פערים ונהנים

בפעם העשירית ברציפות ריאל מדריד היא קבוצת הכדורגל המכניסה ביותר באירופה. כך על פי הדו"ח השנתי "ליגת הכסף" של דלויט. אבל האיום על הדומיננטיות של ריאל מדריד ממשי מאחר שמנצ'סטר יונייטד, שבשנה שעברה נפלה מחוץ לשלושת המקומות הראשונים, חזרה למקום השני ומתקרבת לריאל בצעדי ענק — וזאת בעונה הגרועה שלה ביותר זה שנים. זו השנה ה־18 של פרסום הדו"ח, שמציג את טבלת הקבוצות העשירות באירופה על סמך ההכנסות הטבעיות (הכנסות מימי משחק, זכויות שידור, כספי זכייה וספונסרשיפ).

.

הטבלה של דלויט מראה שהפערים בין הקבוצות הגדולות לכל השאר גדלים בקצב אדיר. הכנסות 20 הקבוצות העשירות באירופה עברו בפעם הראשונה את סף 6 מיליארד הדולרים בזכות עלייה של 14% בהכנסות ל־6.2 מיליארד יורו. נקודת הכניסה לרשימה צמחה ב־20% ל־144 מ' יורו.

על פי קצב הצמיחה, בליגת הכסף הבאה חמש הקבוצות הראשונות יכניסו יותר מחצי מיליארד יורו כל אחת. סכום דמיוני עבור קבוצות שמתחרות עם הקבוצות הללו בליגת אירופה ובליגת האלופות, שרובן מכניסות סכומים צנועים של בין 20 ל־50 מיליון יורו. כמו כן, רק שני מועדונים מחוץ ל"חמש הליגות הגדולות" נמצאים ברשימת 30 הקבוצות העשירות באירופה. "קצב הצמיחה של הליגות הגדולות לא מאפשר כניסה לליגת הכסף לקבוצות שאינן בחמש הליגות הבכירות של אירופה", נכתב בדו"ח. "כמו כן, זה גם נכון לקבוצות בתוך הליגות הגדולות שאינן משתתפות בתחרויות האירופיות". הדו"ח אף מצביע על דומיננטיות אנגלית מתחזקת. "השדרוג בהסכמי הטלוויזיה באנגליה יקשה על כל קבוצה מחוץ לאנגליה להיכנס לרשימת הקבוצות העשירות באירופה".

"אחד הדברים המאפיינים את ליגת הכסף השנה הוא הפערים ההולכים וגדלים בין קבוצות העילית לקבוצות הגדולות האחרות", מדגיש אורן רוזמן, מנהל תחום הספורט ב־Deloitte ישראל. "לדוגמה בספרד, ההכנסות של ברצלונה וריאל מדריד גבוהות פי שלושה בערך מההכנסות של הקבוצה הבאה בדירוג (אתלטיקו מדריד, וזאת עוד בעונה שבה אתלטיקו זכתה באליפות ספרד והגיעה לגמר ליגת האלופות). גם בגרמניה המצב זהה — באיירן מינכן מייצרת היקף הכנסות זהה לזה של דורטמונד ושאלקה יחד". באיירן, אגב, מתכננת את קפיצת ההכנסות הבאה שלה בפנייה מסיבית ואגרסיבית יותר ל־300 מיליון האוהדים שלה ברחבי העולם. הקבוצה פתחה משרדים בניו יורק כדי לנסות למשוך קהל בינלאומי. זכייה בליגת האלופות העונה, שנייה בשלוש השנים האחרונות, תעניק לה צמיחה מסיבית שתנבע בעיקר מהכנסות מחוץ לגרמניה.

