"לפי הניסיון הספרדי, הפרטת הרפואה רק פוגעת ביעילותה"
במשך שנה וחצי נלחמו רבבות רופאים בתוכנית להפריט את מערכת הבריאות במדריד, עד שביהמ"ש פסק לטובתם ואילץ את הממשלה לסגת. רופא ממובילי המאבק ל"כלכליסט": "סוד ההצלחה היה הביטחון שלנו באיכות המערכת הציבורית"
בעידן שבו נדמה לעתים שרק כוח עליון יוכל לעצור את גלגלי ההפרטה, בישראל או בעולם, ניצחונות במאבק ציבורי נגד ההעברה השיטתית של הון ציבורי לבעלות פרטית הם תופעה נדירה יחסית. אולם דווקא בספרד, שאזרחיה ספגו מבול של קיצוצים וגזירות כלכליות בעקבות משבר החובות שכמעט וריסק שם את הכלכלה, מחאה עיקשת וממושכת הצליחה באחרונה לבלום את תוכנית ההפרטה הגדולה בתולדות מערכת הבריאות.
- שר האוצר הספרדי: "מרוצה מהעלאת הדירוג, אך נותרה עוד עבודה"
- חוזרים לרוץ עם השוורים
- הבראה מוצלחת: אחרי ששבר שיא בהפסדים - רווח ראשון לבנקיה הספרדי
במקביל להפגנות המשותפות ל־34 בתי חולים ועשרות מרכזים רפואיים, העובדים קיימו הפגנות שבועיות סביב כל אחד מהמוסדות, ערכו שביתות שהשתיקו את כל הפעילות הלא דחופה, הגישו תביעות ושלחו עצומות. במקביל הם ערכו משאל עם שהשתתפו בו מיליון בני אדם והציגו שוב ושוב נתונים שמוכיחים שבניגוד לתפיסה המקובלת היום, דווקא המודל הציבורי הוא הזול ביותר. בסופו של דבר, בחודש שעבר פסל בית הדין הגבוה לצדק את תוכנית ההפרטה בטענה שהיא עשויה "לגרום נזק רציני ובלתי הפיך למערכת הבריאות", ואילץ את הממשל המקומי לבצע סיבוב פרסה חד ולהקפיא את היוזמה.
שני שרי בריאות נחקרים
שעות ספורות לאחר החלטת בית המשפט, שגם גילה אי־סדרים בתהליך המכרזים, התפטר שר הבריאות המקומי, חבייר פרננדס־לסקטי, שהיה האדריכל הראשי של תוכנית ההפרטה. "נכשלתי", הוא הודה. "אני זה שהציע את המהלך, ואני לוקח אחריות על כך שלא הצלחתי להוציא אותו אל הפועל". שני שרי בריאות קודמים עדיין נחקרים על האשמות בשחיתות - שניהם עובדים כיום באותן חברות שזכו במכרזים למיקור־חוץ של בתי החולים.
בספרד הממשלות המקומיות של 17 הקהילות האוטונומיות שולטות על תקציבי הבריאות והחינוך. הממשלה של מדריד, שנשלטת בידי המפלגה השמרנית שהיא גם מפלגת השלטון כיום, רצתה להעביר את ניהול בתי החולים לידיים פרטיות במסגרת מה שמכונה "תוכנית צעדים להבטחת יציבותה של מערכת הבריאות הציבורית". לטענתה, באופן זה היא תוכל לחסוך 710 מיליון יורו בשנה ולשפר את סיכוייה לעמוד בהתחייבותיה לממשל המרכזי - לצמצם את הגירעון של הקהילה האוטונומית ל־1.2% מהתוצר. החוזים לעשר שנים היו מכניסים לממשלה 4.6 מיליארד יורו, שהם למעשה חיסכון של 20%.
העובדים טענו שהממשלה לא הציגה אף מסמך שמוכיח את החישובים האלה. למעשה, לא קיים שום מחקר רציני שמוכיח שהמודל הפרטי באמת זול ויעיל יותר בכל הנוגע למערכת הבריאות. הם היו בטוחים שמדובר במהלך הרסני שהוא בבחינת כדור שלג שמתגלגל בדרך להפרטה מוחלטת של כל מערכת הבריאות הספרדית, שנחשבת לאחת הטובות באירופה.
המהלך היה פותח פרצה בחומת המגן של המערכת בכך שהיה מעביר לידיים פרטיות שורה ארוכה של מתקנים, שירותים, עובדים וידע שמומנו על ידי הציבור. לא היה להם ספק שאם שירותים כה חיוניים יופקדו בידי מפעילים פרטיים, הם יתחילו להינתן על בסיס שיקולי רווח ולא על סמך שיקולים רפואיים. מכאן שהמטופלים ייאלצו לשלם עבור שירותים שניתנו עד כה בחינם, מספר העובדים יצומצם ואיכות הטיפול והשירות תרד משמעותית.
