"חדלות פירעון של יוון בהחלט אפשרית, אך המצב שונה מ-2008"

"התפקיד שלי זה לא לחזות שחורות, כי אם להציג את התרחיש הריאלי ביותר בשווקים כיום. זה נכון שהניסיון לימד אותי שבחיים הכול אפשרי, אך בכל הקשור להגעתה של יוון לחדלות פירעון, הדבר שהכי קל לעשות זה לתאר את הגיהינום בהתגלמותו. מה הטעם בכך? מתוקף תפקידי אני מחויב לומר בצורה

הראיון עם ז'אן מישל סיקס, הכלכלן הראשי לאזור אירופה, מזה"ת ואפריקה של סוכנות הדירוג הבינלאומית S&P, התקיים ביום חמישי האחרון. יום למחרת החליף ראש ממשלת יוון יורגוס פפנדריאו את שר האוצר יורגוס פפקונסטנטינו, שנמצא בתפקידו מאז החל משבר החוב בסוף 2009, באוונגלוס וניזלוס, סוציאליסט שהתחרה מול פפנדריאו בעבר על ראשות המפלגה.

מאמץ נואש אחרון

במסגרת ארגון מחדש של הקבינט ובמאמץ נואש אחרון למנוע את חדלות הפירעון של המדינה, חילק פפנדריאו מחדש את תיקי הממשלה כדי לעמוד בדרישות האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית להאצת הרפורמה הנדרשת ביוון. מחרתיים צפוי פפנדריאו לכנס הצבעת אמון בממשלתו החדשה. לדברי סיקס, הבעיה הבוערת ביותר בגוש היורו היא יוון, ולא ספרד, או שאר מדינות הפריפריה, אשר החלו כולן במהלכים שונים לאיזון מצבן.

מה המצב היום ביוון?

"הסוגיה המהותית היא אם ממשלת יוון תמשיך בסדרת מהלכי הצנע שבהם כבר החלה, או שתחליט לסטות ממסלול זה, אף שקרן המטבע, האיחוד האירופי והבנק המרכזי האירופי מצפים ממנה שתמשיך לדבוק בו כתנאי לקבלת חבילות חילוץ נוספות. אם אכן יתחולל אירוע יחיד של חדלות פירעון, קשה לאמוד את ההשלכות המלאות. עם זאת, אני שומע רבים שמשווים זאת לקריסה של ליהמן ברדרס, ואני טוען שאפשר להשוות בין שני המקרים רק בממד אחד — שניהם אירועי ברבור שחור שמטבעם אינם צפויים וההשלכות שלהם דרמטיות.

אם בוחנים את האינדיקטורים בשווקים בכל הקשור לאירועי יוון, רואים שהשווקים לא מתמחרים היסטריה, לדוגמה, מדד VIX (מדד הפחד), המודד את גובה השימוש באופציות על מדד ה־S&P ומשקף את חשש המשקיעים מאירועים שליליים בשווקים, אינו קרוב לרמות שבהן שהה סביב קריסת ליהמן ברדרס. גם בשוקי הכסף המצב דומה, כלומר אז שיעורי הריבית הבין־בנקאית רשמו שיאים וכיום הם נמוכים בהשוואה. כלומר, הסביבה הכלכלית כיום שונה לחלוטין מזו של 2008".

לצד תפקידו ככלכלן הראשי של אזור EMEA בסוכנות הדירוג S&P מכהן סיקס כחבר בוועדת הצללים המייעצת לבנק המרכזי האירופי. "אנחנו נפגשים פעם בחודש, כשבועיים לפני שחברי הבנק המרכזי האירופי נפגשים כדי להחליט על גובה הריבית ואופייה של המדיניות המוניטרית", מסביר סיקס. לדבריו, מדובר בוועדה עצמאית שלא נפגשת עם נגיד הבנק המרכזי ז'אן קלוד טרישה, אלא מנסה לשים את עצמה בנעליו של הבנק המרכזי בכל הקשור להחלטות שעליו לקבל בפגישתו הקרובה. "אנחנו מכינים להם טיוטה המסכמת את דעת הרוב כמו גם את דעת המיעוט בנושאים הקשורים למצב הכלכלי בגוש היורו, מצב האינפלציה, האם להעלות ריבית ואילו מהלכים מוניטאריים צריך הבנק לבצע, אם בכלל".

סיקס מסביר, שנגיד הבנק לא מחויב לאמץ את החלטות הוועדה, אך הוא בהחלט לוקח אותן לתשומת לבו, שכן הן משקפות במידה אותנטית את מצבו של השוק.

