"בתוך עשר שנים נבחרת פלסטין תעלה למונדיאל"

אוהדי אהלי אל־ח'ליל יכלו רק לחלום על התפתחות כזו לעונה של הקבוצה שלהם. אהלי הוא הקטן מבין שני המועדונים הבכירים של חברון, והקבוצה נעה בין תחתית לאמצע הטבלה בליגה של הגדה המערבית, כפי שעשתה בעקביות בשנים האחרונות. בחודש ינואר הצוות המקצועי של המועדון עזב לליגה הירדנית, והכל נראה בדרך לעוד עונה סיוטית בתחתית הטבלה. ואז יו"ר המועדון כפאח שריף שלף אס מרתק משרוולו ועשה היסטוריה קטנה כשהחתים את סטפן קוזין, מאמן איטלקי ראשון בליגה הפלסטינית.

סטפנו קוזין. "הגעתי בחודש ינואר, ומיד זכינו בגביע יאסר ערפאת" צילום: איי אף פי

להגעתו של קוזין לחברון היתה השפעה מיידית ומכרעת על הקבוצה. "הגעתי בחודש ינואר, ומיד זכינו בגביע יאסר ערפאת (מקביל לגביע הטוטו הישראלי — א"ל). התואר הראשון אי פעם של המועדון", אמר קוזין בשיחת טלפון בעודו נוסע על כביש 60, המחבר בין בית לחם וחברון. "הבסנו את שבאב אל־ח'ליל בדרבי 0-4, ועלינו לגמר הגביע הפלסטיני לאחר ניצחון על מחזיקת הגביע, תראג'י וואד אלניס, שמשתתפת בגביע ה־AFC (מעין קבילה אסייתית לליגה האירופאית) בעונה זו. כרגע אנחנו אחת הקבוצות הכי טובות בליגה".

חוגג דאבל ובונה קבוצה לעונה הבאה

בשישי האחרון אהלי וקוזין לקחו את הגביע הפלסטיני, אחרי ניצחון בפנדלים על שבאב בלאטה, שסיפקה עונה מצוינת וסיימה כסגנית האלופה. דקה לפני שהשופט שרק לסיום והכריז על בעיטות ההכרעה, קוזין עשה כמעשה לואי ואן חאל, והחליף את השוער שלו, בדיוק כמו שההולנדי עשה עם טים קרול בניצחון על קוסטה ריקה ברבע גמר המונדיאל האחרון. זה עבד לו מצוין, ואהלי ניצחו 3–4 בבעיטות ההכרעה — והם יתחרו במשחקי מוקדמות גביע ה־AFC.

קוזין הוא מאמן עם ניסיון כדורגל מקצועי, עשיר ומגוון גיאוגרפית. כשחקן הוא שיחק באיטליה, שוויץ, צרפת ואפילו גוואדלופ. כמאמן עבד בקמרון, קונגו, בולגריה, לוב, סעודיה, איחוד האמירויות, צרפת ואיטליה.

מלווה במאמן הכושר האיטלקי ג'יאן לוקה סוריני, ובמאמן שוערים פלסטיני מקומי, קוזין עמל כדי לשנות את המנטליות וההרגלים של השחקנים. בניגוד למה שהיה רגיל ברוב המקומות שבהם עבד, הקבוצה מתאמנת פעם ביום, שכן בליגה הפלסטינית רוב השחקנים חצי מקצוענים ועובדים בשעות הבוקר בעבודות רגילות. למרות זאת, כבר מהאימונים הראשונים זיהה קוזין את הפוטנציאל של החבר'ה באהלי. "מההתחלה שמתי לב שיש כאן חומר שחקנים טוב לעבוד איתו, אבל המטרה העיקרית היא לבנות תלכיד חזק לעונה הבאה", מסביר.

