העברת שרביט
המשחק המטורף בין ארגנטינה לצרפת הרגיש כמו העברת שרביט מליאו מסי לקיליאן מבאפה
20:0530.06.18
1. את קיליאן מבאפה מכירים כבר הרבה מאוד זמן. בגיל 14 הוא קיבל הצעה מריאל מדריד. בשנה שעברה שבר שיאי הבקעה לשחקן בן-עשרה בליגת האלופות. בקיץ עבר לפריז סן ז'רמן עבור סכום שיא לצרפתי ובן עשרה (180 מיליון יורו). מבין 50 השחקנים הצעירים הכי טובים מתחת לגיל 21, הוא נבחר על ידי גוף מחקר הכדורגל CIES Football Observatory כבעל הפוטנציאל הגדול ביותר להיות השחקן הצעיר הדומיננטי ביותר בעתיד הקרוב. וזה על סמך סטטיסטיקות.
קראו עוד בכלכליסט:
אובייקטיבית, מדובר בשחקן ענק - גם בלי הצלחה במונדיאל.... אבל, הופעה כזו בשמינית גמר מונדיאל? זה לא רק שחקן ענק. זה ממש הפגנת גדולה.
שחקן נבחרת צרפת קיליאן מבאפה, הערב צילום: איי אף פי
2. קיליאן מבאפה הוא השחקן בן-העשרה הראשון שכובש יותר משער אחד בשלב נוק-אאוט של מונדיאל מאז שפלה עשה זאת ב-1958. להשיג סטטיסטיקה ששמה אותך בשורה אחת עם פלה זה כבר משהו מיוחד, אבל היה צריך לראות את המשחק כדי להבין את הדומיננטיות המרהיבה שלו במשחק הזה. כבר בדקה ה-13 השאיר ארגנטינאים מאחוריו עם ריצה מרהיבה עם הכדור מהחצי שלו, והשיג פנדל לחבריו. כשהתוצאה היתה 2-2 הוא כבש שער שמציג טכניקה וקור רוח ברחבה. ובדקה ה-68 כבש את שער הניצחון עם תנועה טובה ללא כדור. הוא בסך הכל נגע 53 פעמים בכדור, השלים 7 מ-10 כדרורים, כבש שני שערים והשיג פנדל. בקיצור, נראה היה שמבאפה נתן משחק שיזכירו עוד 18 שנה ככה אחרי שיפרוש בדיון על מי השחקן הצרפתי הגדול בכל הזמנים.
3. המהירות של מבאפה מרשימה, אבל התנועה שלו ללא הכדור היא מה שהופכת אותו למיוחד באמת. הוא כל כך חכם. וזה משהו שישאר אצלו ברמה הכי גבוהה - ואפילו תהיה טובה יותר - אחרי שיאבד את המהירות. זה קריטי להמשך הקריירה. שחקנים רבים בגילו איבדו את המהירות שלהם כשהתבגרו ואיבדו את האקס-פקטור שלהם, אצל מבאפה האקס-פקטור הוא חוכמת משחק, אהבת משחק והבנת משחק.
4. מבאפה הוא יליד בונדי, שכונה צפונית מזרחית של פריז - 10 ק"מ ממרכז עיר הבירה של צרפת. מגיל כלום וחצי אביו, ווילפרד, לימד אותו כדורגל במגרשי השכונה. ווילפרד היה כדורגלן בעצמו ומאמן ב-AS בונדי, הקבוצה הראשונה של קיליאן הצעיר. בגיל 12 הגיע קיליאן לאקדמיית הכדורגל הלאומית של צרפת, קליירפונטיין. מבאפה היה אובססיבי לגבי כדורגל ואימונים וגם באקדמיה הגבוהה ביותר לכדורגל הוא הרגיש שהוא לא מקבל מספיק אימונים. לכן, מדי יום התאמן בעצמו מאחוריי מגורי השחקנים - עמוק לתוך הלילה, כשהאור היחיד מגיע מהסלולרי שלו. גם את זמנו החופשי מילא בכדורגל - צפייה במשחקים רצופים. ובשידורים חוזרים של קבוצתו האהודה, ריאל מדריד - שבה שיחק השחקן האהוב עליו, כריסטיאנו רונלדו. ז'אן קלוד לאפרז', מנהל אקדמיית קליירפונטיין, היה מאוהב בילד וסיפר לפראנס פוטבול: "הוא ידע לעשות בגיל 12 מה שהוא עושה עכשיו. הטעיות מדהימות בשתי הרגליים. כוח הפריצה שלו היה מרהיב". אכן, מרהיב.
