חגיגות פנסיות הקבע: 42% מהקצינים שפרשו ב-2016 יקבלו יותר מ-19 אלף שקל

תקציב גמלאות הקבע עמד ב-2016 על 7.4 מיליארד שקל וצפוי לעמוד ב-2017 ו-2018 על 7.85 מיליארד שקל. תקציב גמלאות הקבע ב-2016 היה גדול ב-88% מאשר ב-2009 (3.9 מיליארד שקל). עד 2018 צפויה עלייה של 96% לעומת 2009. כך עולה ממסמך של ועדת תקציב הביטחון של הכנסת שהוכן לקראת ישיבה שערכה הוועדה היום (ב') בנושא תקציב גמלאות צה"ל.

81% מהקצינים שפרשו אשתקד מקבלים קצבה גדולה מ-13 אלף שקל בחודש וממוצע הקצבאות שלהם הוא 19 אלף שקל. 42% מקבלים קצבה של יותר מ-19 אלף שקל.

ראש תחום פיקוח תקציבי ביטחון בוועדה, יוני בן הרוש, ציין שזו עלייה דרמטית באחוז המקבלים. לשם השוואה, בקרב כלל הקצינים גמלאי הקבע רק 28% מקבלים יותר מ-19 אלף שקל. הקצבה הממוצעת לנגדים שפרשו ב-2016 היא 13,400 שקל בחודש. הקצבה הממוצעת לפורש קבע ב-2016, קצין או נגד, עמדה על 16,600 שקל.

ממוצע הגדלות הרמטכ"ל לפנסיות אנשי הקבע המשיך לעלות אשתקד מ-8.8% לפנסיה ל-9%. משמעות הגדלת הרמטכ"ל היא שתקופת השירות בקבע נחשבת כארוכה מזו שבפועל. הגדלה של 9% היא בעצם תוספת תשלום עבור 4.5 שנים. ההגדלה הממוצעת לקצין הוא 9.5% ולנגד 8.4%. כמעט חצי מהפורשים קיבלו הגדלה שעולה על 11%. 14% קיבלו הגדלה שעולה על 14% ו-1% קיבלו הגדלה של יותר מ-19%.

ח"כ עופר שלח. "ממוצע ההגדלה האמיתי הוא 15%" צילום: אלכס קולומויסקי

ח"כ עופר שלח מיש עתיד ציין שהתוספת בפועל גדולה ב-6% משום שכל פורש שהתגייס עד 1998 מקבל 6% תוספת על 3 שנות השירות בסדיר. כלומר ממוצע ההגדלה האמיתי הוא 15%. 49% מהפורשים קיבלו בפועל הגדלה של 17% ומעלה. לקצין שהיה זכאי לפי השירות ל-50% פנסיה, זו הגדלה של שליש לקצבה.

לפי חישובי אגף החשב הכללי, הגדלות הרמטכ"ל שניתנו בין 2013 ל-2015 גרמו לעלות אקטוארית מצטברת של 2.9 מיליארד שקל, כלומר אפשר להניח שההגדלות של 2016 הן בעלות של מיליארד שקל ויותר.

מסמך הוועדה כולל טענות קשות על השקיפות של צה"ל כלפי הכנסת:

• "למרות בקשות הוועדה לא הועבר אומדן ההשפעה האקטוארית של הגדלות הרמטכ"ל אשר ניתנו ב-2016". זאת בניגוד להתחייבויות הרמטכ"ל למבקר המדינה.
• לא הועבר לוועדה ההסדר המתגבש בין משרדי האוצר והביטחון בנושא פנסיית גישור, כך שאין לוועדה מידע על היקף ההוצאה שיגרום ההסדר.
  

פנסיות הגישור הן הסכומים שיקבלו פורשי הקבע שעברו לפנסיה צוברת עבור התקופה שמהיציאה לפנסיה בגילאי 40 ומעלה ועד גיל 67 שבה יתחילו לקבל גמלה מקרן הפנסיה. ראש ענף תקציבי אכ"א שכר וגמלאות, סגן אלוף ברוך שטרנברג, אמר שצה"ל עדיין לא יודע כמה יעלו פנסיות הגישור.

בישיבת הוועדה התברר שצה"ל התחיל לשלם פנסיות גישור לכמה מפורשי הקבע למרות שאין תקנות שמסדירות זאת. נציגת הלשכה המשפטית של האוצר, עו"ד אילה פרוקצ'יה, טענה שהגמלאות האלו משולמות ללא בסיס חוקי. ראש מחלקת יעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית, סא"ל יפעת תומר, אמרה: "אנחנו נוהגים על פי דין. לא יכול להיווצר ואקום ואנשים צברו זכויות".

יו"ר הוועדה אבי דיכטר דרש לקבל נוסח של תקנות עד ספטמבר. "לוועדה יש המון תפקידים אבל בייביסיטינג הוא לא אחד מהם", אמר.

12 אלף שקל עד 2024

בכיר באכ"א אמר בתגובה שהסיפור האמיתי אינו הפנסיות של היוצאים ב-2016 אלא המהלכים הדרמטיים שהצבא ביצע החל מ-2016 כדי לצמצם את הפנסיות בעתיד.

במסגרת מודל הקבע החדש עליו הוחלט במסגרת "תר"ש (תוכנית רב שנתית) גדעון", התחייב הצבא להוריד את הגמלה הממוצעת של אנשי הקבע ל-12 אלף שקל עד 2024. זאת, באמצעות שורה של צעדים וביניהם הפחתת תוספות הרמטכ"ל, הורדת גיל הפרישה ועוד.

במערכת הפוליטית שורר ספק רב אם יעמדו בכך. אבל באכ"א טוענים שהם בדרך. לדבריהם, איש לא האמין שצה"ל יעמוד בהתחייבות להוריד את מספר אנשי הקבע מ-45 לפחות מ-40 אלף שקל והדבר קרה. "יש פה אומץ ארגוני שלא קיים במדינה. זה מהלך דרמטי".

במסגרת המהלכים האלה ההגדלה המקסימלית של כל איש קבע שטרם נכנס לקבע מובהק (כלומר הועלה לדרגת רב סרן או רס"ר) תהיה, כשיצא לפנסיה, 10%. התוספת של 6% עבור הסדיר תיפסק ממילא בעוד 3-4 שנים, כיוון שהיא ניתנת רק למי התגייסו עד 1998. על רקע זה מעריכים בצבא שעד 2023 תרד הגדלת הרמטכ"ל ל-7%-8%.