בשנת 1948 היתה גרמניה המדינה האירופית הראשונה והאחרונה עד שנת 1998 שנכנסה לדפי ההיסטוריה כמי שהכריזה על חוסר יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה לנושיה. כיום המצב שונה לחלוטין, ולהערכת סיקס, הבעיה הגדולה ביותר בהבראתו של גוש היורו היא העובדה שקצב הצמיחה במדינות הגרעין החזקות לא מחלחל באופן משמעותי למדינות הפריפריה. מאז תחילת 2010, גוש היורו חווה התאוששות משמעותית בכל הקשור להיקף ההוצאות ההוניות (Capital spending) במגזר העסקי, כמו גם בייצור התעשייתי ובביקוש הצרכני. ההתאוששות לוותה בתמריצים פיסקאליים שיושמו בהדרגה מאז שנת 2009 בשווקים ובהגדלת קצב היבוא מהשווקים המתעוררים, מה שעורר את הפעילות המשקית בגוש היורו.

עם זאת, יש לסייג ולומר שהבראתה של אירופה מורכבת משני מעגלים שונים: מספר מועט של מדינות שמציגות קצב צמיחה גבוה (גרמניה, סקנדינביה וברמה פחותה יותר צרפת ומדינות הבנלוקס) והמעגל השני של מדינות הפריפריה בהובלת ספרד, פורטוגל, יוון ואירלנד שנשרכות אחריהן בכל הקשור לקצב הגידול של כלכלתן.

מהלכים נכונים בספרד

התקשורת עסוקה בסיקור הסיפור היווני. ובינתיים, מה מצבה של ספרד?

"דירוג החוב הריבוני של ספרד הוא עדיין ברמת השקעה, וכלכלתה הרבה יותר מגוונת מזו היוונית. כלכלת ספרד שולחת איתותים חיוביים לגבי מצבה. מתחילת השנה גדל סקטור היצוא בשיעור של 8%, כשהמשמעות היא שהמודל הכלכלי להתאוששותה של המדינה מתחיל לעבוד, אולם זה ייקח זמן. שיעור החובות של ממשלת ספרד ביחס לתוצר נמוך בהרבה מזה של יוון, אולם הבעיה הגדולה ביותר הניצבת בפניה כעת היא היציאה מהמשבר העמוק בשוק הדיור, שנותן את אותותיו בעיקר בשיעור האבטלה חסר של יותר מ־20%. אנחנו סבורים שספרד מבצעת מהלכים נכונים, היא תצא מהמשבר, אבל זה יקרה באטיות, ולאורך כמה שנים".

מה קורה באיטליה?

"משום מה, אין הרבה מודעות לכך שבמהלך המשבר העולמי שהחל בשנת 2008 מצבה הפיסקאלי של איטליה לא הורע, אולם היא הגיעה למשבר עם חוב גבוה מאוד. משכך, הבעיה היא בראייה קדימה. הממשלה אינה מבצעת מספיק רפורמות מבניות בכלכלה האיטלקית, ושיעור הצמיחה, שנע סביב אחוז אחד, אינו מספיק כדי לתמוך בשיפור במצבה הפיסקאלי בטווח הבינוני. אנחנו נרצה לראות באיטליה שיעורי צמיחה חזקים יותר בטווח הזמן הארוך.

מה מצבה של יפן, שלושה חודשים לאחר האסון?

"יפן נכנסה על כורחה למיתון מיד לאחר אסון הטבע. שיעור התפוקה התעשייתית צנח ב־15% בחודשיים שלאחר האסון. הצרכנים היפנים הורידו גם הם את רמות הביקוש שלהם בשיעור של 5%. משכך, אני מעריך שברבעון השני של השנה יפן תרשום שיעור צמיחה שלילי, שיגיע לשפל בחודשי הקיץ. אולם, עיון בדפוסי היציאה של מדינות שונות מאסונות טבע מראה שקצב ההתאוששות הוא בצורת V, כלומר אחרי הקיץ יפן צפויה להציג קצב צמיחה מהיר יותר".

מה הבעייה המרכזית בכלכלת ארה"ב כיום?

"הבעיה העיקרית היא שוק העבודה. בניגוד למשברים קודמים, קצב ההבראה של שוק התעסוקה הוא הפעם אטי מהצפוי, והוא אף אטי יותר מזה שנרשם בשנת 1945. הבעייתיות שממנה סובל עדיין שוק הדיור האמריקאי באה לידי ביטוי בשיעורי אבטלה גבוהים מאוד. אדם שאיבד את עבודתו בפלורידה וקיבל הצעת עבודה בבוסטון יתקשה למכור את דירתו בפלורידה במחיר ראוי, וכנראה שלא יצליח לקנות דירה במחיר שפוי בבוסטון. ולכן, הבראתו של שוק התעסוקה תלויה במידה מסוימת בהתאוששות של שוק הנדל"ן. עם זאת, כל עוד המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית לא מצליחות להגיע להסכמה בכל הקשור לנושא הגירעון התקציבי וגודל החוב, זו בעיה לא פתורה".