סנדי ברגר: "פוטין מבין שחוקי הכבידה הכלכליים פועלים גם על רוסיה"
ברגר, לשעבר היועץ לביטחון לאומי של הנשיא קלינטון, מאמין שהסנקציות המערביות ירסנו את הכוחנות הרוסית, סומך על הסינים שיידעו לקחת את ההימור הכלכלי הנכון ומשוכנע שהכלכלה האמריקאית חזקה מספיק להתאושש בכוחות עצמה
"סין חכמה מספיק להבין שהעתיד הכלכלי שלה לא קשור לרוסיה, אלא לאסיה, אירופה וצפון אמריקה. היא לא תשגשג מהתבססות על קשרים עם רוסיה - שהיא מדינה שנכנסת להאטה, עם כלכלה מנוונת ואוכלוסייה שמצטמצמת ומזדקנת. הסינים חכמים מאוד. אני בטוח שהם לא הולכים לקשור את העתיד שלהם עם רוסיה".
סמואל (סנדי) ברגר מכיר היטב את עולם הדיפלומטיה הבינלאומי, וחרף הדיווחים האחרונים על ההתקרבות בין רוסיה לבין סין, שהביאה לחתימת עסקה בשווי 400 מיליארד דולר לאספקת גז ואפילו להצהרות מצד חברות מובילות במשק הרוסי על מעבר לסחר בינלאומי במטבע הסיני יואן, ברגר סבור שלא מדובר בברית כלכלית חדשה ורבת־עוצמה. "נכון שהעסקה באה בתקופה של התקרבות פוליטית, אבל בשטח מדובר בהסכם על אנרגיה. לרוסיה יש שוק עצום, ולסין יש צורך אדיר באנרגיה. לכן אלו נישואי נוחות. סין קיבלה מחיר טוב כי פוטין רצה מאוד את העסקה", הוא מסביר.
המונח BRICS כבר לא רלבנטי
שמו של ברגר זכור לישראלים מתקופתו בצוות הבית הלבן, אז כיהן כיועץ לביטחון לאומי של הנשיא ביל קלינטון בקדנציה השנייה שלו. ברגר היה גם אחד המתווכים המרכזיים במשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים בוועידת קמפ דיוויד, כאשר אהוד ברק היה ראש הממשלה. בנוסף, בתקופת כהונתו ברגר טיפל במשבר בבלקן, וכפי שניתן להבין מבקיאותו בהתרחשויות בסין - הוא היה אחראי למדיניות הבית הלבן מול הממשל בבייג'ינג.
סנדי ברגר. "הסכם שלום עם הפלסטינים ייתן תמריץ אדיר לכלכלה הישראלית. אני מקווה שהצדדים ישובו לשיחות ושנתניהו לא יעשה שום דבר שעלול להקשות על כך" צילום: אוראל כהן כיום ברגר הוא יו"ר משותף ואחד מבעלי חברת האסטרטגיה והייעוץ העסקי Albright Stonebridge, שאותה הקים עם מזכירת המדינה בתקופת קלינטון, מדלן אולברייט, ושר המסחר בתקופת בוש, קרלוס גוטיירז.
לישראל הוא הגיע כדי לנאום בכנס הרצליה שנערך בחודש שעבר, ואז התפנה גם לראיון ל"כלכליסט".
האם אירופה צריכה לדאוג מההשפעה המתגברת של פוטין במזרח אירופה?
"לו הייתי אירופי, היית מודאג מכך. פוטין הפר הסכם שהתקיים מאז התמוטטות ברית המועצות, שהתבסס על כיבוד הגבולות של כל אומות ברית המועצות לשעבר וכל אומות אירופה. אבל הוא השתלט בכוח על קרים והחל לדבר על רוסיה גדולה יותר. ארה"ב והאירופים הבהירו לו שזה לא מתקבל על הדעת ואיימו עליו בסנקציות נוספות. לסנקציות אלו היתה השפעה משמעותית: 16 מיליארד דולר של השקעות נמשכו מרוסיה, הכלכלה האטה, הבורסה ירדה. אפילו פוטין זיהה שחוקי הכבידה הכלכליים תקפים לגבי רוסיה. אז לאירופים יש סיבה להיות מודאגים, אבל אם הם ימשיכו לעמוד על שלהם, הם יצליחו לרסן את פוטין".
אז המתיחות בין רוסיה לאירופה תימשך זמן רב?
"יש נורמה חדשה בין רוסיה לבין אירופה. אני חושב שהם יחזרו לעשות עסקים, זה לא ייעלם. אבל תהיה יותר חשדנות כלפי פוטין, ההשקעות ברוסיה יהיו זהירות יותר בגלל ההתנהגות שלו שהיתה משולחת רסן, והמשקיעים יחששו מסנקציות חדשות".
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "התנהגות משולחת רסן" צילום: איי אף פי אי־יציבות היא נורמה חדשה בעולם של היום. איך עולם העסקים צריך להתנהג בעולם כזה?
"זה דורש התמקדות גדולה בכל שוק ושוק, והבנה שלו. לא מספיק להגיד 'היום אנחנו הולכים לעשות עסקים בשווקים המתעוררים', אלא צריך ממש להבין, למשל, את ברזיל ואת טורקיה, מה הדינמיקה שם, מה המאפיינים שלהן. פעם אנשים חשבו שכל השווקים המתעוררים הם אותו הדבר, אבל חברות מבינות היום שהן חייבות להבין כל אחד מהם בנפרד".
