לציבור נמאס מהשחיתות: המנהיג הרוחני באיראן הגביל את שכר הבכירים
הדלפה של משכורות ראשי החברות הציבוריות הציתה גל של מחאות באיראן וארבעה ראשי בנקים פוטרו. עלי ח'מינאי: שכר הבכירים לא יעלה על 5,500 דולר בחודש. זעם ציבורי גם כלפי עלות שימור המשטר הסורי
חודשיים אחרי הדלפה מקוונת של משכורות העתק במונחים איראניים של פקידים ממשלתיים, בכירים וראשי חברות ציבוריות, שנעשתה כדי לפגוע בנשיא "המתון" חסן רוחאני - הזעם העממי באיראן יצא משליטה בימים האחרונים ומדאיג את ראשי משטר האייתולות.
- אולימפיק מרסיי בדרך לידיים איראניות?
- האיחוד האירופי הסיר את רוב המגבלות על חברת התעופה איראן אייר
- איראן: חוזה נפט ראשון עם המערב - בתוך חודשיים-שלושה
הניסיונות מצד הממשלה לפטר את "המושחתים" לא הרגיעו את הציבור ברחוב וברשתות החברתיות. זאת משום שלכל ברור, כי הגילויים הם רק קצה הקרחון ביחס למה שגורפים לכיסיהם בכירי הממסד הפוליטי, הדתי והביטחוני של המדינה, ששמותיהם לא צוינו במסמך. עיתוי ההדלפה אינו מקרי, ונראה כי מטרתה להחליש את מעמדו של הנשיא ולהעניק כוח לממסד השמרני, זאת לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה.
הקורבן האחרון לפיטורים הוא ספדר חוסייני, מקורבו של רוחאני שכיהן כמנהל קרן הפיתוח הלאומית - זרוע ההשקעות של הממשלה שחולשת לפי הערכות על יותר מ־50 מיליארד דולר מכספי הציבור.
חוסייני השתכר כ־17 אלף דולר בחודש וספג ביקורת נוקבת, עד שאולץ אתמול, ביחד עם בכירים נוספים, להגיש את התפטרותו וכן התחייבות כי יחזיר לקופת המדינה כ־140 אלף דולר. בתקופת הנשיא מוחמד ח'אתמי בשנים 2005-1997 כיהן חוסייני כשר העבודה והכלכלה, ובתו נבחרה לאחרונה כחברת פרלמנט מטעם המחנה "המתון".
כמה ימים קודם לכן פוטרו ארבעה מנכ"לי בנקים באיראן - הבנקים מילאת, סאדראת, רפאח ומהר - גם במקרים אלה בשל שערוריית השכר. לפי הדלפות, זכו המנכ"לים לחבילות שכר חודשיות של עד 60 אלף דולר, זאת נוסף לתנאי הלוואה נוחים, בונוסים והטבות מס.
כל זה קורה במדינה שבה שכר המינימום נע סביב 400 דולר בחודש ומספר בני האדם העניים עולה על 20 מיליון. תנאי השכר המופלגים של הבכירים הם גם ניגוד מוחלט למציאות חייו של השכיר הממוצע באיראן, שמשתכר כ־700 דולר בחודש ונאלץ בדרך כלל להמתין חודשים עד שהשכר מגיע לידיו.
סערת השכר, שבתחילה נתפסה ככלי ניגוח של המחנה השמרני כנגד המחנה המתון בראשות רוחאני, דומה כי יצאה משליטה, דבר שהצריך את התערבותו של המנהיג העליון עלי ח'מינאי. הוא הצהיר כי רמות השכר הגבוהות הן בגדר "התקפה על העם שלנו" וקבע כי מעתה שכר הבכירים, ובכלל זה ראשי הבנקים, לא יעלה על 5,500 דולר בחודש.
אבל, אם בממסד הדתי השמרני השליט במדינה סברו שחצי הביקורת בנושאי השחיתות ובזבוז כספי הציבור יופנו לעבר ראשי המחנה "המתון", נכונה להם הפתעה. בנאום שנשא באחרונה מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בביירות הוא ניסה להמעיט מערכן של הסנקציות הכספיות שהטיל הממשל האמריקאי על ארגונו והצהיר כי "כל תקציבו של הארגון ממומן על ידי איראן". דברים אלה עוררו זעם גדול באיראן.
במכתב גלוי ונדיר ששיגר מוחמד מהדויפר, לשעבר קצין בכיר במשמרות המהפכה, הוא תקף את נסראללה, בציינו כי אף שהוא מבין שאמירתו של נסראללה נועדה לשמש התרסה כלפי וושינגטון, מדובר בזריית מלח על פצעי האיראנים. מהדויפר אמר כי מיליארדים מוזרמים לחיזבאללה בעוד "העם האיראני מורעב", ודרש מנסראללה לחשוף את התקציב שהוא מקבל מאיראן.
אין זו הפעם הראשונה שנושא מימון חיזבאללה מעורר ויכוח באיראן. גם לאחר מלחמת לבנון השנייה דווח על מחאה ציבורית נוכח הידיעות על הזרמת מיליארדים מטהראן לשיקום חיזבאללה.
ואכן, לצד הטענות על שחיתות בצמרת, שב ועולה באיראן הוויכוח סביב עלות שימור משטר בשאר אסד בסוריה. רק באחרונה פורסם כי בחמש השנים האחרונות הוציאה איראן יותר מ־4 מיליארד דולר כדי לגייס, לממן ולהכשיר מיליציה שיעית המורכבת מ־14 אלף לוחמים מאפגניסטן, כדי שתילחם לצד כוחות הצבא הסורי. זהו רק חלק קטן מההשקעה האיראנית בשימור משטר אסד. לפי דיווחים שפורסמו באחרונה במקורות ערביים, הגבירה איראן את מאמצי המימון שלה לחיזבאללה, כשהכסף נשלח בארגזים לשדה התעופה של ביירות.
במצב דברים זה אין זה מפתיע כי בעידן הרשתות החברתיות, למרות מאמצי המשטר להצר את השיח בהן, מורגש אי שקט בציבור האיראני. בסוף השבוע האחרון בעת שנערכו הפגנות "יום אלקודס העולמי" נשמעו בעיר אספהאן קריאות בגנות המשטר ובגנות המעורבות בסוריה. "תחשבו עלינו, צאו מסוריה", זעקו ההמונים ששרפו תמונות של ח'מינאי. המשטר שלא היסס בשנת 2009 לדכא את האינתיפאדה העממית בעקבות הבחירות לנשיאות, לא יהסס לעשות כך גם עתה.
הכותב הוא מומחה לכלכלות מדינות המזה"ת