71% מההכנסות של ליגת האלופות הולכים לקבוצות הליגות הגדולות
ניתוח של KPMG על האופן שבו אופ"א מחלקת את ההון הנכבד שלה מצביע על פערים כלכליים אדירים שמתפתחים בין 5 הליגות הבכירות לשאר הליגות באירופה
- פערים ונהנים
- באופ"א שוקלים את הקטנת ליגת האלופות ושינוי הפורמט
- הסופרליג: האם זה רק עניין של זמן עד שהיא תקום?
ההכנסות של אופ"א משתי התחרויות שלה הן מרשימות, והאופן בו הן מחולקות בין הקבוצות הוא תוצאה של מו"מ קשוח עם הקבוצות בהובלת אינפנטינו, בתפקידו הקודם כמזכ"ל אופ"א.
בעונת 2014-15, ליגת האלופות הכניסה למועדונים המשתתפים מעט פחות מ-1 מיליארד יורו, בעוד שהקבוצות בליגה האירופית הרוויחו 240 מיליון יורו. ההכנסות מחולקות על פי דמי השתתפות קבועים, תשלומים הנוגעים לביצועים ומאגר משותף המורכב מהשווי של שוק הטלוויזיה של כל קבוצה.
בדו"ח של KPMG מציינים: "כפי שניתן היה לצפות קבוצות מחמש הליגות הבכירות מייצגות את מרבית ההכנסה שחולקה על ידי אופ"א, כ-71%. לעומת זאת, החלוקה הייתה מאוזנת יותר בליגה האירופית. האחוז של הקבוצות מחמש הליגות הגדולות עמד על 48%. במהלך התקופה שנבדקה, 30 מבין 54 ההתאחדויות החברות באופ"א לא יוצגו בשלבי הבתים והנוק אאוט של ליגת האלופות, כשל-11 התאחדויות בלבד הייתה נציגה בכל אחת משלוש העונות. לעומת זאת, 34 התאחדויות יוצגו לפחות פעם אחת בליגה האירופית, וכמחציתן השתתפו בתחרות בכל שלוש העונות".
בגדול, הקבוצות הגדולות מהשווקים הגדולים זוכות בכל הכסף. אופ"א כבר ויתרה על עקרון שוויוני יותר של סולידריות, אכפתיות ושיתופיות בין כל החברות שלה, בעסקה שאינפנטינו היו בין האדריכלים שלה.
בקשה לעזור עם כסף למען פיתוח הכדורגל שבאה מצידו של ה"מאכר" לשעבר של הכדורגל האירופי, ככל הנראה לא תזכה להתייחסות רצינית מחוץ לחמש הליגות הבכירות: אנגליה, צרפת, גרמניה, איטליה וספרד, שעשויות לחוש דחף אמוציונאלי לסייע לו לזכר ימים עברו, אחרי כל מה שעשה לחזק אותן ואת הקבוצות שלהן.
הדו"ח בוחן לעומק את האופן שבו מתחלקות ההכנסות, והממצאים מדגימים כיצד המנגנון מעדיף את חמש הליגות הבכירות:
הקבוצות הספרדיות הן המנצחות הגדולות (על המגרש ומחוצה לו) עם 570 מיליון יורו שהרוויחו בשלוש העונות 2012-13 עד 2014-15.
הקבוצות האיטלקיות הרוויחו את הסכום השלישי הגבוה ביותר עם 462 מיליון יורו. לפי ההכנסות מליגת האלופות לבדה, איטליה מדורגת מתחת לגרמניה. עם זאת, הקבוצות האיטלקיות הרוויחו במידה ניכרת ממערכת חלוקת ההכנסות של הליגה האירופית, והרוויחו 91 מיליון יורו – עלייה של 32% מהסכום הכולל שהרוויחו הקבוצות הספרדיות, זאת על אף שסביליה זכתה בתואר ב-2014 ו-2015.
הקבוצות האיטלקיות חלשו על המספר הרב ביותר של מקומות בליגה האירופית (13), יותר מכל מדינה אחרת, והן גם זכו לחלק הגדול ביותר במאגר שוקי הטלוויזיה של הליגה האירופית מקרב כל הקבוצות (56.8 מיליון יורו).
מאחורי האיטלקיות מדורגות הקבוצות הגרמניות (455 מיליון יורו). בעוד שגרמניה מיוצגת היטב ברמה האירופית עם 11 נציגות בליגת האלופות ו-8 קבוצות בליגה האירופית בשלוש העונות האחרונות, הקבוצות קיבלו את האחוז הקטן ביותר ממאגר הכנסות השידור מקרב חמש הליגות הגדולות (199 מיליון יורו).
הקבוצות הצרפתיות הרוויחו את הסכומים הנמוכים ביותר, אך נהנו מאחוז גבוה יותר משל הגרמניות ממאגר הטלוויזיה (216 מיליון יורו). הדירוג שלהן הושפע מדמי השתתפות ובונוסים על ביצועים נמוכים יותר. הקבוצות הצרפתיות חלשו רק על 15 מקומות בליגת האלופות ובליגה האירופית, כשפריז סן ז'רמן היא הקבוצה הצרפתית היחידה שהעפילה לשלבים המתקדמים בליגת האלופות בשלוש העונות שנבדקו.
הליגה האירופית מספקת לקבוצות ממדינות קטנות יותר פלטפורמה להשתתף בתחרויות האירופיות עם התמריץ הנוסף של העפלה בעונה הבאה לליגת האלופות היקרה יותר עבור הזוכות (אף שכמעט תמיד מדובר בקבוצה מאחת מחמש הליגות הבכירות).
כמי שמגדיר עצמו כ"איש של מספרים" קשה להאמין שאפילו הוא עצמו מאמין שהבקשה שלו תשיג את ה-5 מיליון דולר כפול 54, שנראה שהוא מבקש – כלומר 270 מיליון דולר לאורך ארבע שנים. גם עבור ההתאחדויות האמידות של אירופה, לא מדובר בסכום פעוט.