על ההבדלים בין הליגות, היחס לערבים-ישראלים בליגה של הגדה המערבית, המשמעות של הנבחרת לעם הפלסטיני, ואיפה הוא מרגיש בבית.

הלאל מוסא. "שחקן שיש לו דרכון ישראלי לא יכול לעבור לשחק במדינות ערב"

"המשחק מתבסס יותר על אגרסיביות מטכניקה"

הלאל, ברכות על החתימה בהפועל חיפה. אתה מבסוט לחזור לכדורגל הישראלי?

 "כן תודה. אני מאוד שמח לחזור לבמה המרכזית, ולמועדון שבו גדלתי".

כמה זמן בעצם שיחקת בליגה של הגדה המערבית?

"בשתי העונות האחרונות שיחקתי בשבאב אל חאדר מבית לחם. שנתיים סך הכל".

איך הליגה שם מבחינת רמה, אם אתה צריך להשוות לארץ?

"הליגה שם אגרסיבית מאוד, המשחק מתבסס על מהירות וכוח יותר מאשר טכניקה. אי אפשר באמת להשוות כי רוב המגרשים שם זה רק דשא סינטטי, אז אי אפשר לדעת איך המשחק היה מתפתח אם זה היה דשא רגיל. אם מכבי חיפה היו משחקים במגרשים שם לא נראה לי שהם יהיו ברמה גבוהה כל כך. גם ההיפך - יכול להיות שאם שם היו מגרשים כמו סמי עופר, אז יכול להיות שהרמה הייתה יותר גבוהה".

אני בטוח, יש בליגה הפלסטינית חומר שחקנים מצויין.

"כן. עובדה - בנבחרת עשינו משחקים מצוינים בחו"ל".

נכון. עכשיו עם המעבר חזרה להפועל חיפה, לא תוכל לייצג את נבחרת פלסטין יותר. ההתאחדות שם לא מאפשרת.

"ממש לא. אי אפשר".

מה אמר לך המאמן ברכאת על המעבר?

"האמת, לא דיברנו על זה. אגב הוא מאמן מצויין, שמאוד מחזיק ממני ואוהב אותי, עשינו ביחד טורניר גדול בדרום קוריאה במשחקים האסייתיים (שמינית גמר, אינצ'און 2014)".

לא חבל לוותר על ההזדמנות לשחק בנבחרת פלסטין? היית שם בורג משמעותי.

"שמע, עשיתי עם הנבחרת שני הישגים היסטוריים שיזכרו לעד - העפלה לגביע אסיה בפעם הראשונה בהיסטוריה, והעפלה לשמינית גמר המשחקים האסייתיים, גם לראשונה בהיסטוריה. אני מסופק ממה שהשגתי שם אבל צריך להמשיך הלאה, משם קשה מאוד להתקדם. החלטתי שהגיע הזמן לחשוב צעד קדימה ולחזור לליגת העל, שממנה - השמיים הם הגבול".

אבל יש שחקנים משם שהתקדמו לקבוצות גדולות בעולם הערבי. אשרף נועמן באל-פאיסאלי בסעודיה, עבד לאטיף אלבהדרי באלווחדאת הירדנית.

"גם לי היו הצעות מליגות שם, אבל שחקן שיש לו דרכון ישראלי לא יכול לעבור לשחק במדינות ערב. היתה לי הצעה מאל-וקרה מקטר. שיחקנו נגדם ונתתי משחק אדיר, אחרי המשחק פנו למנהל הנבחרת בניסיון לצרף אותי ועוד שחקן, אבל כשהבינו שאני ערבי ישראלי ירדו מהעניין".

אלוקרה קבוצה טובה. אם לא היה את עניין הדרכון, היית הולך לשחק שם?

"אני חושב שכן. יש שם ליגה טובה, תנאים אירופים לכל דבר, וכסף בשפע".

אני מכיר טוב את סטפנו קוזין המאמן של אהלי ח׳ליל. סיפר הרבה דברים טובים על הכדורגל במפרץ מבחינת תנאים.

"הוא הציע לי להצטרף לקבוצה שלו. הם נוסעים למחנה באיטליה. קבוצה ראשונה בפלסטין שיש צוות איטלקי נטו, מאמן עוזר ומעסה".

למה לא הלכת על זה? הבעלים של המועדון, קפאח שאריף, ידוע כבוס מצויין.

"מיציתי את עצמי בליגה הפלסטינית. חשבתי על להתקדם, ובליגת העל הישראלית קל יותר לבלוט ולעשות את הפריצה".

אז בעצם השחקנים הערבים-ישראלים עוברים לשחק בפלסטין בשביל משכורת טובה, אבל יודעים שאין להם לאן להתקדם בעולם הערבי, אלא להתחזק לקראת חזרה לליגת העל?