"היינו בטוחים שההפרטה תפגע בשירות לחולים מתוך ניסיונות עבר במקומות אחרים בספרד, שהראו שברגע שהמוסד עובר לידיים פרטיות ההוצאות של המערכת דווקא גדלות פי שבעה או שמונה", מסביר ל"כלכליסט" ד"ר מרסיאנו סנצ'ס־ביילה, נשיא פדרציית האיגודים להגנת בריאות הציבור (FADSP) בספרד, אחד הארגונים שהובילו את המאבק. לדברי סנצ'ס־ביילה, רופא ילדים, "עם הירידה הבלתי פוסקת בתקציב הבריאות - ב־2014 הוא נמוך בכמעט 12 מיליארד יורו לעומת 2009 - המערכת תיכנס למצב פיננסי שאינו בר־קיימא. בנוסף, הפרטות קודמות הראו שהחברות הפרטיות נוטות לקחת סיכונים ולהפלות לטובת מטופלים 'רווחיים', מה שרק הגדיל את ההוצאות למרכזים הפרטיים שהתקציבים שלהם רק הלכו והידלדלו".
אין סיבה לשנות את המודל
מערכת הבריאות הספרדית נחשבת לאחת האיכותיות והמוצלחות במדינות המפותחות. סוכנות בלומברג דירגה אותה ב־2013 במקום החמישי בעולם והראשון באירופה מבחינת יעילות.
על פי ה־OECD, תקציב הבריאות של ספרד שווה ל־10% מהתמ"ג, נתון ממוצע למדינות מפותחות. עם זאת, מערכת הבריאות מבוזרת והשירותים ניתנים חינם לכל מי שעובד או רשום כמחפש עבודה.
"ההוצאות על מערכת הבריאות הציבורית בספרד נמוכות יחסית, פחות מהממוצע של ה־OECD. 2,244 דולר בשנה לנפש לעומת 2,414 דולר לנפש ב־OECD", מסביר ד"ר סנצ'ס־ביילה. "גם ההוצאה על בריאות כאחוז מהתמ"ג נמוכה יותר מהחציון של 27 מדינות האיחוד האירופי ונמוכה בהרבה מממוצע המדינות המפותחות. המערכת מתפקדת היטב מפני שהיא יכולה להבטיח טיפול איכותי (למשל, ספרד היא המדינה הראשונה בעולם במספר ההשתלות), עם תשתית חזקה של טיפול רפואי ראשוני ועם כיסוי אוניברסלי שלא שייך ליכולות כלכליות מבחינת נגישות לשירותים או להטבות. במצב כזה אין באמת מניעים כלכליים או רפואיים לשנות מודל. מובן שיש הרבה מקומות לשיפור, אבל רק כל עוד נשארים בתוך המודל הקיים".
שביתות בימים קבועים
עם זאת, ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי, שנכנס לתפקיד ב־2011, התחייב להשיב את אמון המשקיעים בכלכלה הספרדית באמצעות מערך שלם של רפורמות וקיצוצים, שכלל קיצוץ של כ־3 מיליארד יורו בשנה במערכת הבריאות וכן פרישה מוקדמת של רופאים והגבלה של סבסוד תרופות. ראחוי גם הוציא כמה קבוצות אוכלוסייה מהמערכת, כמו אנשים מעל גיל 26 שמעולם לא עבדו וספרדים שעברו לחו"ל. ב־2013 יותר מ־700 אלף ספרדים נותרו ללא כרטיס בריאות. הרופאים בספרד טוענים כיום שהם עובדים יותר שעות, והחולים מחכים זמן רב יותר לטיפול רפואי.
איך הצלחתם לארגן מאבק ששרד יותר משנה ללא שינוי?
"ההתארגנות, של הרבה יוזמות וארגונים שידעו להיעזר זה בזה, היתה די ספונטנית ומבוזרת. אני חושב שסוד ההצלחה היה הביטחון הגדול של כולנו בכך שיש לנו מערכת בריאות מצוינת, שנבנתה במאמץ רב במשך שנים רבות, וגם הביטחון העצמי שלנו בעצמנו כבני אדם וכאנשי מקצוע. מובן שהיו רגעים קשים ומייאשים, אבל היה לנו ברור לחלוטין שחייבים להמשיך".
איך דאגתם לכך שהשביתות ופעולות המחאה לא יגרמו לפגיעה קשה מדי בחולים?
"מתחילת הדרך היה לנו ברור שהמפתח להצלחה הוא תמיכה ציבורית, ולכן פסלנו לחלוטין את האפשרות של שביתות ממושכות או יצירת בעיות שישפיעו על בריאות החולים. השביתות היו קבועות מראש - יום בשבוע - ולכן לא הסבו פגיעה רבה מדי. עשינו גם מאמצים רבים ליידע את המטופלים שהגיעו למרכזים הרפואיים בכך שעומדת להתקיים שביתה במועד מסוים. ממש מתחילת הדרך היתה תמיכה יוצאת דופן מצד החולים וראינו את זה גם במשאל העם שקיימנו".
מבחינתכם המאבק הסתיים?
"לחלוטין לא. ניצחנו בקרב, אבל לא במלחמה. אנחנו מאוד מרוצים מפני שהצלחנו לבלום את המהלך הפוגעני המרכזי. אבל אנחנו עדיין מודעים לכך שמגפת ההפרטות נמשכת, ההשתתפות העצמית גדלה והקיצוצים לא מפסיקים (תקציב הבריאות של מדריד נמוך השנה ב־1.7% מאשר ב־2013). לכן אנחנו חייבים להמשיך להפגין עד שיפסיקו לחלוטין עם מדיניות ההפרטה והדרדור של מערכת הבריאות הציבורית".