ג'ו אבונאסר: "בכדורסל עובדים 24/7, 365 ימים בשנה"

יום לאחר הניצחון של גולדן סטייט בסדרת גמר ה־NBA האחרונה, דריימונד גרין, מגולדן סטייט ווריירס, העלה פוסט באינסטגרם שבו הוא עובד בחדר כושר לצד גביע ה־NBA. בצד המפסיד, לברון ג'יימס העלה וידיאו שלו מחדר הכושר. לאורך הקיץ כולו שחקני ה־NBA העלו סרטונים שלהם מתאמנים - בחדר כושר, על כדרור, על זריקות משלוש. רובם ככולם העלו את הסרטון כשלצדם מאמן אישי.

זו תופעה חדשה יחסית. העלאת האימונים באינסטגרם, סנאפצ'ט וטוויטר וגם המאמן האישי. בתחילת שנות האלפיים היו שניים בולטים כאלו. טים גרובר, שאימן את מייקל ג'ורדן בניינטיז, וג'ו אבונאסר (46), שבנה בתי ספר ואקדמיות לכדורסל עם כוכבים כגון קווין גארנט, צ'ונסי בילאפס, טיירון לו ואל הארינגטון, ובמתקנים שלו בפלורידה, לאס וגאס ולוס אנג'לס אימן יותר מ־200 שחקני NBA, כגון קוואי לאונרד, קייל לאורי, איזייה תומאס, סרג'י איבקה, ג'יילן בראון, קריסטפס פורזינגיס וגם עמרי כספי. לאבונאסר, שאביו מנצרת, יש כמות ידע מדהימה על ה־NBA, והוא אפילו מוכן לחלוק אותו עם שחקנים ישראלים מדי שנה ב־Impact Academy. אז מה "קואץ' ג'ו", טריאתלט מושבע שהתחרה בתחרות איירומן 17 פעמים, אומר על הכדורסלנים בהווה ובעתיד?

"נתחיל דווקא עם השחקנים שמגיעים לכאן מישראל כדי להתאמן", אומר אבונאסר בראיון ל”כלכליסט”. "יש לנו מתקן בקליפורניה כרגע ויש בו הכל. כשאני התחלתי לפני שני עשורים - עם בילאפס, גארנט ולו - עבדנו על שיפור יכולות כדורסל, זריקות, כדרור וכדומה. עם השנים נוספו הרבה מאוד אלמנטים לאימונים. עובדים על ריצה, משקולות, תזונה, מנטליות. ועם הקונספטים הללו, התפיסה השלמה הזו יותר, אנחנו גם מאמנים את השחקנים הצעירים יותר. ושחקנים צעירים שמגיעים לכאן, הם מגיעים לעבודה רצינית עם לאורי, דימרקוס קאזינס ופורזינגיס. הם במתקן איתנו לא לפגישה של סשן צילומים וחתימות. מגיעים לספוג מהמקצוענים תרבות עבודה".

ג'ו אבונאסר (מימין) וג’פרסון מייסון מצוות האימון שלו. "פעם, לפני 15 שנה, פשוט התאמנו בקיץ. היום זה הכל הרבה יותר מדעי" צילום: טוויטר ג'ו אבונאסר

האם הכדורסלן הממוצע היום טוב יותר מאי פעם?

"השחקנים היום הרבה יותר אתלטים. ואנחנו רואים הרבה יותר שחקנים שהם גבוהים ומאוד, חזקים מאוד ובעלי כישורים טובים מאוד. בעבר לא היו שחקנים כמו אנתוני דיוויס, קאזינס, ג'ואל אמביד או פורזינגיס. חבר'ה שהם 2.15-2.13 מטר שמכדררים כמו רכזים, רצים זורקים לשלוש טוב יותר מאי פעם. זה קורה כי זה מה שהכדורסל צריך -  יש יותר שטח מתחת לסל בגלל הזריקות הרבות לשלוש, יש הרבה יותר סוויצ'ים בהגנה ומצבים של קטן נגד גדול ובאימונים של הילדים מבינים את זה. היום מאמנים את הילדים הגבוהים להיות כדורסלנים שלמים. פעם היו פשוט תוקעים אותם מתחת לסל ועובדים איתם על תנועות הפוסט. היום ילד גבוה מאוד, בגיל 12-11-10, ילמדו אותו לכדרר, לזרוק. יש היום הרבה יותר גבוהים שיכולים לבצע פעולות כדורסל שהגבוהים של פעם לא היו יכולים. המשחק השתנה. סנטר היום שלא יודע לזרוק לשלוש, הוא יהיה דינוזאור. אף אחד לא ירצה אותו".

מצד שני, הסגנון הזה – שכולל הרבה יותר ריצות – גם מוביל להרבה יותר פציעות.

"זה נכון, הלחץ שיש על האיברים של השחקנים הגדולים הללו אדיר. הכוחות שמופעלים על הגידים והרצועות, עם השרירים החזקים הללו, פשוט מוביל לפציעות. אז אני, כמאמן, מתמקד בלהפוך את השחקנים לכמה שיותר רזים בלי לפגוע בעוצמות שלהם. שיהיו יותר קלים. במקביל הקבוצות צריכות לשנות גישה לעתים. טיירון לו אומר שהעונה הרגילה היא בעיקר הכנה לפלייאוף, ולכן התוצאות פחות משנות".

עונה שלמה כהכנה

על מה אתם עובדים בעיקר לפני העונה?

