מיכאיל פרוחורוב: האוליגרך שרוצה להיות ראש ממשלה

חצי שנה לפני הבחירות הכלליות לפרלמנט ברוסיה ותשעה חודשים לפני הבחירות לנשיאות - שבהן יוכרע אם דמיטרי מדבדב יישאר לקדנציה נוספת או שאולי ולדימיר פוטין ישוב לשלטון - הפציע בשמי הפוליטיקה הרוסית כוכב חדש - איל ההון מיכאיל פרוחורוב.

פרוחורוב, המדורג במקום השלישי ברשימת עשירי רוסיה עם הון מוערך של 18 מיליארד דולר, התמנה בסוף השבוע ליו"ר מפלגת הימין הליברלית "פרבויה דלו". שם המפלגה הוא למעשה משחק בין המילים צדק, ימין ועשייה, שמשמעותו בתרגום חופשי לעברית היא "המעשה הצודק". ביום העבודה הראשון לאחר המינוי, פרוחורוב עזב באופן מיידי את כל תפקידיו העסקיים, ובהם את משרת נשיא קבוצת ההשקעות "אונקסים" (שברשותה אחזקות בחברות ביטוח, בנקים, חברות כרייה, אנרגיה תקשורת ועוד) ואת משרת מנכ"ל חברת "פולוס גולד" (חברת כריית הזהב הגדולה ברוסיה).

מיכאיל פרוחורוב צילום: בלומברג

מלבד עסקיו הרבים ברוסיה, פרוחורוב הוא גם הבעלים של קבוצת הכדורסל ניו ג'רזי נטס, וכניסתו לחיים הפוליטיים הפתיעה רבים במערב וגרמה ללא מעט חילוקי דעות בתוך רוסיה עצמה. ההסברים למהלך נחלקים לשני מחנות עיקריים: האחד סבור כי מדובר במהלך שתוכנן היטב על ידי אנשי ראש הממשלה ולדימיר פוטין ושנועד ליצור אשליה של דמוקרטיה ובחירות ברוסיה ויאפשר לו לשוב ולאחוז בשלטון.

על פי גרסה זו, פרוחורוב משמש הסחת דעת וגורם המחליש את מחנה מדבדב, ובתום מערכת הבחירות יוכל לשוב אל חייו העסקיים וגם ליהנות מהכרת תודה של השלטון. מחנה אחר, אופטימי יותר, סבור כי אכן חל שינוי במערכת הפוליטית ברוסיה, שבמסגרתו נכנס לזירה שחקן חדש ולראשונה זה שנים ארוכות הוקמה מפלגה ליברלית אמיתית במדינה. סקרי בזק שנערכו כבר מבטיחים לה 15% מהקולות.

גיוון מבורך בביצה הפוליטית

האופטימיים מקווים כי השאפתנות של פרוחורוב תהפוך לכוח מניע שיכניס ולו מעט גיוון לביצה הפוליטית הרוסית. "עבודתו של ראש ממשלה היא עבודה שאני יכול להבין. זה מאוד דומה לניהול עסקי", הוא אמר בראיון לעיתון הכלכלי "ודומוסטי"' והוסיף: "זה כמו להיות מנכ"ל בתאגיד מתכות ענק, רק קצת יותר רחב. הבעיה היא שבינתיים כיסא ראש הממשלה תפוס לגמרי".

יש גם אסכולת ביניים - אלה הסוברים כי מדובר במפלגה שהוקמה בהוראה מלמעלה, אך זה לא ימנע ממנה לשנות סדרי עולם. העורך הראשי של העיתון "נזביסימיה", אחד מכלי התקשורת המייצגים את האופוזיציה המתונה במדינה, כתב בטור אישי כי "גם אם הקרמלין לא מתנגד למפלגה החדשה ואפילו אם היתה לו יד בהקמתה, גרוע יותר לא יהיה. חיינו 8 שנים ללא כל מפלגה ליברלית ועכשיו קמה כזו". לדבריו, "ברוסיה כל דבר טוב בא מלמעלה ולא צומח מלמטה", וציין כדוגמה את ניקיטה חרושצ'וב (שבא אחרי סטאלין), מיכאיל גורבצ'וב (שפתח את ברית המועצות למערב) ואת בוריס ילצין (הנשיא הראשון של רוסיה).

ראש הממשלה ולדימיר פוטין צילום: אלכס קולומויסקי

פרוחורוב עצמו העביר את הימים האחרונים בראיונות לתקשורת ובהכרזות שונות. לטענתו, קהל הבוחרים שלו מורכב מאנשי עסקים, יזמים מן השורה ואנשים המאמינים ברעיונות ליברליים. הוא מדגיש כי כוונותיו הפוליטיות רציניות ביותר והוא ערוך ומוכן להוביל רפורמות מרחיקות לכת ברוסיה. בתור התחלה, הוא נערך להזרים למפלגתו 100 מיליון דולר מהונו האישי.

