לא רק בנקים: הברקזיט מבריח מלונדון גם את ערוצי הטלוויזיה

אווירת אי־הוודאות המרחפת מעל בריטניה לקראת פרישתה מהאיחוד האירופי גובה מחיר גם מחברות המדיה המשדרות מלונדון לרחבי האיחוד. 

אלה כוללות בין השאר את אולפני דיסקאברי המשדרים תוכניות של ערוצי אנימל פלאנט ויורוספורט לאירופה, כמו גם את וולט דיסני המשדרת גרסאות מדובבות של ערוצי הילדים שלה לדנמרק, יוון ונורבגיה.

בדומה לבנקים הגלובליים, גם חברות המדיה הבינלאומיות ובהן דיסקאברי, מודרן טיימס גרופ השבדית וטרנר אינטרנשיונל של טיים וורנר, משתמשות ברישיונות בריטיים על מנת לזכות בגישה לאיחוד האירופי וחייבות להחליט בעת הקרובה האם להעביר פעילות או לשמר את הקיים.

מתוך התוכנית River Monsters של דיסקאברי

החברות ייאלצו להחליט על רילוקיישן כבר באביב הבא, אומר אדם מינס, מנכ"ל איגוד השדרניות המסחריות, המייצג את רשתות המדיה הבינלאומיות הפועלות מבריטניה. "מי שמנהל עסק, ולא משנה מה גודלו, לא יוכל להמתין עד סוף המשא ומתן כדי להחליט מה לעשות", ציין. לדבריו, התהליך של איתור משרדים, העברת הצוות ועריכת השינויים הדרושים בתמיכה הטכנית עשוי להמשך עד שנה.

הקצב האטי של המו"מ על תנאי הברקזיט רק מחריף את ההתלבטות. האיחוד האירופי אמר כי לא ידון בנושאים כמו סחר עד שתושג התקדמות משמעותית בנושאים כמו זכויות אזרח, הגבול האירי ועלות פרידתה של בריטניה מהאיחוד. השיחות הוקפאו עד לשבוע האחרון של אוגוסט, כאשר האחראי על המו"מ מטעם האיחוד, מישל ברנייר, תיאר בינתיים אווירה של התנגדות לכל ההצעות, להוציא בסוגיית זכויות האזרח.

דבלין ואמסטרדם נמנות עם הערים המבקשות למשוך אליהן את חברות המדיה. לטובתה של אמסטרדם משחקים קשרי התעופה הנוחים, גמישות רגולטורית ועובדים מקומיים דוברי אנגלית. נטפליקס, למשל, פתחה את המטה האירופי שלה במדינה ב־2015 והודיעה על 400 משרות נוספות במאי. MTV של ויאקום מחזיקה גם היא במשרדים בעיר.

"אני מקיימת שיחות עם חברות רבות, גם בתחום המדיה", אמרה סגנית ראש עיריית אמסטרדם קייסה אולונגרן. "התעשייה היוצרת במובן הרחב של המלה היא חזקה מאוד, כך שזהו מגזר מעניין עבורנו".

אירלנד שואפת גם היא למשוך חברות מלונדון, ורשות השידור האירית כבר קיימה פגישות עם חברות מדיה בינלאומיות, כך על פי מנכ"ל הארגון מייקל או'קיף.

הבעיה המרכזית עבור החברות הללו היא הרגולציה הנוקשה. רוב המדינות מגבילות את התוכניות המורשות לשידור מארצות אחרות מסיבות תרבותיות, והאיחוד האירופי בדרך כלל אינו כולל את התחום בהסכמי סחר חופשי. משום כך, אחרי הברקזיט, חברת מדיה עם מטה בבריטניה, שלא תחזיק מטה במדינה אחרת באיחוד, עלולה לאבד את ההיתר שלה לשדר למדינות החברות בו.

חברות השידור הגלובליות מניבות 525 מיליון דולר עבור כלכלת בריטניה מדי שנה. בהודעה רשמית אמרה הממשלה כי תפעל "להשיג את ההסכם הנכון" עבור חברות השידור כדי לתמוך בהמשך צמיחתן בממלכה. "בריטניה היא אחד השווקים התוססים בתחום השידור", אמר ג'ון מק'וויי, מנכ"ל Pact, איגוד סחר הפועל עבור מגזר הפרסום. "מדובר בתעשייה עם שם עולמי שאחרים שואפים להיות חלק ממנה או לחקותה", הדגיש.