הקורבן התורן של פוטין: מלך השוקולד שהפך לנשיא אוקראינה
פטרו פורושנקו, נשיא אוקראינה, הוא גם הבעלים של רושן, מיצרניות הממתקים הגדולות באירופה. הידרדרות היחסים עם רוסיה הפכה את החברה מטרה להתנכלויות של הקרמלין, מסגירות פתע של מפעלים ועד לעידוד מדינות להחרים את המוצרים
לפני שהפך לנשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו היה מוכר כמלך השוקולד בזכות אימפריית הממתקים רושן שאותה הקים וניהל. מאז שעבר פורושנקו ממשרדי החברה לארמון הנשיאותי, רושן סובלת מהתנכלויות ישירות ועקיפות של הרשויות ברוסיה. המכות שספגה בחודשים האחרונים הן איתות לקשר הישיר בין יחסי מוסקבה־קייב לעתידה הקיומי של ענקית הממתקים.
- גזפרום: אוקראינה חייבת לנו 174 מיליון דולר תמורת גז שסופק מתחילת השנה
- עמוק בזבל: S&P חותכת את דירוג האשראי של אוקראינה
- באיירן מינכן תממן טיפול של 30 ילדים אוקראינים שנפצעו בקרבות
התחיל כסוחר קקאו
פורושנקו, מעשירי אוקראינה שהונו מוערך ב־1.3 מיליארד דולר, הפגין כישורים עסקיים הרבה לפני שחשב על קריירה פוליטית. את דרכו החל כסוחר פולי קקאו, ובהדרגה בנה את אחת מיצרניות השוקולד הגדולות באירופה וה־15 בגודלה בעולם. ואולם, הממתקים הם רק חלק קטן מעסקיו. אלה כוללים, בין השאר, מספנות, תוצרת חקלאית, מפעל מצברים, ערוצי טלוויזיה, בנק, חברת ביטוח, כמה מפעלי תעשייה ומרכזי ספורט.
רושן (האותיות האמצעיות של שם משפחתו של הנשיא) מחזיקה בשישה מפעלים הממוקמים ברוסיה, הונגריה, ליטא ואוקראינה, והיא מייצאת את תוצרתה לרחבי העולם - מניו זילנד, דרך אפגניסטן ועד לארה"ב וגם לישראל. למרות האופי הבינלאומי של החברה, מרכז הכובד הניהולי נותר באוקראינה.
נקודת המפנה בחייו של מלך השוקולד הגיעה כאשר החליט לקפוץ למים העמוקים של הפוליטיקה האוקראינית. פורושנקו אמנם תמיד היה פעיל פוליטית, אך המתין לשעת כושר כדי לחצות את הקווים. שעת הכושר הזו צצה לפני כשנה, בימי הכאוס שלאחר הדחתו של הנשיא הפרו־רוסי ויקטור ינוקוביץ', כאשר אוקראינה היתה על סף מלחמת אזרחים או אפילו מלחמה כוללת מול שכנתה רוסיה. פורושנקו, אישיות פופולרית באוקראינה, לקח על עצמו את תפקיד המושיע כשהבין כי יזכה לתמיכת מנהיגי אירופה. הוא נבחר לנשיא במאי 2014 לאחר מערכת בחירות סוערת, בצל ההשתלטות הרוסית על חצי־האי קרים והלחימה במזרח אוקראינה.
דם רע בין מפעלי רושן לממשל הרוסי החל לזרום עוד לפני היבחרו לנשיאות ולפני פרוץ המשבר בין המדינות. ביולי 2013 אסרו רשויות הבריאות של רוסיה את מכירת תוצרתה של החברה בטענה שנמצאו בה חומרים מסוכנים, ככל הנראה כתוצאה מלחץ של יצרנים מקומיים שרושן נגסה בנתח השוק שלהם. המהלך אילץ את החברה לסגור זמנית את אחד ממפעליה ברוסיה.
לאחר הדחתו של ינוקוביץ', בעקבות גל המהומות ששטף את קייב, הפכו רוסיה ואוקראינה באחת למדינות עוינות. הרוסים, שהחליטו לפגוע באוקראינים היכן שכואב - בכיס - התחילו להגביל את החברות האוקראיניות שפעלו ברוסיה.
המפעל של רושן בעיר ליפצק שברוסיה הפך למוקד להצקות של גורמי הממשל ונסגר כמה פעמים, בכל פעם בתירוץ אחר של הרשויות. הסגירות התבצעו בפתאומיות ולוו תמיד באלימות מצד כוחות הביטחון.
במרץ 2014 הורה בית המשפט המחוזי לעניינים מסחריים במוסקבה על הפסקת הפעילות של רושן ברוסיה ועל עיקול נכסיה. לאחר מאבק משפטי ותקשורתי קיבלה רושן אישור להמשיך את פעילותה ורוב נכסיה הופשרו, בניכוי מה שהרשויות כינו "הוצאות משפט" שעמדו על מאות אלפי דולרים.