מנצ'סטר יונייטד. מאיימת על הדומיננטיות של ריאל מדריד צילום: איי אף פי

האנגלים חוזרים

כאמור, ליגת הכסף מצביעה על כיבוש אנגלי של הרשימה. על פי רוזמן: "בזכות הכנסות מזכויות שידור, אנגליה שולטת — כל 20 המועדונים בפרמייר ליג הם ברשימת 40 מועדוני הכדורגל העשירים בעולם, וחמישה מעשרת המועדונים הראשונים בליגת הכסף הם מאנגליה. כמו כן, כל הקבוצות בפרמייר ליג רשמו הכנסת שיא בשנה האחרונה, ולמעשה ניתן לומר כי הליגה האנגלית היא גם הליגה החזקה ביותר מבחינה פיננסית וגם השוויונית ביותר".

האנגליות, אגב, כבר בונות על הסכמי זכויות שידור חדשים בטלוויזיה ובאינטרנט ב־2016, שפשוט ישאירו את כל הליגות האחרות מאחור. המבנה התחרותי של חלוקת הכספים, ההגשה של הליגה והשוויוניות היחסית בה הופכים אותה למעין NBA של כדורגל, הליגה שכולם רוצים להגיע אליה. ואם ריאל מדריד תפסיד את המקום הראשונה שלה, זה כנראה יהיה למנצ'סטר יונייטד או לקבוצה אנגלית אחרת.

בחזרה לאתלטיקו מדריד. בעקבות הזכייה באליפות, הסכמי חסות חדשים (אחד מהם עם החברה הישראלית Plus500) והשקעה מצד וואנג ג'יאנלין הסיני, הקבוצה יכולה לשמר את מעמדה. דייגו סימאונה, המאמן הסופר־מוכשר של הקבוצה, אף ציין כי "אם תמשיך הצמיחה, אני לא רוצה לעזוב את הקבוצה". נצטרך לראות מה יקרה כשיקבל הצעה מאחד המועדונים בבעלות "הכסף החדש". נגיד ממנצ'סטר סיטי, שחוותה את הצמיחה הגדולה ביותר מבין כל הקבוצות בטופ 10; או פריז סן ז'רמן, שבזכות הסכמי חסות עם עצמם (הקטארים מעניקים חסות לקטארים) חיזקה את מקומה בחמשת המועדונים העשירים באירופה (300 מיליון יורו מהכנסות של 472 מיליון יורו קשורים אך ורק להסכמי חסות — ספק "הוגנים", על פי חוקי הפייר פליי הפיננסי של אופ"א).

דייגו סימאונה. "אם הצמיחה תמשיך, אשאר" צילום: איי אף פי

כרטיסים זה פאסה

דבר נוסף שניתן לראות בליגת הכסף השנה הוא שהכסף ממכירת כרטיסים הופך ליותר ויותר שולי, ככל שהכספים מזכויות השידור והסכמי החסות גדלים. ב־2004/05 מכירת כרטיסים היתה אחראית לכשליש מכל ההכנסות, וכיום היא בערך 20% מכלל ההכנסות. 2013/14 היתה העונה הראשונה שבה הכנסות של מועדון אחד מזכויות שידור (ריאל מדריד) עברו את סף 200 מיליון היורו. באופן כללי, מעולם לא היה מצב שבו מכירת הכרטיסים היוותה שיעור כה נמוך בשיערוך ההכנסות הכלליות. ההכנסות ממכירת כרטיסים צמחו ב־4% ביחס לצמיחה של 14% של כלל ההכנסות.

יוקר המחיה לא מאפשר לאנשים להוציא יותר על הגעה למשחקים, אבל קבוצות מצליחות לאזן את הצמיחה עם הסכמי זכויות שידור וחסויות עם חברות שאינן בהכרח אירופיות. מנצ'סטר יונייטד מובילה את הדרך בניצול הרעב לכדורגל אירופי בשווקים מחוץ לאירופה בזכות חתימה על הסכמי חסות אזוריים, שמאפשרים לחברות מקומיות להשתמש במותג של קבוצת הכדורגל בשוק שלהן בלבד. אלו הסכמים שמשתלמים מאוד בשוקי ענק כגון ניגריה, דרום קוריאה וסין, וקבוצות נוספות אימצו את האסטרטגיה הזו של יונייטד. אגב, האוהדים באצטדיונים עדיין קריטיים למודל הכלכלי של רוב הקבוצות, מאחר שגם נותני החסות וגם המשדרים רוצים ודורשים אצטדיונים מלאים. לכן ריאל מדריד וברצלונה הודיעו שישקיעו יחדיו כמיליארד יורו בשיפוץ האצטדיונים שלהן.