"אני רוצה לעשות קריירה, פה האופציות הרבה יותר גדולות. אני יכול לספר לך שהיתה התעניינות מקבוצות בחו"ל דרך סוכן קרואטי שראה אותי. הוא הסביר לי שדרך הליגה ישראלית יהיה הרבה יותר קל לשווק אותי".

אם היינו לוקחים אחורה בזמן, והיית מקבל זימון לנבחרת ישראל, הייתי מתייצב?

"ברור. חשוב להבין, זה לא שהיה לי אופציה להחליט בין שתי הנבחרות ובחרתי בפלסטין, ראיתי בזה משהו שיכל לחשוף אותי ולקדם אותי ולכן נעניתי לבקשה. זה תמיד טוב לערוך משחקים בינלאומיים".

לעיתונאי פלסטיני היית עונה אותה תשובה? שמה השיח סביב הנבחרת הוא אחר מפה.

"תראה, אני כדורגלן שמחפש להתקדם, ולא משנה איפה. אענה לכל הצעה שאני אראה שהיא נכונה לקדם אותי. בזמנו לשחק בנבחרת הפלסטינית, הייתה אופציה טובה עבורי. היום וויתרתי על לשחק בנבחרת, כי ראיתי שבהפועל חיפה אוכל להתקדם יותר. זה שיקול מקצועי נטו".

זה ברור, השאלה שלי זה האם ההשתתפות בנבחרת לא היתה משהו סמלי ומשמעותי עבורך. בכל זאת פלסטין הקטנה בגביע אסיה, זה מרגש. שמתם את פלסטין על המפה הבינלאומית כחברה מן המניין בין מדינות כמו יפן, ירדן, עיראק. זה בטוח מרגש ומכניס מוטיבציה. לא?

"כמובן. זה משהו מאוד סמלי. לשמח כל כך הרבה אנשים, לשחק עבור הרבה אנשים שאין להם כלום בחיים חוץ מלראות כדורגל. זו הייתה דרך יפה לשמח אותם, לעשות עבורם הישג שלא חוו אף פעם, לחרוט את השם שלי חזק בהיסטוריה של העם הזה. כן, זה אכן מרגש מאוד".

ברור .איך היחס לשחקנים הערבים-ישראלים בליגה הפלסטינית?

"הם על תקן כוכבים. מתייחסים אליהם כמו שמתייחסים לשחקנים הזרים שמביאים פה לארץ. חום, אהבה, הערכה. מביאים אותם כדי להוביל ולהיות הכוכבים המרכזיים של הקבוצות".

הלאל מוסא, שחקן נבחרת פלסטין. מישהו פעם הציק לך על זה שם, שאתה ערבי-ישראלי? "היו קטעים כאלה, כן. אבל זה לא הזיז לי אף פעם. אי אפשר להסתיר את זה שיש המון שרואים בנו בוגדים או מסתכלים עלינו בקטע שונה, אבל זה אף פעם לא הציק לי. אי אפשר לרצות את כל העולם".

"היה לי קטע ביזארי באימון, דיברתי בעברית"

ובחדר ההלבשה של הנבחרת זה אותו דבר?

"כן. היחס היה טוב מאוד. לא הרגשנו שאנחנו שונים מהם בכלל".

מישהו פעם הציק לך על זה שם, שאתה ערבי-ישראלי?

"היו קטעים כאלה, כן. אבל זה לא הזיז לי אף פעם. אי אפשר להסתיר את זה שיש המון שרואים בנו בוגדים או מסתכלים עלינו בקטע שונה, אבל זה אף פעם לא הציק לי. אי אפשר לרצות את כל העולם".

יצא לך לבוא במגע עם התקשורת הפלסטינית?

"המון. התרחקתי מזה כמה שיכולתי. לא אוהב להתראיין שם במיוחד, כי אתה מספר X רושמים Y".

באלח'דר שיחקו איתך עוד ערבים ישראלים. נפלטות לכם לפעמים מילים בעברית? תוך כדי משחק או בחדר הלבשה?

"בטח. פעם היה לי קטע ביזארי בנבחרת. תוך כדי אימון, אני ועוד שחקן ערבי-ישראלי דיברנו בינינו, ואז אמרתי - "טוב בסדר". המאמן דאז, ג'מאל מחמוד, לא אהב את זה ואמר אל תדברו עברית".

הוא מאמן טוב?

"אחד הטובים שאימנו אותי. הוא מאמן יסודי, טקטיקן ברמות, ובאותה מידה נותן לשחקנים היצירתיים חופש פעולה בהתקפה".

זה נכון שיש קטע ששחקנים ערבים ישראלים מדברים ביניהם עברית במשחק ליגה, כדי שהשחקנים מהקבוצה השנייה לא יבינו?

"זה נהוג, המון פעמים דיברנו בעברית על תרגילים כדי שאף אחד לא יבין. זה לא כל כך שנוא שם, שמדברים עברית. בעלי הקבוצה והמנהל באלח'דר היו דוברי עברית שוטפת. הם מתעסקים בנדל"ן ועובדים המון עם ישראלים".

