חוקרים טוענים: מצאנו את 30 מיליון "הילדות הנעלמות" של סין

התופעה כונתה "ההשמדה ההמונית הגדולה בהיסטוריה". על פי ההערכות, 60-30 מיליון עוברים ותינוקות ממין נקבה בסין הופלו או הומתו בשל הזנחה רפואית לאחר הלידה מאז נכנסה לתוקף מדיניות הילד האחד ב-1979 ועד ביטולה בשנה שעברה.

ההערכות בנוגע ל"ילדות הנעלמות" של סין מתבססות על הפער הגדל בין לידות של בנות ללידות בנים מאז נכנסה מדיניות הילד האחד לתוקף. ב-1982 דווח על 108 לידות בנים על כל 100 לידות של בנות בסין, לא רחוק מהסטטיסטיקה העולמית של 105 בנים ל-100 בנות. אולם ב-1990 כבר עלה מספר הבנים ל-112 על כל 100 בנות, ב-2000 הוא קפץ ל-117 בנים על 100 בנות וב-2010 הגיע ל-119 לידות בנים על כל 100 בנות. חוסר האיזון בין המינים באוכלוסיה, הזהירו המומחים, יוביל ליותר גברים בודדים שאין להם למי להינשא וכתוצאה מכך לעלייה באלימות ובפשע.

ההורים בסין מעדיפים בנים זכרים, זאת עובדה מצערת אך לא חדשה. בסין מסורתית בנות עוברות לאחר הנישואין להשתייך למשפחת הבעל, ולכן הן אינן מפרנסות ותומכות בהורים בזקנתם כפי שמצופה מהבנים. מדיניות הילד האחד, שחייבה את ההורים להביא ילד אחד בלבד אם הם גרים בעיר או עד שני ילדים בכפר, העמיקה את העדפה לבנים. אף שהחל ב-1986 השימוש במכשירי אולטרה סאונד לבירור מין העובר נאסרה, בכפרים בסין המשיכה לשגשג תעשייה של בדיקות פיראטיות. על פי הסברה הרווחת, הורים סינים שגילו כי הם מצפים לבת העדיפו להפיל את העובר ולנסות להביא בן במקומה. אם הילדה כבר נולדה, ההורים הזניחו את הטיפול הרפואי בה והביאו למותה. 

ילדה סינית. מעדיפים בנים צילום: שאטרסטוק

אלא שמאמר שפרסמו בחודש שעבר במגזין China Quarterly צמד חוקרים, ג’ון קנדי מאוניברסיטת קנזס ושה יאו ג'יאנג מאוניברסיטת שאאנסי בצפון-מערב סין, מציג הסבר אחר לגמרי לפער בנתוני הילודה. החוקרים טוענים כי הפער במספרים הוא בעיקר תוצאה של הורים סינים שרשמו את בנותיהן במרשם האוכלוסייה בגיל מאוחר או לא רשמו אותן בכלל. החוקרים לא מתכחשים לכך שאכן קיימת תופעה של הפלות סלקטיביות אך טוענים שמימדיה קטנים בהרבה מההערכות. "הילדות הנעלמות" של סין לא הומתו אלא לא נרשמו.

החוקרים בדקו את נתוני הלידות מ-1990 והשוו אותם לנתונים על אותו שנתון מ-2000 ו-2010. סביר היה למצוא כי מספר ילידי 1990 ילך וייקטן עם השנים כתוצאה מתמותה טבעית, כך שב-2010 יהיו פחות בני שנתון מאשר ב-2000 ובוודאי בהשוואה למספר הלידות ב-1990. אלא שהתוצאות הראו דווקא מגמה הפוכה. ב-2010 נוספו ארבעה מיליון ילידי 1990 שלא הופיעו ברישומי הלידה המקוריים. רוב התוספת לשנתון היתה של בנות.

לאיכר נולדה בת ראשונה, אותה הוא רשם כחוק

ההורים הסינים מחויבים לרשום את ילדיהם תוך 30 יום לאחר הלידה, אך המציאות באזורים הכפריים בסין שונה ולהורים שם יש אינטרס לדחות את הרישום. החוקרים מתארים את פגישתם עם איכר סיני, אב לשלושה ילדים. לאיכר נולדה בת ראשונה, אותה הוא רשם כחוק. במסגרת מדיניות הילד האחד קיבלו הורים החיים בכפר אישור להביא ילד שני לעולם עם נולדה להם תחילה בת. בניסיון השני נולדה לאיכר עוד בת, אותה הוא לא רשם כדי שיוכל להביא ילד שלישי לעולם, שאכן היה בן. במקרים אחרים ההורים מעדיפים לדחות את תשלום הקנס הכרוך ברישום ילד נוסף מעבר למותר ולכן אינם מדווחים על הלידה תחילה.

ילדים סינים צילום: שאטרסטוק

היחס לבנות בכפרים הסינים, טוענים החוקרים, אינו שלילי לחלוטין כמו שהיה נדמה אלא אמביוולנטי. גם לבנות "יש ערך כלכלי" להורים כיוון שהן מוסיפות ידיים לעבודה בשדה. החוקרים מעריכים כי לקשר השתיקה סביב אי-הרישום של ילדים היו שותפים גם הפקידים הממונים על הכפר, שרצו לעמוד במכסות הילודה שנקבעו להם מלמעלה

אך לאחר שהילדים הגיעו לגיל 10 גבר הלחץ על ההורים לרשום אותם. בעוד בית הספר היסודי נמצא בתוך הכפר לרוב ואליו גם ילדים לא רשומים יכולים ללכת, חטיבת הביניים והתיכון נמצאים מחוץ לכפר וכדי ללמוד בהם נדרש רישום. בנוסף בנות ובנים לא רשומים אינם יכולים להינשא ובחלק מהמקרים ההורים רשמו את ילדיהם המתבגרים רק כדי לאפשר להם להתחתן. הרישום המאוחר הוביל לכך שאותם ילדים אינם מופיעים ברישומי הלידות המקוריים ונוספים לנתוני האוכלוסין בשלב מאוחר יותר, מה שמסביר את התוצאות של קנדי ושה.

בוודאי עוד יהיו מי שיערערו על המסקנות של שני החוקרים אך בכל זאת יש משהו אופטימי בממצאי המחקר. ההורים הסינים, בעיקר בכפרים, עדיין ממשיכים להעדיף בנים על בנות, אך העדפה זו באה לידי ביטוי לרוב “רק" בהחלטה שלא לרשום את הבנות ולא בהחלטה להפיל אותן בעודן ברחם .