טרגדיה יוונית
זירוז תהליך התרחבות האיחוד האירופי הוביל לעלייה ברמה השחיתות. יוון משלמת כעת את המחיר
08:0105.03.10
קשה להתעלם מהגודל ומההיקף של ההפגנות ביוון.
אתונאים מילאו את כיכר החוקה בלב עיר הבירה והפגינו נגד גזרות הצנע שהועלו על ידי ממשלתו של ג'ורג' פפנדראו. זהו המבחן האמיתי הראשון שלו בשטח מאז נכנס לתפקידו בסתיו האחרון.
להן היינו עדים באירופה במהלך החורף הזה של אי שביעות רצון, החל מענף התעופה
(לופטהנזה ובריטיש איירווייז) ועד מגזר האנרגיה (חברת הענק הצרפתית טוטאל), אבל תהיה זו טעות לראות בהם ויכוחים קלאסיים על שכר.
קל להיסחף לקריאות לשביתה ביוון וכן לשאר ההפגנות
ביוון, ספרד, פורטוגל ואיטליה ההפגנות נוגעות במה שנתפס על ידי תנועת העבודה והחברה בכלל כזכות מולדת – להמשיך ליהנות מהטבות שנמצאות במגמת היעלמות מהירה בחברה הגלובלית שלנו.
אם לקחת את יוון כדוגמא, משקיעים ראו את השביתה האחרונה של עובדי משרד האוצר כאירונית משהו, שכן הם בדיוק אנשי המגזר הציבורי הנמצאים בחזית תוכנית הארגון מחדש. לרוב לא מזכירים זאת, אבל מרבית עובדי הממשלה נהנים מתעריפי מס מועדפים, יכולים לצאת לפנסיה בגיל 54 (במקרים מסוימים אף מוקדם יותר) וליהנות מ-14 חודשי משכורת עבור 12 חודשי עבודה.
ממשלת פפנדראו מנסה לרסן כמה מהמדינויות הללו, אך מי שהעלו אותו לשלטון לא ציפו לשינויים במה שהם רואים כאמנות קדושות של קיומם היום-יומי.
בכנס דאבוס האחרון נפלה בחלקי ההזדמנות לחלוק כוס תה עם ראש ממשלת יוון, שנראה נחוש ביותר לבצע את המשימה. הוא העביר מסר זני-משהו לגבי מה שהמלאכה מצריכה. ראש הממשלה נזכר שבמהלך השבוע הראשן שלו כשר החינוך (בקבינט של אביו) הוא נאלץ לפזר הפגנה באוניברסיטה, אחר כך, בימיו הראשונים כשר החוץ, התמודד עם ריב ענק עם טורקיה לגבי עבדוללה אג'אלאן, מנהיג המורדים הכורדי שהתגורר בשטח יוון. בעוד אלה היוו אתגרים משמעותיים עבור שר בממשלה, ההיקף הזה של רפורמה מלמעלה למטה נמצא בליגה אחרת לגמרי כמובן. במשבר של ימינו, אף אחד לא מתווכח לגבי הצורך בהקרבת קורבנות, אלא כמה עמוק יהיה הכאב.
בעוד הדרמה היוונית הנוכחית מתחוללת, רבים בפרנקפורט, פריז ובריסל מתבוננים בהיסטוריה הקצרה של מטבע היורו ובמה שהוביל למשבר "דרום אגן הים התיכון".
יש כאן לקח לעמיתים מהמזרח התיכון, במיוחד במפרץ הפרסי שבו פיתוח מטבע אחיד יצא לדרך. מדינות אירופה אולצו להתאחד לאחר מלחמת העולם השנייה. קרעים רציניים מספקים את התמריץ לשינוי, אבל המנהיגים צריכים לבנות את היסוד לתהליך בזהירות.
אחד מאדריכלי המפתח של איחוד המטבע האירופי, הנשיא לשעבר של האיחוד האירופי ז'ק דלור, ראה בשיגור היורו מסלול לאחדות פוליטית מהודקת יותר. עם חזון הרבה יותר רחב בתכנון, אלה שזירזו את התהליך לאחר נפילת הקומוניזם והתרחבות האיחוד האירופי מ-12 ל-27 מדינות חברות התעלמו או בחרו להתעלם מהזכויות הנדיבות ואף, גרוע מכך, מרמות השחיתות והעלמות המס המחלחלות עמוק לתוך הכלכלות הללו.
בחודש דצמבר הודה פפנדראו בפני מנהיגים אחרים באיחוד האירופי כי "שחיתות שיטתית" עומדת בלב המשבר היווני והצהיר שממשלתו מתכוונת לבצע "צעדים חריפים" על מנת לעקור אותה מן השורש.
אין ויכוח שהיורו הביא ליציבות ועושר בדרום אירופה. בעשור האחרון שכנעו את האזרחים בכך שאירופה לא תצטרך לשלם מחיר על התעלמותה ממעשי עבירה. בעוד הם יוצאים לרחובות להפגין, הם מגלים שתקופת הסבלנות מגיעה לקיצה.
תכניתו של של ג'ון דפטריוס "Market Place middle East" משודרת מדי יום שישי ברשת CNN
