"בעקבות הפיגוע צרפת עשויה לשקול פרישה מהאיחוד האירופי"

הפגיעה האנושה בלב לבה של החברה הצרפתית במהלך חגיגות יום הבסטיליה ביום חמישי האחרון היוותה תזכורת כואבת מדי עבור אירופה כולה באשר ליכולות דאעש להכות בכל עת ובכל מקום.

כמה שעות לפני המתקפה עוד עסק נשיא צרפת פרנסואה הולנד בפוליטיקה פנימית וניצל את יום החירות הלאומי כדי להזהיר מפני הסכנות הטמונות בפופוליזם — האיום הגדול ביותר, לדבריו, על עתידה של הרפובליקה.

עתה, עם זאת, נדחקו קריאותיו לקרן זווית עת מתחזק קולם של הפלגים הקיצוניים שמבקרים את אוזלת ידו של הולנד בהתמודדות מול הסכנה הברורה והמיידית. אלה קולות שמתלבשים היטב על התקף החרדה שבו שרויה עתה צרפת.

סכנה לביטחון הכלכלי

על פי "האקונומיסט", לא היתה זו הפתעה גדולה שהפיגוע יצא מעיירת הקיט, שהפכה בשנים האחרונות למעוז של אסלאמיזם קיצוני. עד סוף 2015, לפחות 55 מתושבי ניס ותושבים אחרים בריביירה עזבו את צרפת כדי להשתתף בלחימה בסוריה או עיראק. הממשל המקומי סגר לאחרונה חמישה מסגדים מחתרתיים שהטיפו לאיסלאמיזם ואלימות מתוך כ־40 מסגדים הפועלים בניס ובסביבותיה. הממשל המחוזי גם היה מהראשונים בצרפת להקים מערכת תומכת למשפחות, כדי למנוע עזיבה של גורמים קיצוניים למוקדי לחימה במזה"ת ולאפשר סיוע לבעלי דעות מסוכנות.

זירת הפיגוע בניס צילום: איי אף פי

הפיגוע בניס מתווסף לשרשרת של פיגועים קשים על אדמת צרפת בתוך פרק זמן קצר, וההשלכות על כלכלתה עלולות עתה, להערכת אנליסטים, להיות חמורות. "קשה לקבוע את מידת ההשפעה שיש לטרגדיה בודדת על כלכלה גדולה כמו צרפת", אמר קרייג רייט, כלכלן ראשי ברויאל בנק אוף קנדה, בשיחה עם "הגלוב אנד מייל". "עם זאת, כשמדובר בסדרת מתקפות טרור, התוצאה היא הצטברות של כמה גלי הלם שמוסיפים לתחושה הכוללת של אי־ודאות השוררת כעת". כך גם המצב, לפי רייט, מנקודת המבט האירופית והעולמית. "מדובר כאן בעוד אירוע שמתווסף למכלול ואשר צפוי לפגוע בביטחון הכלכלי", הוא אומר, בציינו את כובד המשקל המצרפי של הטרור, גלי ההגירה והברקזיט. רייט מזהיר מפני צמצום השקעות בצרפת והאטה בקצב הוספת המשרות.

רק בשבוע שעבר הזהירה קרן המטבע הבינלאומית מפני הקיפאון בשוק התעסוקה בצרפת והעלייה בהיקפי האבטלה ודחקה בממשלת צרפת לנקוט צעדים מיידיים לפתרון המשבר. לפי תחזית קרן המטבע, הירידה בהשקעות ברחבי אירופה, נוסף על נתוני צמיחה נמוכים בבריטניה בגלל הברקזיט, יפגעו ביצוא של המדינה. שיעור האבטלה בצרפת, הכלכלה השנייה בגודלה בגוש היורו, עומד על 10.5% בקרב האוכלוסייה הכללית ועל יותר מ־20% בקרב הצעירים.

בעקבות הפיגוע בניס, המחיר שישלם מגזר התיירות הצרפתי המעסיק כ־2 מיליון בני אדם, עלול להיות גבוה. "צרפת רק החלה להתאושש ממתקפות הטרור בפריז", ציין בשיחה עם בלומברג ווטר גירטס, אנליסט בחברת יורומינטור. "אין ספק כי למתקפה תהיה השפעה על תנועת התיירים ועל תפיסת הביטחון הרחבה של הציבור לגבי צרפת". מספר התיירים המגיעים בטיסות סדירות לצרפת ירד ב־5.8% מאז ינואר, מתוכם צניחה של 11% בטיסות לפריז. מספר הלילות שבו שוהים תיירים זרים בפריז צפוי לרדת בכ־20% בעונת הקיץ, כך לפי הערכות שר התיירות מתיאס פקל. תעשיית התיירות, האחראית ל־7% מהתמ"ג הצרפתי הנה מגזר קריטי בצרפת, מדינת התיירות המובילה בעולם.