כמאמן שהתחנך על סגנון הקטנאצ'ו האיטלקי, קוזין מביא עמו ידע עשיר בטקטיקה ושיטות עבודה מארץ המגף. "בשבילי איטליה היא ללא ספק הסמכות העליונה בטקטיקה וניהול משחק. אני עובד בשתי דרכים: ארגון ושיפור העבודה והמודעות הקבוצתית, והעלאת הכושר והסיבולת הפיזית. זה היה קצת חדש לשחקנים כאן בהתחלה, אבל כשזה תפס, זה פשוט שינה הכל".

חברון, כידוע, היא אינה מקום פשוט. העיר מחולקת לשניים: אזורים בשליטת צה"ל, ואזורים בשליטתה של הרשות הפלסטינית. עימותים בין יהודים, ערבים וכוחות הצבא והמשטרה הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של העיר. למרות הנסיבות, קוזין לא נתקל במצבים קשים בתקופה הקצרה שלו בגדה המערבית, מלבד מחסומי צה"ל, הפרוסים לאורך כל שטחי B ו־C של הגדה, אשר מפקחים ושולטים על התנועה של האוכלוסייה פלסטינית. "כשמשחקים בחוץ, לעתים קרובות אנו נעצרים במחסומים. לא מזמן משחק שלנו התעכב בשלוש שעות כי השופט עוכב לביקורת במחסום ברמאללה".

באופן מפתיע, לא רק חוויות שליליות מספקים המחסומים למאמן האיטלקי. "חזרנו מניצחון גדול בא־ראם, וחייל עצר אותנו לבדיקה שגרתית. הוא שאל אותנו מי אנחנו ואמרנו שאנחנו קבוצת אהלי חברון וחוזרים ממשחק. החייל שאל כמה נגמר המשחק וכשאמרתי לו שניצחנו 1-3, הוא חייך ואמר: 'כל הכבוד. יאללה, סעו הביתה. תחגגו'."

סטפנו קוזין (מימין) עם וולטר זנגה. "הכדורגל האיטלקי הוא אוטוריטה טקטית" צילום: BabaGoal

"האנשים פה מזכירים לי את החום האיטלקי"

"אני איש של ספורט", אומר קוזין. "התפקיד שלי הוא לעשות את ההפרדה בין פוליטיקה וכדורגל. אני צריך להתעלם מהפוליטיקה. עולם הכדורגל הוא מאוד דינמי. מי יודע, אולי יום אחד אני אאמן בישראל. אני פשוט לא מונה את הפוליטיקה בשיקולים שלי". באופן כללי, קוזין מרגיש בטוח ונינוח בעיר האבות. "האנשים כאן נהדרים. הם חמים ומסבירי פנים. הם מזכירים לי קצת את האיטלקים. תראה, זה לא מיאמי ולא טוסקנה, אבל קשה למצוא אנשים טובים כמו האנשים כאן. ויצא לי לפגוש הרבה. המועדון הוא כמו משפחה, ואני אף פעם לא מרגיש לבד כאן".

האחראי העיקרי להתאקלמות המהירה של קוזין בחברון הוא היו"ר והמנהל של אהלי כפאח שריף, שמנסה לספק למועדון שלו שגרה יומיומית מקצוענית כמה שאפשר. "הניהול של המועדון הוא מקצועי מאוד. השכר תמיד מגיע בזמן וצוות המועדון דואג להכל. שריף הוא מקצוען אמיתי. הוא רוצה לנצח ולהצליח, אבל גם רוצה שאהלי תהווה דוגמה לתכנון נכון ובנייה לשנים. הוא אדם חם, ובאותו זמן דורש וקפדן".

קוזין הגיע לפלסטין לאחר שנים של עבודה במדינות המפרץ, בעיקר לצד מאמן איטלקי אחר וקצת יותר מפורסם — וולטר זנגה, מי שהיה אגדה בימיו כשחקן באינטר. "וולטר הוא אחד החברים הכי טובים שלי. כשעבדתי איתו, פשוט למדתי את המקצוע. זו הייתה חוויה פנטסטית וזכות גדולה כמאמן צעיר". הצמד האיטלקי עבד יחד בהצלחה מרובה במועדון הסעודי אל־נאצר ובמועדונים אל־נאסר ואל־ג'זירה מהאמירויות.