בעצם מונחים כמו BRICS ו־MINT איבדו את תוקפם?
"המונח BRICS זו המצאה של בנקאי השקעות מגולדמן זאקס. אני לא חושב שזה אומר משהו היום. כפי שציינתי, רוסיה היא לא כלכלה דינמית, אז היא כבר לא שם. הודו היא מקרה מעניין, וצריך לראות מה יעשה ראש הממשלה החדש. יש לו מוניטין טוב במדינת גוג'ארט כאדם שקידם עסקים וצמיחה. בברזיל יש עכשיו תקופה מורכבת, אבל בבסיסה מדובר בכלכלה חזקה. סין עוברת שינוי כלכלי גדול, והיא תמשיך לצמוח אם היא תצליח לבצע את הרפורמות שהיא רוצה לעשות - מעבר להתבססות על צריכה פנימית ופחות על יצוא סחורות".
הצמיחה בסין מאטה גם בגלל המעבר הזה. עד כמה זה עלול להשפיע על מדינות אחרות?
"הצמיחה בת שתי הספרות בסין נגמרה. אבל עדיין מדובר בכלכלה ובשוק ענקיים. השווקים שתלויים בה - אלו שמייצאים אליה את חומרי הגלם - יצטרכו לבצע רפורמות בעצמם ולא להתבסס רק על היצוא הזה. ברזיל, למשל, עשתה עבודה לא רעה, והיא כבר לא תלויה רק ביצוא משאבים טבעיים. מדינות אחרות יהיו חייבות ללכת בעקבותיה, כי סין לא תצמח שוב בקצב שהתרגלנו אליו".
טוב, אבל לא כמו פעם
האם ירידה בביקוש לחומרי גלם עלולה להצית מחדש את הבעיות המוכרות של אפריקה?
"אפריקה היא אחד האזורים הדינמיים ביותר בעולם מבחינה כלכלית, מכיוון שמדינות רבות באפריקה כבר הבינו שהן לא יכולות להסתמך אך ורק על יצוא משאבים. לרבות מהמדינות באפריקה יש מעמד ביניים צומח, יש מגזרים חדשים בכלכלה. אני מדבר על מדינות כמו גאנה או בוצוואנה. רבים מהלקוחות בחברה שלנו מתעניינים באפריקה יותר מאשר בעבר, מכיוון שזה שוק גדול מאוד, במיוחד לקמעונאים ולמוצרי צריכה".
בתגובה לשאלה על הכלכלה האמריקאית, ברגר, שלאורך כל הקריירה שלו בוושינגטון זוהה עם המפלגה הדמוקרטית, שולח עקיצה ליריבים מהמפלגה הרפובליקנית.
הבחירות לסנאט ולקונגרס ייערכו בנובמבר. האם הן עלולות להכביד על ההתאוששות מהמשבר?
"הרפובליקנים למדו את הלקח שלהם בשנה שעברה, כשהם השביתו את שירותי הממשל. הצעד שלהם הפך אותם למאוד לא פופולריים והם נכשלו. לא נחזור למצב הזה. הבחירות מעניינות מהרבה סיבות, אבל לדעתי לא תהיה להן השפעה על ההתאוששות הכלכלית. אנחנו נמצאים בחודש החמישי או השישי ברציפות שבו המשק האמריקאי ייצר יותר מ־200 אלף משרות. אני חושב שאנחנו בתהליך של התאוששות בת־קיימא, כזו שלא תלויה בתוכנית תמריצים או בגורמים חיצוניים. כרגע הכלכלה האמריקאית במצב לא רע: היא לא חזקה כמו בשנות התשעים, אבל היא במצב טוב".
לגבי ישראל, עד כמה ממשית הסכנה לכלכלה כתוצאה מהקיפאון במשא ומתן עם הפלסטינים?
"תמיד האמנתי שהסכם עם הפלסטינים יהיה טוב לכלכלה הישראלית בטווח הארוך. אני לא חושב שהסטטוס־קוו יכול להימשך לנצח. פתרון לסכסוך יכול להשפיע על כל האזור - אפילו על מדינות המפרץ. השלום ייתן תמריץ אדיר לכלכלה הישראלית. המצב הנוכחי סבוך מאוד, ואני מקווה שהצדדים ישובו לשיחות על השגת פתרונות לטווח הארוך ושנתניהו לא יעשה שום דבר שעלול להקשות על כך".
סמואל (סנדי) ברגר (68)
- מצב משפחתי: נשוי + 3
- השכלה: תואר במשפטים מאוניברסיטת הרווארד
- קריירה: סגן היועץ לביטחון לאומי בקדנציה הראשונה של הנשיא קלינטון, היועץ לביטחון לאומי בקדנציה השנייה של קלינטון. כיום יו"ר משותף של חברת האסטרטגיה והייעוץ העסקי Albright Stonebridge
- עוד משהו: אוהד של קבוצת הבייסבול וושינגטון נשיונלס, נוהג ללכת למשחקים עם נכדיו