הנשיא פרנסואה הולנד במשרד החוץ הצרפתי, שלשום צילום: רויטרס

ובעוד אזרחי צרפת נערכים לגלי ההדף שיפגעו בחוסנם הכלכלי, הרי שבניגוד לתחושת הסולידריות שאיחדה ביניהם בעקבות הטבח במערכת העיתון הסאטירי "שרלי הבדו" לפני 18 חודשים, התחושות הרווחות עתה הן של חרדה וזעם. הקרע שנפער בחברה הצרפתית צפוי רק להחמיר לקראת הבחירות שיתקיימו בעוד תשעה חודשים. כבר עתה תנועת הימנית הקיצונית, החזית הלאומית, זוכה לכמעט 30% תמיכה, זאת על רקע צניחה בתמיכה בהולנד. המועמדת של המפלגה לנשיאות, מרין לה פן, חזרה וקראה לניטור הדוק יותר של תושבי צרפת המוסלמים ולמעצרו של כל מי שנחשד בהתקשרות עם גורמי טרור. בעקבות המתקפה בניס מסרה לה פן בהודעה רשמית, כי המלחמה באסלאם הקיצוני טרם החלה וכי "הגיעה העת להכריז עליה בדחיפות".

אבל, חרדה ובלבול

העיתוי, יום החירות הצרפתי, נפל לידיה כפרי בשל, והדהד ודאי בקרב פוליטיקאים אירופים אחרים האוחזים בדעות דומות. "זה היום שבו אנו חוגגים את עצמאותנו, חג שהפך עבור הצרפתים ליום של טרור, של סבל בל יתואר. אנחנו חייבים לשלב בהלם ובחמלה שלנו גם את הצעדים הנדרשים כדי לחסל את האסלאם הקיצוני", הכריזה. בראיון לעיתון "לה פיגארו" דיברה לה פן בגנות אוזלת היד של ממשלתו של הולנד בהתמודדות עם משבר הטרור. "דבר לא נעשה, שום דבר. לא נלקחה מאנשים אזרחותם ולא נסגרו מסגדים סלאפיסטיים", אמרה.

לנוכח האבל, החרדה והבלבול השוררים בצרפת, ימצאו ודאי תומכי הברקזיט בבריטניה השכנה כר נוח להמשך קידום רעיונות הבדלנות. הפיגוע בניס התרחש ימים ספורים לאחר השבעתה של ראשת ממשלת בריטניה החדשה תרזה מיי, מתנגדת בולטת להגירה, שהתחייבה כי מהלך הברקזיט ימומש וכי "איש לא יכניס את האיחוד האירופי בדלת האחורית". הקריאות לברקזיט, שהגיעו לשיא עם רוב זעום למען פרידת בריטניה מהאיחוד במשאל העם ב־23 ביוני, נשענו באופן מיוחד על עוינות כלפי זרים ופחד מפני גזילת משרות ממקומיים — רעיונות שגם מיי קידמה במהלך שנותיה כשרת פנים. החלטתם של הבריטים לפרוש מהאיחוד נבעה בראש ובראשונה מחוקי האיחוד האירופי שמאפשרים תנועה חופשית בין המדינות החברות, ואשר הביאו לכך כי שיעורם של התושבים הבריטים שנולדו מחוץ לבריטניה הכפיל את עצמו ב־15 השנים האחרונות. אף כי בבריטניה מדובר במהגרים מפולין ומרומניה, ולא מעיראק ואפגניסטן, קמפיין העוזבים, בראשותו של נייג'ל פראג', מנהיג מפלגת עצמאות לבריטניה שפרש בינתיים לביתו, הציב את משבר המהגרים במוקד הדיון. בוריס ג'ונסון, גם הוא מאדריכלי הברקזיט, ועתה שר החוץ הבריטי, ימצא ודאי כר נוח עתה לטיעוני מתנגדי ההגירה בקרב עמיתיו ביבשת.