5. אגב, מבאפה לפני המשחק אמר שהוא לא רוצה לקבל כסף מהנבחרת. 20 אלף יורו למשחק. את הכל תורם לצדקה. כאמור, רק בן 19.
6. בנג'מין פאבר, המגן הימני של נבחרת צרפת, כבש את שער הטורניר כנראה. הוא שחקן ההגנה הראשון שכובש עבור צרפת במונדיאל מאז ליליאן תוראם - גם כן מגן ימני - ב-1998. זה היה משחקו ה-80 של דידייה דשאן כמאמן נבחרת צרפת (יותר מכל אחד אחר) ואולי ההופעה הכי מרשימה של נבחרת צרפת שלו למרות ספיגה של 3 שערים (המשחק הראשון שארגנטינה מפסידה למרות שכבשה 3 שערים - ב-430 משחקים). זה גם היה הניצחון השלישי בלבד של צרפת על ארגנטינה ב-12 משחקים. עד היום היה לה את אחוזי ההצלחה הנמוכים ביותר מול נבחרת נגדה שיחקו לפחות 10 משחקים.
השער של פאבר
7. הצרפתים הראו היום דומיננטיות פיזית נדירה שבסופו של דבר הפילו את ארגנטינה מהרגליים (ייתכן מאוד שזה קשר גם לכך שרוב ההרכב נח במשחק האחרון בשלב הבתים). ארגנטינה היתה הקבוצה שרצה הכי מעט בשלב הבתים כשאינה עם הכדור (497.4 מטר לדקת משחק ללא הכדור - דנמרק הכי הרבה, 735.8). זה מראה שאין לה משחק לחץ מסודר ואינטנסיבי. וספק אם אפשר בכלל לשחק משחק כזה עם קשר כמו חאבייר מאסצ'רנו, שאין לו רגליים כבר כמה שנים.
8 חורחה ואלדנו - שחקן ריאל מדריד ונבחרת ארגנטינה לשעבר, זוכה במונדיאל 1986 ואחד מהחושבים היותר מעמיקים בכדורגל העולמי - כתב נפלא על הבעיות של הכדורגל הארגנטינאי בטור מיוחד ב"גרדיאן". "הרחוב תמיד היה הבית ספר שלו, לימד אותנו את הכדורגל, העניק לכדורגל משקל תרבותי ופיתח שחקנים שאנחנו חוגגים את השונות שלהם" כתב ולדאנו ב"גרדיאן". "אבל הרחוב כשלב התפתחותי מוגבל ואף אחד לא החליף אותו במודל חינוכי כמו שיש במדינות כגון גרמניה או ספרד. תמיד היה לנו מעט מדי כסף, יכולות ארגון או חזון. והיתה לנו את היהרות שלנו והביטחון שלנו בסטטוס שלנו כענקית כדורגל".
ואלדנו המשיך וטען ש"התשוקה לנצח בכל מחיר הובילה לזניחת ערכים. אנחנו מחלקים את העולם לווינרים ולוזרים - זו מחלה שהכדורגל נדבק בו בשלבים ההתפתחותיים". בנוסף, לפי ואלדנו ארגנטינאים, כמו שאר העמים, הפכו לאינדיבדואלים יותר, מה שמוביל להפיכת מועדונים ל"מדינות קטנות", שמייצרים תחושות שבטיות בתוך המדינה וזה פוגע בנבחרת. כמו כן, לפי ואלדנו הגלובלזיציה בכדורגל שמייצרת צורך אדיר של המועדונים למכור את השחקנים הטובים ביותר שלהם לפני שהם מתגברים ומוכנים למעבר.
