בצל מחלוקת כבדה: בריטניה מנפיקה את הדואר המלכותי

ממשלת בריטניה תעמיד למכירה היום את אחד הנכסים הגדולים ביותר בהיסטוריה של בריטניה ושל העולם כולו.

הדואר המלכותי הבריטי (Royal Mail), שירות הדואר של הממלכה, יופרט באמצעות הנפקה בבורסה של לונדון, שתפתח פרק חדש בהיסטוריה בת 500 השנים של הדואר הבריטי, שירות הדואר הראשון בעולם. על פי התוכנית יונפקו 62% מהדואר ועוד 15% אם הביקוש יהיה גבוה. 10% מהמניות יועברו לעובדים והשאר יועברו לציבור ולמשקיעים מוסדיים. מחיר המניות עלה בכמעט 40% במסחר בין קרנות הגידור והמוסדות הפיננסיים שנפתח ביום שישי, מה שחיזק את הטענות שהממשלה הפריטה את הדואר במחיר נמוך מדי.

הזינוק הראשוני בשער מניית הדואר המלכותי הביא את שוויו ל־4.5 מיליארד ליש"ט נכון לאתמול, והצית דיון סוער על המחיר שנקבה הממשלה בעבור המניה - 330 פני.

במפלגת הלייבור, היושבת באופוזיציה, טוענים כי ההפרטה איננה עסקה טובה מספיק עבור משלם המסים הבריטי, כיוון שניתן היה למכור את הדואר במחיר גבוה יותר.

אלא ששר העסקים של ממשלת בריטניה וינס כייבל הגדיר את הזינוק החד במחיר המניה במכירה מוקדמת כ"קצף וספקולציה" מהסוג שמלווה בדרך כלל הנפקות גדולות, וטען שבלייבור לא צריכים להתערב בדיון על מחיר המניות.

מנגד, שר העסקים בממשלת הצללים של מפלגת הלייבור צ'וקה אומונה לא נשאר חייב וכינה את התבטאותו של כייבל "טיפשית". אומונה אמר עוד שהממשלה "מוכרת בזול" את משלם המסים הבריטי.

מריו דאן, מוביל הקמפיין נגד הפרטת הדואר דואר מלכותי

תחרות מצד חברות שילוח

הדואר בבריטניה החל לפעול בשנת 1507, בתקופתו של המלך הנרי השמיני. אנשיו של המלך מינו את בריאן טיוק ל"לשליט הדיוורים" בממלכה, והוא בנה את הרשת שחיברה את המדינה באמצעות הדואר. שירותי הדואר נפתחו לשימוש הציבור רק בשנת 1635, יותר מ־100 שנה מאוחר יותר.

ואולם, בעידן האינטרנט הדואר כבר איננו שירות חיוני כמו פעם, והוא צריך להתמודד עם תחרות מצד חברות שילוח, שחלקן מציעות שירותים זולים יותר ואטרקטיביים יותר.

בול של מלכת אנגליה צילום: אם סי טי

מתנגדי ההפרטה טוענים שהסיבה למהלך היא אידיאולוגית והוא יסב נזק רב. מאז ימי מרגרט תאצ'ר הופרטו בבריטניה שירותים ציבוריים וחברות כמו חברת התקשורת בריטיש טלקום, חברת האנרגיה בריטיש גז וחברת התעופה בריטיש איירווייס. בשנות התשעים הופרטה ופוצלה גם מערכת הרכבות בבריטניה.

הסיבה להפרטה, לפי הממשלה, היא שהדואר זקוק להון פרטי כדי לגדול ולהתחרות בשוק. נוסף על כך, הוא מחזיק בבעלותו נכסים באזורים מבוקשים ששוויים עשוי להגיע ליותר ממיליארד ליש"ט. הנכס המשמעותי ביותר הוא מרכז מיון הדואר מאונט פלזנט בשכונת קלרקנוול במרכז לונדון. המיקום של המרכז הוא מהמבוקשים בעיר, והתוכנית היא לבנות כ־700 דירות ב־50 הדונם שבשטחו.

