מייד אין צ'יינה: הבונוסים למדענים הפכו את סין למעצמת זיופים אקדמיים
בעזרת תשלום של עשרות אלפי דולרים למדענים הפכה סין בתוך שנים ספורות למובילה עולמית במספר הפרסומים האקדמיים, אבל לשיטה הזו יש גם כמה תופעות לוואי
אי שם בתחילת שנות ה-90 הנהיגה המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת נאנג'ינג במזרח סין שיטת תגמול חדשה. במסגרת השיטה חוקרים שמאמריהם התפרסמו בכתבי עת מדעיים בינלאומיים קיבלו בונוס כספי. בתחילה הבונוס היה צנוע יחסית, 25 דולר לפרסום, אבל עד אמצע שנות ה-90 הוא עלה ל-120 דולר. שיטה זו הצעידה את אוניברסיטת נאנג'ינג לצמרת מדד הפרודוקטיביות המדעית בסין ומוסדות אקדמיים נוספים מיהרו להעתיק אותה.
- דרוש "קוף לבן" להשכרה: מאחורי הקלעים של התעשייה המוזרה בסין
- כך נהפך קונגרס המפלגה הקומוניסטית בסין לסיוט של הזרים במדינה
- למה כל ביקור אצל רופא סיני מתחיל בבדיקת דם
שיא חדש בתגמול נקבע ביוני האחרון כשאוניברסיטת סצ'ואן לחקלאות הודיעה כי תעניק פרס של 2 מיליון דולר לצוות חוקרים שמאמר שלהם פורסם בכתב העת Cell. הכסף אמנם ילך ברובו להשקעה במעבדות מחקר, אך הצוות עצמו יקבל גם בונוס של 74 אלף דולר במזומן. ההישג של המדענים אכן מרשים, גילוי ואריציה גנטית של גידולי אורז שחסינה לפיטריה מזיקה, אך הצוות לא קיבל את הפרס על המחקר אלא ספציפית על הפרסום בכתב העת.
הבונוסים על פרסומים מדעיים משמעותיים במיוחד בהתחשב בכך שהשכר השנתי הממוצע של פרופסור באוניברסיטה סינית עומד על 8,600 דולר בשנה בלבד (31 אלף שקל). חוקר צעיר המתקבל למשרה באקדמיה יקבל עוד פחות - 3,100 דולר לשנה.
מדענים סינים. הבונוסים שהתחילו ב-25 דולר מגיעים היום למאות אלפי דולרים צילום: אי פי איי
זינוק של פי 17 במספר המאמרים
שיטת הבונוסים היא אחת הדרכים המרכזיות באמצעותן הפכה סין בתוך שנים ספורות למעצמה בפרסומים מדעיים. בשנים 1995 עד 2013 גדל מספר הפרסומים של חוקרים סינים בכתבי עת מדעיים בינלאומיים פי 17, זינוק שהציב את סין במקום השני בפרודוקטיבית מדעית, אחרי ארה"ב. בתחום הביולוגי-רפואי לבדו דורגה סין בשנת 2000 רק במקום ה-14 במספר המחקרים. נכון ל-2015 עלתה המדינה למקום הרביעי אחרי ארה"ב, בריטניה וגרמניה.
המהפכה המדעית הזו לא באה בזול. בעוד ההוצאה על מחקר ופיתוח ברוב המדינות המובילות לא השתנתה בעשור וחצי האחרונים, בסין היא צמחה באופן חד. נכון לשנת 2000 הוציאה סין על מחקר בתחומי הביולוגיה-רפואה רק 12.2% מההוצאה בארה"ב, אך נכון לשנת 2015 עמדה ההוצאה הסינית כבר על 70% מזו של ארה"ב. חלק מהכסף הזה הלך כאמור לכיסם של החוקרים.
גם במערב קיימים פרסים כספיים למדענים, המפורסם שבהם הוא פרס נובל שהזוכים בו מקבלים 1.2 מיליון דולר. אולם פרסים אלו ניתנים לרוב על הישגים יוצאי דופן ועל מכלול העבודה של החוקר, לא כתגמול מיידי על עבודה ספציפית. במערב פרסומים מדעיים רבים יכולים להעניק לחוקר יוקרה או קידום עתידי, אבל לא בהכרח כסף מזומן.
לצד ההישגים, לשיטת התגמול הסינית הישירה והאגרסיבית יש גם כמה תופעות לוואי שהפכו את סין למובילה עולמית גם בשערוריות הנוגעות לזיופים ולפברוק מחקרים. באפריל השנה הודיע בית ההוצאה לאור Springer Nature כי הוא חוזר בו מפרסום 107 מאמרים של כותבים סינים שהופיעו בכתב עת רפואי בשנים האחרונות. לפני שחוקרים מגישים את המאמר לכתב העת, הוא אמור לעבור ביקורת של חוקרים עמיתים העוסקים בתחום. אולם בבדיקה שביצעה ההוצאה לאור נמצא כי ב-107 המחקרים הללו החוקרים סיפקו חוות דעת פיקטיביות מעמיתים.
הבלוג האמריקאי "Retraction Watch" מצא כי מבין 500 מאמרים שנפסלו בדיעבד בחמש השנים האחרונות לאחר שפורסמו בכתבי עת מרכזיים, יותר ממחצית נכתבו על ידי סינים (276 מאמרים). במקום השני ניצבה טאיוואן עם 73 מאמרים ואחריה איראן ודרום קוריאה. החוקרים הסינים הלחוצים לפרסם מאמרים רבים, מעבירים במקרים רבים חלק מהעבודה לגוף חיצוני שיכתוב את התוצאות עבורם, מה שפוגע עוד יותר במהיימנות.
באפריל השנה הודיע בית ההוצאה לאור Springer Nature כי הוא חוזר בו מפרסום 107 מאמרים של כותבים סינים בגלל חשש לזיופים צילום: שאטרסטוק צעדי ענישה נגד 486 חוקרים
זיופים ופברוקים מתרחשים בכל הרמות בסין. בדיקה שערכו הרשויות הסינית מצאה למשל כי כ-80% מהניסויים הקליניים על תרופות חדשות בסין התגלו כבעייתיים, כאשר לעיתים התוצאות נכתבו עוד לפני הניסוי. אפילו בכל הנוגע לחומרים הביולוגים המשמשים לניסויים במעבדה קיימת בסין תעשיה מפותחת של זיופים.
במקרה הזה הרשויות הסיניות לפחות אינן מתכחשות לקיומה של בעיית אמינות מדעית רצינית. בחודש שעבר האגודה הסינית למדע וטכנולוגיה פרסמה קוד אתי חדש לחוקרים סינים. רוב הסעיפים בקוד נראים בנאליים לכאורה כמו איסור לפברק מידע, לגנוב תוכן או להשתמש בכותבי צללים אבל בסין הם כנראה לא מובנים מאליהם.
במקביל בשבוע שעבר הודיעו הרשויות הסיניות כי נקטו צעדי ענישה כלפי 486 חוקרים שמחקריהם נפסלו בשל ביקורות עמיתים כוזבות. העונשים לזייפנים כללו ביטול קידום ומענקים. בתוכנית התמרצים, זו שמעודדת פרסום מתמיד של מאמרים, בינתיים אין כוונה לגעת.