ואולם, בשפע ההודעות של פרוחורוב יש לא מעט סתירות. הוא מצהיר על רצונו להתמנות לראש הממשלה, אך באותה נשימה אומר כי יימנע מלמתוח ביקורת גלויה על ראש הממשלה המכהן ולדימיר פוטין. הוא מתכוון לשמש אופוזיציה למפלגת השלטון "רוסיה מאוחדת", אך מצהיר כי לא ייצא למאבק גלוי נגד פוטין העומד בראשה. הוא מציב לעצמו יעד לבסס מפלגה שתהפוך לחלק אינטגרלי מהחיים הפרלמנטריים של רוסיה "מפני שמונופול הוא אויב הצמיחה", אך באותה נשימה קורא "לבטל את המילה אופוזיציה מהלקסיקון הרוסי".

דרישה נוספת שהציג פרוחורוב כבר ביומו הראשון בראשות המפלגה היא למתן את מידת אחיזתו של השלטון המרכזי בכל הנעשה במדינה ולאפשר לתושבי הערים הגדולות (מוסקבה וסנט פטרבורג) לבחור ישירות את ראשי העיריות. דרישות אלה, יש לציין, תואמות מאוד לדברים שאמר מדבדב בתחילת החודש, אך מצד שני לא פוגעות מדי בהשקפת עולמו של פוטין, מאחר שלא מדובר בדרישה מפורשת להשיב את הבחירות החופשיות של מושלים בכל המחוזות.

מדבדב מצייץ חששות

מדבדב התייחס בכובד ראש לפוליטיקאי הצעיר וקיים עמו פגישת עבודה. את חלק מהיוזמות של פרוחורוב הוא קידם בברכה, לגבי אחרות הודה כי הן מהפכניות ביותר והבטיח ללמוד אותן לעומק. הנשיא גם החליט לערוך סקר קטן בטוויטר שלו וביקש מקוראיו לחוות את דעתם על פרוחורוב כפוליטיקאי. "מה אתם חושבים על מינויו של מיכאיל פרוחורוב לראש 'פרבויה דלו'? הייתם מצביעים בעד אוליגרך? האם הוא מתאים לתפקיד ראש הממשלה?", שאל מדבדב את חבריו בטוויטר.

במערב, לעומת זאת, מביעים ספקנות רבה לגבי התזוזות בזירה המדינית של רוסיה. העיתון "פייננשל טיימס" סבור כי ההנהגה הרוסית משתמשת בפרוחורוב כדי לגוון את המפה הפוליטית ובה בעת להשאיר את השלטון בידי פוטין. "הניו יורק טיימס" כתב כי לא ייתכן שמהלך בקנה מידה כזה התרחש ללא התערבותו של פוטין. "זה תרגיל מוכר של פוטין שכבר מינה לראשות מפלגות אופוזיציוניות מנהיגים עצמאיים, שבפועל היו מאוד נאמנים לו".

העיתון הצרפתי "לה פיגרו" תיאר את דמותו של פרוחורוב בציניות רבה: "ילד מפונק שהתעשר בעזרת הקרמלין ואוהב לבלות עם בחורות יפות באתרי נופש כמו קורשוול". בצרפת זוכרים לו את מעלליו באותו אתר נופש, שם נעצר בחשד לשידול לזנות כאשר הביא לשם מטוס מלא ב"נשים יפות" - אך התיק נגדו נסגר.

גם ביפן לא נותרו אדישים לתנודות הפוליטיות ברוסיה. טינה ברט כתבה ב"ג'פן טיימס" כי עידן העצמאות והשפעת האוליגרכים על חייה הפוליטיים של רוסיה הסתיים בשנת 2003 עם מעצרו של מיכאיל חודורקובסקי. "אוליגרכים שמייחסים ערך לחופש שלהם הבינו כי עדיף להם לא להתקרב לפוליטיקה", כתבה ברט, והזכירה כי פרוחורוב עשה את הונו תוך שמירה על כללים שהתווה פוטין וכי קשה להאמין שהוא הסכים לעמוד בראש תנועה פוליטית ללא אישור מצד הקרמלין לכך.

נזכרים בחודרוקובסקי

התקשורת היפנית היא אינה היחידה שנזכרת בחודורקובסקי, בעל השליטה בענקית הנפט "יוקוס", שניסה להוות אופוזיציה לפוטין ועד מהרה הפך לאסיר מפורסם, החברה שבבעלותו פורקה וחלקיה נמכרו לתאגידי אנרגיה ממשלתיים. גם פרוחורוב לא שוכח את חודורקובסקי. אחת ההכרזות הראשונות לאחר מינויו היתה על כך שיש לשחררו באופן מיידי וגם את שותפו פלטון לבדב. "אין כל סיבה להחזיק אותם בכלא, והם יכולים לנצל את זכותם לשחרור מוקדם", אמר.

בינתיים, מכון המחקר "פרידום האוס", העוקב אחר מצב הדמוקרטיה בעולם, הגיע למסקנה כי בשעה שמדינות ערב חוות את מה שמכונה אביב העמים, רוסיה עדיין שרויה בחורף ממושך ומקפיא.