יובנטוס. האיטלקיות מאבדות את מקומן בטופ 20 צילום: איי אף פי

מאמא מיה איטליה

הליגה שמאבדת את מקומה כליגה בכירה היא הליגה האיטלקית. אמנם יש לה ארבע נציגות בטופ 20 (יותר מאשר הליגה הספרדית), אבל הצמיחה צנועה, והמשמעות היא ירידה לחלק התחתון של ליגת הכסף. מילאן, למשל, יצאה מהטופ 10 בפעם הראשונה בהיסטוריה של ליגת הכסף, ואינטר במיקום הנמוך ביותר בהיסטוריה שלה — 17. ב־2001 לסריה A היו חמישה מועדונים בטופ 10 ועשרה בטופ 20, אבל המשבר הכלכלי באיטליה והמחסור במתקנים חדשים הופכים את הליגה האיטלקית לדרג ב'.

אורן רוזמן מדלויט ישראל. "ההתפתחויות הצפויות בתשתיות הפיזיות — אצטדיונים חדשים שהוקמו בפתח תקווה, נתניה, חיפה ובשנה הבאה בבאר שבע, והשיפוץ בבלומפילד — והאדמיניסטרטיביות, כלומר הקמת מינהלת הליגה, עשויות לאפשר לליגה לבצע קפיצת מדרגה בביצועים הכלכליים" צילום: ישראל הדרי

ליגת־העל? לא בסביבה

בהתייחס למצב ענף הכדורגל בישראל, בהשוואה לנתונים העולים מהדו"ח ציין רוזמן ש"ישראל רחוקה שנות דור מאירופה". לפי רוזמן: "הכנסות הקבוצה האחרונה בדירוג גבוהות משמעותית מאלו של כל קבוצות ליגת־העל הישראלית גם יחד. קיים הבדל מהותי גם בפרמטרים של הכנסות מזכויות שידור, הכנסות מסחריות והכנסות יום המשחק". רוזמן ממשיך: "לעומת ההבדלים המהותיים ניתן לראות גם מאפיינים דומים, דוגמת פערים משמעותיים בהיקפי ההכנסות ובתקציבים בין הקבוצות הגדולות לבין הקבוצות הקטנות של הליגה, הקיימים גם בישראל. כמו כן, גם בישראל הצלחה פיננסית אינה בהכרח קשורה להצלחה מקצועית. כך למשל מכבי חיפה, שמציגה שנה מקצועית חלשה במיוחד אך מייצרת הכנסות גבוהות יחסית — בעיקר עקב ההצלחה במכירת מינויים לאצטדיון החדש — לעומת קריית שמונה, שהיא בעלת הכנסות עצמיות נמוכות אך מוליכה את טבלת ליגת־העל".

למרות זאת רוזמן אופטימי: "ההתפתחויות הצפויות בתשתיות הפיזיות — אצטדיונים חדשים שהוקמו בפתח תקווה, נתניה, חיפה ובשנה הבאה בבאר שבע, והשיפוץ בבלומפילד — והאדמיניסטרטיביות, כלומר הקמת מינהלת הליגה, עשויות לאפשר לליגה לבצע קפיצת מדרגה בביצועים הכלכליים. קבוצות הכדורגל הישראליות, שלהן הכנסות טבעיות נמוכות יחסית לאירופה, תלויות באופן דרמטי בהצלחה במפעלים האירופיים, שכן עלייה לליגת האלופות או לשלבים מתקדמים בליגה האירופית מעלה באופן משמעותי את היקף ההכנסות".