אז בשיחות על חוזים וכאלה קורה שעוברים לדבר בעברית.

"היו פעמים שרציתי לברר על המשכורת והבעלים אמר לי 'דבר בעברית', שיהיה יותר דיסקרטי".

אתה חושב שהשחקנים הערבים ישראלים הם בעצם סוג של שגרירים של ישראל כשהם נוסעים לשחק בליגה הפלסטינית?

"לא אני לא חושב. בעיניים של הפלסטינים, אנחנו נחשבים לפלסטינים שגרים בישראל. לא ישראלים".

אתה חושב שזה חבל שההתאחדות הפלסטינית לא נותנת לשחקנים ערבים ישראלים להמשיך בנבחרת אם הם משחקים בישראל?

"אני לא יודע עד כמה זה היה הולך ביחד, הנבחרת שם בדרך כלל יוצאת למשחקים באמצע עונה ואז עוצרים את הליגה שם. בארץ לא יתנו לשחקן לעזוב לחודש כדי לשחק בנבחרת שם".

למה לא? כמו השחקנים האפריקאים שנוסעים לאליפות אפריקה.

"יש שם בין שניים לשלושה מסעות משחקים של הנבחרת בעונה. כל מסע זה בערך 20 יום. למה לקבוצה בארץ להחתים שחקן שיטוס 3 פעמים וייעדר כמעט חודשיים. ב-2014 הייתי בחו"ל יותר מאשר בבית".

יש דרך שאתה חושב שאפשר לשפר את המעבר של שחקנים בין הליגות או שהיית מגדיר אותו חלק?

"פעם המעבר היה שכונתי מאוד. היו עוברים בלי שחרורים בלי אישורים. היום זה כבר יותר מסודר, אין להיות תחת חוזה ולעבור מליגה לליגה, כמו מה שהיה קורה פעם".

נבחרת פלסטין. "היו פעמים שרציתי לברר על המשכורת והבעלים אמר לי 'דבר בעברית', שיהיה יותר דיסקרטי" צילום: איי אף פי

"אני שייך לפה. אין ספק"

החיים בגדה המערבית גרמו לך לחשוב על איך אתה מגדיר את עצמך? לאיפה אתה יותר שייך?

"לא גרתי שם, נסעתי כל יום היה לי אוטו ודלקן. אני שייך לפה אין ספק, אין יותר מחובר לפה".

ואם היית נתקע במחסום בדרך? אין אימון?

"אף פעם לא קרה".

טוב, עכשיו אתה בהפועל חיפה, הבית שלך, ואתה פותח עונה חדשה בכדורגל הישראלי. שיהיה בהצלחה הלאל.

"בעזרת השם, תודה".

הלאל הוא לא היחידי

הליגה הפלסטינית של הגדה המערבית, מתפתחת לאט לאט. הבאתם של שחקנים ערבים-ישראלים משפרת מאוד את הליגה, וגם את הנבחרת. שחקנים כמו פאדי זידאן, עבדאללה ג'אבר, איימן ח'רבט, ואיל מריסאת ועוד, מנצלים את ההזדמנות על מנת להרוויח משכורת יפה ולצבור ניסיון במשחקים בינלאומיים. כיום, בין 50-40 ערבים-ישראלים משחקים בליגה הראשונה, ומספר דומה בליגה השנייה. ברוב המקרים מדובר בשחקנים המובילים בקבוצות שלהם, אהובים מאוד על האוהדים ובעלי המשכורות הגבוהות בליגה.

ההתאחדויות הישראלית והפלסטינית לא מאפשרות את שיתופם של השחקנים הערבים-הישראלים בנבחרות הלאומיות המקבילות. ערבי ישראלי אשר משחק בישראל אינו רשאי להיות מוזמן לנבחרת הפלסטינית, ולהפך - ערבי ישראלי שיככב בליגה הפלסטינית, לא יוכל להיות מוזמן לנבחרת ישראל. בחו"ל המשחק המשתנה, וכבר הקיץ נשמעו קולות בקרב הפלסטינים לזמן את מרואן קבהא, שעבר ממכבי פתח תקווה למאריבור הסלובנית, לנבחרת פלסטין.

המעבר של הלאל מוסא אינו תקדימי, אך הוא מצביע על תופעה ומציאות מעניינות שמתרחשות ממש כאן, מעבר לגדר. מציאות שבה שחקנים ערבים מדברים בעברית כדי שהיריב לא יבין, מייצגים את העם הפלסטיני בגאווה במשחקים בינלאומיים, אבל בו זמנית מחכים להצעה טובה מליגת העל הישראלית, שם יקבלו יותר חשיפה, בדרך אולי להגשמת חלומות, בליגות גדולות יותר, הרחק מהמזרח התיכון.

הכותב הוא עורך ומנהל BabaGol, בלוג-מגזין על כדורגל מאסיה, אפריקה, המזרח התיכון, אמריקה הלטינית ועוד