ואולם, הדבר החשוב ביותר בטור של ואלדנו זה ההערה שלו על כך שבארגנטינה - בגלל כל ההליכים שהמדינה והכדורגל עברו - וויתרו על כל הערכים שאינם ניצחון. "אמרנו להתראות ל'oles (קריאות ההתפעלות מטכניקה אישית ורצף מסירות) וקיבלנו לתוכנו עולם בו ה- huevos - ביצים - חשובות יותר מכישרון", כתב ואלדנו. גם דייגו מראדונה, האיש שייצג את כל מה שאי פעם היה טוב בסגנון הכדורגל הארגנטינאי, דרש מהשחקנים של ארגנטינה להראות "ביצים". ואף תפס באשכיו כדי להדגים את העניין.
9. בארגנטינה בנו לקראת המשחק הזה רק על רוח הקרב של השחקנים בסגל. טים ויקרי, פרשן הכדורגל הדרום אמריקאי של ה-BBC, סיפר ב"דיילי פודקאסט" ש"ארגנטינאים מתחברים יותר כרגע לרוח של מונדיאל 1990 ופחות, אפילו, לרוח של מונדיאל 1978 ומונדיאל 1986 שהסתיימו בזכייה במונדיאל". לפי ויקרי, המצב הכלכלי והמדיני של ארגנטינה גורם לעם להתגעגע ולרצות רוח קרב ומאבק שהיו במונדיאל 1990.
10. זה מה שיש להם, לארגנטינה, "ביצים" ורוח קרב. והרבה לוחמים, לעיתים מאוד אלימים. יש להם מעט מדי כדורגל. שיטה כושלת, מאמן כושל (15 מערכים והרכבים שונים ב-15 משחקים) ויהירות כאילו מגיע להם לזכות בתואר בינלאומי - למרות שלא זכו בדבר מאז 1993. גם אנחל די מריה, בשער השיוויון של ארגנטינה במחצית הראשונה, הראה בחגיגות השער שיש לו " huevos". די מריה, אגב, עשה שתי פעולות חיוביות במשחק הזה. שער והשגת עבירה שהובילה לשער השני. שאר הפעולות שלו היו לא יעילות - כמו כל הנבחרת שסביבו. אבל כנראה שרק עם huevos אי אפשר לזכות בדבר.
11. עוד לפי ואלדנו ב"גרדיאן": "מסי נראה במונדיאל כמו נפש מעונה שסובחת את דרישותם של 45 מיליון אנשים על הכתפיים שלה". ואלדנו הוסיף שאיש "לא הגן על גאוות הכדורגל של ארגנטינה כמו שמסי עשה זאת ב--15 השנים האחרונות, והוא עשה זאת בצורה מרהיבה ויציבות אדירה - אבל גם לא גאון כמו מסי יכול לחבר קבוצה שבורה ולהפוך אותה לקבוצה. גם גאון כמו מסי לא יכול לחפות על כל הכישלונות".
ליאו מסי אכן ניסה להיות דומיננטי נגד צרפת. הוא היה השחקן ההתקפי עם הכי הרבה נגיעות בכדור במשחק (67). רק שני הקשרים ההגנתיים של ארגנטינה, בלם ארגנטינה נגעו יותר בכדור ממנו. הוא גם בישל שני שערים (הארגנטינאי הראשון שמבשל שני שערים במשחק מונדיאל אחד מאז דייגו מראדונה מול דרום קוריאה ב-1986, כמו כן, הוא השחקן היחיד שבישל לפחות שער ב-4 מונדיאלים שונים). עם זאת, הוא מסיים טורניר מונדיאל נוסף בלי שער בשלב הנוק-אאוט. זה לא רק באשמתו, כאמור, אבל זה כתם על קריירה נדירה.
12. במהלך האחרון של ארגנטינה היו לפחות 2-3 הזדמנויות למסור מסי והם לא עשו את זה. הוא חלק מנבחרת לא טובה, שהיא הנבחרת המייצגת של גוף מושחת ורקוב, ששולט בכדורגל שטובע בחוסר סדר, שחיתות וריקבון - כמו כל המדינה. לא ידוע אם מסי יפרוש או לא. הוא יחזור לברצלונה עכשיו ובטוח ימשיך לככב בלה ליגה. ועדיין, המשחק הזה - בו מבאפה כובש שני שערים מול ארגנטינה של מסי - הרגיש כמו סוג של העברת שרביט.