"להיות כדורסלן זה עבודה של 24/7 לאורך כל השנה. אתה צריך לעבוד נכון, לישון נכון, לאכול נכון. שחקנים צריכים להכין את עצמם טוב מאוד בקיץ לקראת העונה. אז בקדם־עונה אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה בכל מה שקשור לאיזון שרירי בגוף. יש לנו טכנולוגיות - חלקן ישראליות - שמאפשרות לנו לראות אם שחקן נוטה להשתמש יותר בצד אחד בגוף שלו ויוצר חוסר איזון שמשפיע על השריר ומוביל לפציעות. באולמות שלנו יש מצלמות ואת כל הציוד לדברים הללו, לשרירים, ללב, להכל, וזה גם משהו שהשתנה. פעם, לפני 15 שנה, פשוט התאמנו בקיץ. היום זה הכל הרבה יותר מדעי. הרבה פחות קשור לכדורסל ויותר לביומכניקה של הגוף, ולכושר. לחיפוש חוסר השלמות של הגוף ושל התנועות ושיפור המצב".

אנחנו רואים את זה גם ברמת הקבוצות.

"כן, פעם לכל קבוצה היה מאמן, אולי עוזר מאמן, היום יש מאמן קליעה, מאמן כישורים, מאמן מנטלי, מאמן שיקום וכו'. כמו כן מאמנים עובדים הרבה יותר על פיתוח שחקנים - בליגה ומחוצה לה - ברמת השורשים של המשחק. פעם מאמן התעסק בעיקר באיך צריך לשחק התקפה והגנה כקבוצה, היום אימון זה עניין של פיתוח השחקן. הקבוצות המקצועיות מעניקות לשחקנים מעטפת של אנשי מקצוע בכל התחומים. השחקנים הם נכסים ומבינים שהם צריכים להמשיך לעבוד כל הזמן. אם שחקן יוצא למסע מכירות נעליים בסין, הוא מביא איתו מאמן שישמור איתו על כושר הקליעה והכושר בכלל, מאמן אישי שלו או מאמן של הקבוצה. פעם, לפני 20 שנה, זה היה רק טים גרובר ואני שתפקדנו ככאלו. היום יש הרבה יותר".

וגם האישיות של המאמן השתנתה. המאמן בובי נייט, שהיית עוזר שלו באינדיאנה, היה קשוח וצעקן. אי אפשר לאמן ככה את הדור החדש?

"יש לי חבר טוב, מאמן בקולג'ים, פרד מרטין, שאומר: 'הילדים הם אותם ילדים, ההורים השתנו. הורים לא ייתנו למאמן לצעוק על הילדים שלהם'. פעם חשבו שצעקות הן חלק מהאימון, אבל ההורות השתנתה וכך גם סגנון האימון. אף הורה לא ירצה לשלוח את הילד שלו לאימון שבו צורחים עליו".

מנוע ואישיות

ומה מחפשים ב־NBA כיום מבחינת שחקנים?

"מחפשים גיוון. שחקן שהוא 2.05 מטר עם זרועות ארוכות שיכול לשחק בכל העמדות ולהגן על כל העמדות. השחקן, בכל הגדלים, צריך לדעת לזוז, תנועות הרגליים שלו בהגנה ובהתקפה חשובות. אם אין את האתלטיות הבסיסית הזו, אין מקום בדראפט. הקבוצות שאני מדבר איתן גם תמיד מחפשות מה שהן מכנות 'מוטור', מנוע. מישהו שאוהב לעבוד, יכול לתת מעצמו, בעל גישה טובה למשחק, מתחרה טוב. גם הן מחפשות אותם צעירים. קבוצות יעדיפו לקחת ילד בן 19 עם פוטנציאל מאשר שחקן בן 22 בגלל שזה יותר זמן לטפח ולגדל אותו לתוך מה שהן רוצות".

ומבחינת אישיות של השחקן?

היום ב־NBA עושים עבודת רקע אינטנסיבית לפני שבוחרים שחקן בדראפט. מדברים עם המאמן שלו בתיכון, עם המורה שלו בתיכון, עם המורה לחינוך גופני בכיתה ג'. אני לא צוחק. בודקים את כל הסביבה שלו, החברים, הדודים, הכל, התהליך ארוך. מחפשים את האנשים שלאורך כל החיים שלהם רצו ללמוד ולגדול. מכנים זאת 'אישיות איכותית'. הרבה מאמנים יוותרו על שחקן שהוא לא כזה, גם אם מבחינת רמת כישרון הוא יוצא דופן. ההבנה היא שאי אפשר לנצח עם שחקנים שהם לא ממוקדי מטרה, יודעים ורוצים ללמוד ולעבוד בצוות.

"כששואלים את קווין גארנט במה היה הכי טוב כשחקן, הוא תמיד עונה: 'אני הייתי החבר לקבוצה הכי טוב שיש'. מי שישחק איתו יסכים איתו. הוא חבר לקבוצה מצוין. וזה אומר שהוא יילחם עבורך, יחסום עבורך, ייקח ריבאונד כשצריך, ימסור כשצריך, יקלע כשצריך. יבין שזה לא הכל קשור אליו. אלו דברים שמחפשים מבחינת אישיות. אם המאמן בקולג' שלך יגיד שהיית קצת עצלן או שאתה לא חבר טוב לקבוצה, אתה תיפול בדראפט".