המסים מבריחים את בעלי ההון: "צרפת היא כבר לא מקום סקסי"

המסים החדשים של נשיא צרפת פרנסואה הולנד הפכו למבחן פטריוטיות עבור אנשי העסקים המקומיים, שמתלבטים אם להמשיך בפעילותם בצרפת או פשוט לברוח לבלגיה השכנה, שם התנאים נוחים יותר. עם התגברות המגמה כלכלנים מזהירים כי משהו באמת השתבש בתוכניתו של הולנד וכי במקום למלא את קופתה המדולדלת של צרפת הוא רק מקרב את המדינה למשבר חובות חמור יותר.

החודש ידון הפרלמנט הצרפתי בתקציב 2013, תקציבו הראשון של הולנד, אשר על פי התכנון אמור להזרים לקופת האוצר עוד 24.4 מיליארד יורו בהכנסות ממסים. גזירת המס הבולטת מכולן היא מס עשירים בגובה 75% על הכנסות שנתיות של מיליון יורו ומעלה.

ברנאר ארנו, האיש העשיר בצרפת ובעל השליטה באימפריית היוקרה LVHM, היה חלוץ נתיב הבריחה לבלגיה לאחר שהגיש בקשה לאזרחות לפני כמה חודשים. אבל ארנו לא לבד. גם כוכב הקולנוע הצרפתי ז'ראר דפרדיה, שרכש בית על גבול בלגיה־צרפת, עבר עתה סופית להתגורר שם. מי שעוד שוקל את צעדיו הפיננסיים הוא מנכ"ל ענקית הקוסמטיקיה לוריאל, ז'אן־פול אגון. אף כי הוא אינו סבור שיהגר, בראיון ל"פייננשל טיימס" הבריטי הוא הסביר כי בתנאי המיסוי החדשים יהיה קשה מאוד לגייס אנשים מוכשרים בשכר גבוה, שכן לדבריו הם יעדיפו לעבוד במדינות אחרות.

העיתונות הצרפתית מותחת ביקורת חריפה על הידוענים שבוחרים בבריחה. כך, למשל, העיתון "ליברסיון" השתלח בדפרדיה וכינה אותו "חמדן, שמן, שחקן מליגה ז'", בעקבות המעבר שלו לבלגיה. "צרפת היא כבר לא מקום סקסי לחיות בו", אמר החודש בראיון לסוכנות הידיעות בלומברג ז'אן־אמיל רוזנבלום (34), ממייסדי החנות המקוונת פיקסמניה, מחלוצות החנויות המקוונות באירופה, המוכרת, בין השאר, מוצרי אלקטרוניקה, צעצועים, מוצרי תינוקות ומזוודות. "עם כל העלויות, המסים והלחצים צרפת נראית בעיניי יותר כמו בתולה זקנה", אמר. רוזנבלום עצמו עוזב החודש את צרפת עם אשתו ושני ילדיו, ליעד שלא הסכים לגלות. ביוני האחרון הוא השלים את מכירת מניותיו בפיקסמניה, לקמעונאית דיקסונז.

גמלאים מעדיפים את שוויץ

פיליפ קנל, עורך דין ממוצא צרפתי המתגורר בשוויץ ומתמחה בייעוץ מס, צופה כי המגמה רק תחמיר. "קשה להעריך במדויק כמה אנשים עוזבים כיום את צרפת, כי לא כולם מגלים זאת, אבל להערכתי מאז שהולנד הודיע בספטמבר על תוכניותיו, גל העזיבות התעצם", כך אמר בראיון ל"ביזנסוויק". לדבריו, גמלאים צרפתים מעדיפים לעבור להתגורר בשוויץ, בעוד שאנשי עסקים עוברים לבלגיה או ללונדון.

גם מעצב־העל קארל לגרפלד אינו חוסך ביקורת מהנשיא הולנד ובראיון ל"מארי־קלייר" הוא מגדיר אותו "אויב העשירים". לדבריו, אין פלא שהעשירים בורחים מהמדינה. "חוץ מאופנה, תכשיטים, בשמים ויינות, צרפת היא לא תחרותית בעליל", אמר.

בין הנהנים מהמצב החדש מומחים המסייעים ליזמים ברילוקיישן. דידיה דלמר, שותף בחברת ביזנס בוסטר, אמר בראיון לטלוויזיה הצרפתית כי בחצי השנה האחרונה זינק מספר הלקוחות שלו מחמישה בממוצע ל־80 בחודש. "מדובר בעיקר ביזמים מקומיים שלא מרוצים מהאקלים העסקי בצרפת", אמר. "הם מבקשים לברוח מהבירוקרטיה הצרפתית ומהיחס השלילי למצליחנים, ומחפשים עיר עם מוניטין טוב יותר מפריז ומס חברות נמוך יותר", הוסיף. לדבריו, הבורחים הם לא בהכרח בעלי הון. "יש לי כשני לקוחות מיליונרים בחודש, כל השאר הם יזמים צעירים", אמר.

הפוליטיקאי לשעבר, ממקימי ענקית הפרסום פובליסיס, פרנסואה דה לה וילרדייר, טוען כי הנשיא הולנד יצר מערכת שבה "כל העושר והכסף נצרכים על ידי המדינה כדי לממן תוכניות רווחה אינסופיות". וילרדייר, המעריך כי העלאות המסים יגדילו

את תופעת ההעלמות, מכר את חלקו בחברה וכן העמיד למכירה את ביתו בפריז ואת בית הקיט בפרברים. לדבריו, הוא יהגר למדינה אחרת באירופה, או ליבשת אמריקה.

גם האמריקאים בורחים

לא רק הצרפתים בורחים מצרפת. סטיב הורטון, יועץ מס המסייע לחברות אמריקאיות בצרפת, אמר בראיון לבלומברג כי עד כה התוכנית של הולנד גרמה נזקים בהיקף 7 מיליון יורו לקופת המדינה בגלל עזיבת יזמים מארה"ב. לדבריו, אם הגזירות יתקבלו במסגרת תקציב 2013, הנזק יהיה גדול אף יותר וצרפת תאבד את התחרותיות שלה מול מדינות אחרות. "צרפת אינה מסוגלת להתחרות עתה מול מוסקבה וניו יורק על עובדים מובחרים", אמר. "הם מוכשרים, דוברי שפות וניידים. הם עזבו, אמנם בעצב, אבל עזבו. צרפת הרגה את התרנגולת שהטילה ביצי זהב".