לפני שעבד והתמקצע במועדוני כדורגל ערביים, קוזין עבד באפריקה, והיה אחראי על קבוצות הנוער הלאומיות של קמרון וקונגו. בנוסף, הוא הנחה מאמנים צעירים ושחקנים מקומיים בסדנאות וקורסים שונים. החוויות שצבר ביבשת השחורה השפיעו עליו רבות. "השנים שביליתי באפריקה היו הקשות ביותר בקריירה שלי, אבל גם המספקות ביותר. הדרכת מאמנים ושחקנים צעירים היתה אחת החוויות הכי טובות שלי בכדורגל, כי השפעתי על חלומות של אנשים צעירים. לכמה מהם זה פשוט היה גלגל הצלה, והסיפוק שלי היה עצום", הוא נזכר בגאווה.

נבחרת פלסטין עם אבו מאזן. "רעב ללמוד" צילום: איי אף פי

"הפלסטינים רעבים ללמוד ולהשתפר"

כשנשאל על ההבדלים בין תרבויות כדורגל מחלקים שונים של העולם, קוזין רואה את הפלסטינים כאומת כדורגל ייחודית ומתפתחת. "באפריקה יש פוטנציאל גדול, במובנים של אתלטיות, כושר וטכניות, אבל יש הרבה בעיות בארגון ובאדמיניסטרציה. במדינות המפרץ רמת הארגון דומה לאירופה והאיכות של המתקנים מושלמת, כמו באיטליה וצרפת. הבעיה שם היא המנטליות. לשחקנים המקומיים אין הרבה מוטיבציה לעבוד קשה. כאן זה סיפור אחר. השחקנים והמאמנים הפלסטינים רעבים ללמוד, להשתפר ולהתקדם. זה המפתח להצלחה. וזה בדיוק מה שמאמן כמוני מחפש. כרגע רמת המשחק של הליגה הפלסטינית דומה לזו שליגה השנייה באמירויות. עם עוד השקעות ועבודה קשה, בתוך עשר שנים פלסטין תעפיל למונדיאל ותוכל לזכות בגביע אסיה. אני בטוח בזה". בינתיים הוא קיבל הצעה להארכת חוזה לעשר שנים, אבל הוא לא מתחייב בינתיים. "אני שמח שזכינו בגביע ושלמועדון יש סיכוי להתחרות בגביע ה־AFC".

מה היית עושה אם לא כדורגל?

"הייתי חוקר, משקיף תרבות, מתורגמן. אולי טייס. משהו דינמי. מקצוע שיחבר אותי עם אנשים מכל העולם".

מיהו השחקן האהוב עליך?

"כריסטיאנו רונלדו. עשיתי התמחות בריאל מדריד בעבר, וצפיתי באימונים של ז'וזה מוריניו. רונלדו הגיע שעתיים לפני כולם כדי להכין את עצמו לאימונים וללמוד את התרגילים. הוא כל הזמן שואל שאלות על כל פרט באימון. הוא המקצוען האולטימטיבי".

מהו רגע הכדורגל הגדול ביותר שלך בכל הזמנים?

"הרגע הגדול שלי הוא ה'מחר'. בשבילי, הטוב ביותר עוד לא הגיע. תמיד יש מקום לשפר ולהשתפר".

מה החלום שלך כשמדובר בכדורגל?

"המטרה שלי היא להוביל נבחרת אפריקאית גדולה ומועדון גדול בטורנירים בינלאומיים. וכמובן, לזכות בתארים".

תאר את סטפן קוזין.

"אדם שאוהב להכיר מדינות ותרבויות חדשות, ומאמן שרוצה לשפר את השחקנים שלו, בכל מקום שבו הוא עובד".

הכותב הוא עורך ומנהל BabaGol , בלוג־מגזין על כדורגל מאסיה, אפריקה, המזרח התיכון, אמריקה הלטינית ועוד