הדרך להפרטת הדואר המלכותי נסללה באמצעות חקיקה שהועברה בפרלמנט ב־2011. עם מתנגדיה נמנים עובדי הדואר בעצמם — 96% מהם הצביעו נגדה במשאל שנערך בקיץ. "למה שתקנה מניות של משהו שכבר בבעלותך? זה דבר שמוזר לעשותו", אמר יו"ר איגוד עובדי התקשורת בבריטניה בילי הייז.

הרווח התפעולי של הדואר המלכותי בשנת הכספים שהסתיימה במרץ הסתכם ב־403 מיליון ליש"ט, לעומת 152 מיליון ליש"ט בשנה הקודמת. הסיבה לעלייה ברווח היא בעיקר משלוח חבילות מהאינטרנט. משרדי הדואר בבריטניה הופרדו מהדואר המלכותי והם לא יופרטו.

מריו דאן, שותף בחברת ייעוץ התקשורת PSA שהיה יועץ לממשלת הלייבור הקודמת, טוען שההפרטה תזיק בראש ובראשונה לצרכנים, ובעיקר לאלה שאינם גרים בעיר. היום הוא עומד בראש קמפיין "הצילו את הדואר המלכותי שלנו".

"החברות יהיו צריכות להיות שקופות יותר בנוגע לעלות של אספקת השירותים באזורים לא רווחיים כמו סקוטלנד, ויילס והשטח הכפרי באנגליה", אמר דאן בשיחה עם "כלכליסט". "יקר מאוד לפעול באזורים האלה, ואילו בלונדון ובערים הגדולות האחרות אפשר לעשות הרבה כסף. אז יהיה לחץ מצד בעלי המניות החדשים להפחית את העלויות של הפעילות מחוץ לערים".

מה זה אומר בפועל?

"זה אומר שחברות פרטיות יחייבו לקוח לפי מקום המגורים שלו. הדואר אמור לגבות מחיר אחיד, אבל אני חושב שהן ינסו למצוא דרכים לפצות על ההפסדים במשלוחים לאזורים כפריים".

אפשר לומר שבעידן האינטרנט הדואר כבר לא נחשב מצרך חיוני כמו פעם, ולכן אפשר להפריט אותו?

"ההפך הוא הנכון. מה שקורה הוא שיותר אנשים קונים מוצרים דרך האינטרנט מאי פעם, והם ימשיכו לעשות זאת במספרים הולכים וגדלים. לדואר המלכותי יש עתיד ורוד בשוק הזה".

מהלך פוליטי ואידיאולוגי

דאן משוכנע שהמניעים להפרטה הם אידיאולוגיים. לדבריו, ישנם אפילו תומכים של המפלגה השמרנית - שהם בדרך כלל בעד הפרטה -שמרגישים חוסר נוחות באשר למהלך הזה, כיוון שמדובר בחלק מהמורשת ומההיסטוריה של בריטניה.

"הטיעונים העיקריים של הממשלה הם פוליטיים ולא כלכליים. הדואר המלכותי מצליח מאוד במגזר הציבורי. הוא הרוויח 400 מיליון ליש"ט השנה ולא צריך למכור אותו. אבל הממשלה עומדת על כך. עבורי זה מהלך פוליטי ואידיאולוגי, לא כלכלי".

איך אתה מציע שהדואר יתמודד עם האתגרים של התחרות מבחוץ?

"יש הרבה תחרות והיא תגדל. התחרות תהיה בעיקר בערים, אך לא באזורים כפריים. לדואר המלכותי יש מחויבות לתת שירות גם בערים וגם אזורים כפריים, אבל הוא ימקד את הפעילות שלו במקומות שתהיה בהם תחרות וייסוג ממקומות שהוא לא יעשה בהם כל כך הרבה כסף".