לא רק בצרפת ובבריטניה גוברים הקולות לעצירת הגירה. לפי המגזין "טיים", צפויה עתה מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה להגביל את מרחב התמרון הפוליטי של הקנצלרית אנגלה מרקל, וראש ממשלת איטליה מתאו רנצי יתקשה לפעול להשגת הרפורמה שאותה הוא מקדם לייצוב חוקתי של המערכת הפוליטית במדינתו. קולות הימין הקיצוניים יגברו בהולנד, שבדיה, יוון, הונגריה ואוסטריה. החרדה הגואה מפני המשך התחזקות גורמי טרור קיצוניים כמו דאעש צפויה, לפי "טיים", להקשיח במקביל את המשא ומתן שיתקיים בין בריטניה לאיחוד האירופי על תנאי פרידתה.

בה בעת, ההסכם שאירופה גיבשה עם טורקיה, שלפיו המהגרים שמנסים להגיע מהמזרח התיכון ואפריקה לאירופה יישארו בטורקיה, זאת בתמורה לסיוע פיננסי אירופי ולהגעה חופשית של טורקים לאירופה ללא ויזה, עלול להתפרק ולהביא לגל חדש של מהגרים, מוסלמים ברובם — שינועו שוב בדרכם צפונה.

העובדה כי ילדים רבים נמנו עם ההרוגים והפצועים בניס, הפכה את היגון הצרפתי לעמוק יותר, ומצב רוח לאומי זה הוא ללא ספק גרוע מאוד לנשיא הולנד. לאחר תום ימי האבל הלאומי צפוי לפרוץ ויכוח פוליטי סוער לגבי מדיניות הביון והביטחון בצרפת, בהינתן כי הנושאים הללו יהוו שיקול מרכזי כאשר יגיעו הצרפתים לקלפיות.

המתקפה בניס אירעה סמוך לסיומם של משחקי היורו שבמהלכם נפרס מספר שיא של 90 אלף אנשי ביטחון בצרפת. איום הטרור והספקות לגבי היעילות שבה מטפלת בו צרפת, ניצבו במרכז הדיון הציבורי בעת האחרונה, עוד לפני הפגיעה הקשה בניס.

מצב החירום שעליו הכריז הולנד בנובמבר 2015 בעקבות מתקפות הטרור בפריז, הוארך עתה עד 26 באוקטובר. פירושו של דבר, כי כוח מיוחד של כ־10,000 חיילים ושוטרים יוסיף לפטרל ברחובות ולשמור על מבנים מרכזיים, ואנשי ביטחון יבצעו חיפושים אקראיים בתיקיהם של צרפתים המבקשים להיכנס למרכזי קניות. זאת נוסף על פשיטות שייערכו על בתי חשודים בפעילות טרור. עם זאת, קשה לומר כי המהלכים הללו הוכיחו את עצמם.

בשבוע שעבר חקירה פרלמנטרית שנערכה לגבי הנסיבות שאפשרו את מתקפות 2015 בפריז, זיהתה כמה כשלים חמורים באיסוף המודיעין. הנציבות הפרלמנטרית המליצה על ביצוע רפורמה מקיפה בשורות הביטחון, כולל הקמת גוף מודיעיני אחוד נגד טרור, בדומה לארה"ב. "המדינה שלנו לא היתה ערוכה. עתה היא חייבת להיערך", אמר יו"ר הנציבות ז'ורז' פנש עם פרסום מסקנות החקירה. בצרפת פועלות שש יחידות מודיעין הכפופות למשרדי הפנים, ההגנה והכלכלה, כאשר ההתנהלות המסורבלת הזו, המחיש פנש, היא כמו חיילים המתהלכים בנעלי עופרת. לדבריו, ניתן היה למנוע את המתקפה הרצחנית נגד באי מופע הרוק בבטקלאן, שם נהרגו 90 בני אדם, לולא הסרבול במערכות המודיעין וההתרעה.

ניס, מוקד המתקפה האחרונה, מייצגת את המתחים הקיימים בצרפת, הסביר דן המילטון, מנכ"ל המרכז ליחסים טראנס־אטלנטיים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשיחה עם "הגרדיאן". "האידיאל של מדינה חילונית חופשית ופתוחה לעומת המציאות של כיסי בידוד הקיימים במדינה". לפי המילטון, צרפת מוצאת את עצמה נקרעת בין שני כוחות מנוגדים. מחד, הצורך להגביר את שיתוף הפעולה עם ממשלות אירופה ועם זרועות הביון של היבשת כדי לפקח על הגבולות, ומאידך, הלך הרוח הגובר בצרפת שלפיו עליה להרחיק את עצמה מהמוסדות האירופיים ולהיסגר בתוך עצמה. "זו תחושה של 'אנחנו נמצאים במצב קיצוני, הברקזיט בבריטניה הגביר את התחושה כי האיחוד האירופי אינו הפתרון ועלינו לדאוג לעצמנו'", סיכם.