ואולם, הצרות הגדולות של פורושנקו החלו ביוני אשתקד, כאשר לאחר היבחרותו לנשיא החליטה רוסיה לצאת במסע צלב נגד רושן. באפריל האחרון קנס בית משפט את החברה בסכום של 3.5 מיליון דולר לכאורה על אי־תשלום מסים במפעל שלה בעיר ליפצק.
בסוף אפריל כבר הסלימה הפרשה לכדי חקירה רשמית של הפרקליטות, שעיקלה את כל הנכסים במפעל וחשבונות של החברה בבנקים רוסיים בשווי כולל של כ־40 מיליון דולר. "כשאנחנו בוחנים את המהלך הזה של הרשויות הרוסיות, אי אפשר שלא להשתכנע שמדובר ברדיפה פוליטית", אמר גורם בחברה ל"ניו יורק טיימס" זמן קצר לאחר ההחלטה.
פוטין לא הסתפק בפגיעה ברכושו של פורושנקו ברוסיה, אלא גם גייס מדינות נוספות שעמן מקיימת רוסיה קשרים כלכליים ומדיניים ענפים ובהן ארמניה, בלארוס וקזחסטן. וכך, לאחר עלייתו של פורושנקו לשלטון, החלו לצוץ אינספור טענות כלפי רושן ומוצריה במדינות אלה. פעם היתה זו בדיקת פתע של משרד הבריאות ובפעם אחרת ביקורת של רשויות המיסוי.
לחימה קשה באזור המפעל
לצד האתגרים שהציב לו פוטין, פורושנקו גם נאלץ להתמודד עם השפעות הלחימה במזרח אוקראינה על עסקי השוקולד שלו. בחודש שעבר דיווח "הגרדיאן" הבריטי כי רושן שוקלת לסגור את אחד ממפעליה באוקראינה בעיר מריופול, שבסמוך אליה מתנהלת לחימה עיקשת בין הבדלנים הפרו־רוסים לצבא אוקראינה. הצדדים אמנם חתמו על הסכמים להפסקת אש, אך בפועל הלחימה נמשכת, ורק לפני כמה שבועות נהרג מורד בפרברי העיר. המפעל במריופול עצר את עבודתו עוד בסוף 2014 בעקבות מה שהוגדר כ"מורכבות פוליטית", ואולם הכוונה עתה היא לסגור אותו סופית.
למרות מאמציו של פוטין לחבל ברושן, הנזקים עד כה היו מזעריים. רושן אינה חברה ציבורית, אך לפי הודעת דוברות החברה, ב־2014 היא רשמה רווח נקי של 1.8 מיליון דולר - פי תשעה לעומת 2013.
העובדה שפוטין, שלפי טענות האופוזיציה לא בוחל באמצעים כדי לפגוע במתנגדיו הפוליטיים, מטפל בפורושנקו בעדינות יחסית, גורמת ללא מעט הרמות גבה משני צדי הגבול. רוסים רבים לא מבינים מדוע הוא לא סוגר לאלתר את המפעל בליפצק, ואילו גורמים לאומניים באוקראינה חושדים בפורושנקו שיריבותו עם פוטין היא למראית עין בלבד.
איש אינו יודע באמת מדוע לא הולך פוטין עד הסוף, אך לפי חלק מההשערות הוא אינו רוצה להשאיר את תושבי העיר ליפצק ללא מקור הפרנסה העיקרי שלהם.
הנשיא פורושנקו נעלב מההצעה
נסטלה הציעה לרכוש את רושן, אך בסכום זעום
במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות הודיע פורושנקו כי אם ייבחר הוא ייפטר מאחזקותיו ברושן. ואולם, הוא לא עמד בהבטחה עד היום וספג על כך ביקורת רבה מהציבור.
בסוף השבוע פורסם כי קבוצת נסטלה השוויצרית הציעה לקנות את רושן. ואולם פורושנקו, שקיווה לקבל סכום של 3 מיליארד דולר לפחות עבור החברה שכה מזוהה עם שמו, התאכזב לשמוע שהשוויצרים מציעים לו מיליארד דולר בלבד וסירב להצעה.
פורושנקו ניסה למכור את החברה כמה פעמים ושלח שליחים מטעמו ליצרניות ממתקים גדולות, ואולם משקיעים זרים לא ממהרים לקפוץ על המציאה. "אנחנו מקיימים שיחות עם כמה גורמים אבל יש בעיה", אמר לבלומברג ראש המטה של פורושנקו בוריס לוז'קין. "אין ביקוש בכלל. אף אחד לא רוצה להשקיע כאן".