הימור מסוכן: ההסכם עם איראן צפוי לעלות לרוסיה 27 מיליארד דולר

כפי שנשיא רוסיה כבר הראה בעבר במקרה של חצי-האי קרים ומזרח אוקראינה, הוא מוכן לספוג מכה במישור הכלכלי על מנת להרחיב את ההשפעה הפוליטית שלו. גישה דומה הוא נוקט גם במקרה האיראני.

הסרת הסנקציות, שתאפשר מכירת הנפט האיראני בשווקים הבינלאומיים מאיימת להוריד עוד את מחירי הנפט – ענף הייצוא הגדול ביותר של רוסיה. על פי הערכות של הבנק המרכזי הרוסי, מדובר על הפסדים בהיקף של 27 מיליארד דולר.

"הרווחים האסטרטגיים חשובים לרוסיה הרבה יותר", אומר לבלומברג ניקולאי קוז'אנוב, חוקר במכון המלכותי ליחסים בינלאומיים בלונדון ועמית במרכז קרנגי שבמוסקבה. "רוסיה מקווה שהעברת איראן לצד הפרו-רוסי, תבטיח לה נתח מהשוק האיראני ואזורי השפעה פוליטיים".

רוסיה, שמאז סיום המלחמה הקרה פיגרה מאחורי ארה"ב בכל הנוגע להשפעה על המדיניות במזרח התיכון, מהמרת על מדינת האייתולות שתביא לה את עמדת ההשפעה לה קיוותה.

נשיא איראן חסן רוחאני ושר הנפט ביג'אן זנג'נה בשדה גז ונפט בדרום איראן צילום: אי פי איי

פוטין רואה בכך הזדמנות לחזק בת ברית, להחליש יריבים אזוריים ולפתוח הזדמנויות עסקיות. חשיבה זו עמדה בבסיסה של החלטתו לבטל את האיסור על מכירת מערכת טילי נ"מ מסוג אס-300 בשווי של 800 מיליון דולר.

שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב אמנם הסביר היום (ג') כי המהלך נועד למנוע הפסדים כספיים ופגיעה במוניטין שעלולים להיגרם מביטול העסקה, אך נראה שבמישור הכספי, לרוסיה יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח מקיומה של עסקה זו.

בטווח הרחוק יותר, ההסכם שעליו תחתום איראן עם ששת המעצמות, צפוי לשנות את איזון הכוחות במזרח התיכון ולתת לאיראן דחיפה במאבק שלה מול ערב הסעודית על השליטה באזור.

רוסיה נכנסת למיתון לראשונה זה 6 שנים. חלקו נגרם כתוצאה מהסנקציות שהטיל עליה המערב, אך מרביתו הוא תוצאה של הירידה הדראסטית במחירי הנפט. חבית נפט, שמחירה עומד היום על כ-55 דולר, צפויה לאבד כ-15 דולר נוספים מערכה, במקרה של הסרת הסנקציות מעל הנפט האיראני.

רוסיה, שכלכלתה נסמכת על ייצוא אנרגיה, יכולה לאבד הרבה מאוד משינוי כה חד במחיר הנפט. נפט במחיר של 40 דולר לחבית צפוי לקצץ כמעט 2% מהתל"ג שלה – כך לפי הערכות של הבנק המרכזי של רוסיה. זאת מעבר לצמיחה השלילית של 3.5%- שצפויה לה השנה. נוסף על כך, המטבע הרוסי, הרובל, קשור קשר הדוק למחיר הנפט. ירידת מחירי הנפט, משמעה פיחות ברובל, ולהפך.

עם תחזיות כה שחורות, הרציונל הכלכלי אמור לכאורה לגרום לרוסיה להתנגד להסרת הסנקציות מעל איראן. ואולם, אצל פוטין שיקולים אסטרטגיים תמיד גוברים על אלה הכלכליים. לא בכדי הוא תומך, זה השנה הרביעית, במשטר אסד במלחמת האזרחים הסורית, תמיכה שעלתה עשרות מיליארדי דולרים לקופתה של רוסיה.

מערכה נוספת שבה תומכת רוסיה באיראן היא מלחמת האזרחים בתימן, שבה המורדים החות'ים נלחמים מול אנשי המשטר הסוני, בתמיכתה המלאה של איראן. רוסיה רואה בהרחבת השפעתה של איראן כלי לקידום האינטרסים הגיאו-פוליטיים שלה, ולא פחות חשוב מכך – הכלכליים שלה. הרי כל מדינה שהופכת פרו-איראנית תרכוש נשק תוצרת רוסיה, ולא ארה"ב.

ואולם, לצד הסיבות המדיניות, ניתן למצוא גם לא מעט סיבות כלכליות לתמיכתה הבלתי-מסוייגת של רוסיה בנורמליזציה של יחסי איראן עם העולם. רוסיה רואה באיראן הזדמנויות עסקיות רבות שיכולות להניב רווחים נאים לחברות הממשלתיות שלה, או לחילופין לחברות הנשלטות על ידי טייקונים המקורבים לשלטון. כך למשל, החברה הממשלתית לאנרגיה אטומית רוסאטום, שעצרה את הפרויקטים שלה באיראן בעקבות הסנקציות.

יתרה מכך, אחת המשימות הגדולות שמולן עומדת כעת המדינה האסלאמית היא הצורך בהכשרת בארות הנפט להפקה מהירה של נפט, ברגע שיוסרו הסנקציות. רוסיה בונה על כך שמשימה זו תיפול על כתפיה של גזפרום וחברות נפט אחרות שיגזרו קופון על הנפט האיראני.

בתוך כך, סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריאבקוב, הודיע היום (ג') כי רוסיה משיקה תכנית של סחר חליפין עם איראן, במסגרתה רוסיה תייבא נפט איראני בתמורה לחיטה ודגנים אחרים.