אחרי שריבית של 40% לא עזרה, ארגנטינה חזרה לאקסית השנואה

לפני 17 שנה, המדיניות הכלכלית שכפתה קרן המטבע הבינלאומית הורידה את ארגנטינה על ברכיה. חמש שנים לאחר מכן, הנשיא דאז נסטור קירשנר פרש מכל ההסכמים בין המדינה לקרן המטבע, והבטיח שרוחה של זו לעולם לא תנשב שוב בבואנוס איירס. השבוע, מכירה המונית של הפסו הארגנטיני אילצה את הנשיא הנוכחי מאוריסיו מאקרי לפנות אל המוסד הבינלאומי בבקשת עזרה.

שלשום, בנאום לאומה ששודר בטלוויזיה, מאקרי חמור הסבר אמר שהסיוע מקרן המטבע הבינלאומית יסייע "למנוע משבר כמו זה שחווינו בעבר. הוא יאפשר לנו לחזק את תוכניות הצמיחה והפיתוח שלנו".

הנשיא בן ה־59, לשעבר איש עסקים וראש עיריית בואנוס איירס, נבחר לתפקידו על בסיס ההבטחה להפוך את ארגנטינה ל"מדינה נורמלית" אחרי 12 שנות שלטון של קירשנר ורעייתו כריסטינה פרננדס. ההתייצבות שלו בפני המצלמות הייתה כמעט משולה להודאה בכישלון תוכניתו. במדינה שבה רק אמירת שמה של קרן המטבע הבינלאומית מעורר זיכרונות טראומטיים עבור חלקים גדולים מהאוכלוסייה, נאומו של מאקרי גרם הלם פסיכולוגי.

"כאשר אתה מדבר על קרן המטבע הבינלאומית בארגנטינה, אתה מדבר על משבר", מסביר הפרשן הפוליטי קרלוס חרמאנו, שמציין גם שהמילה "קרן" הפכה כמעט מגונה במדינתו. "השלטון של הקירשנרים עבד קשה מאוד כדי לעשות דמוניזציה לקרן המטבע. רוב האנשים משוכנעים שמשמעות נוכחותה היא משבר והלוואות בתנאים דרקוניים". הקירשנרים הלאימו חברות, חילקו סובסידיות נדיבות וכל זאת ללא כיסוי תקציבי. ההרחקה של המדינה משוק החוב הבינלאומי בתקופת שלטונם, הכניסה את ארגנטינה לסחרור, שאותו מאקרי שאף לעצור עם היבחרו לתפקיד.

יש מעט מאוד מדינות עם היסטוריה טעונה כל כך של יחסים עם קרן המטבע הבינלאומית פרט לארגנטינה. רבים מתושביה תולים בקרן את האשמה לכאוס הכלכלי והחברתי שפקד את המדינה אחרי הפיחות המהיר של הפסו ב־2001, וחדלות הפירעון של הממשלה על אגרות חוב בשווי 100 מיליארד דולר.

המשבר היה גרוע כל כך עד שאחד מתוך חמישה ארגנטינאים איבד את עבודתו. הפסו, שהוצמד באופן מלאכותי לדולר האמריקאי, איבד שני שלישים מערכו. בנקים הקפיאו פיקדונות מחשש ממשיכה המונית של כספים מצד הציבור. יותר מ־20 בני אדם נהרגו בהפגנות מחאה אלימות. בתוך שבועיים בלבד התמנו חמישה נשיאים בזה אחר זה.

על רקע ההיסטוריה הזו, פנייתו של מאקרי לקרן המטבע הבינלאומית בבקשה לקבל קו אשראי עשויה להרגיע את המשקיעים. הסיוע מהקרן מהווה עבורם תעודת ביטוח לכך שמאקרי מסוגל לייצב את המשק. זאת אחרי ששתי העלאות ריבית בשבוע שעבר, שהזניקו אותה לשיעור של 40%, לא הצליחו לעצור את הירידה בשער הפסו. הארגנטינאים פחות משוכנעים בכך.

"זה המשבר הרציני הראשון של מאקרי, הבור הראשון בכביש", אומר חואן קרוס דיאס, מנהל חברת הייעוץ הארגנטינאית ספיידאס. "בוול סטריט אולי חושבים שזה דבר טוב, אבל מבחינה פוליטית, לנשיא יהיה קשה מאוד לשווק את הפנייה לקרן המטבע".

גם אמון המשקיעים בארגנטינה, שנשען במידה רבה על הסיכויים של מאקרי להיבחר לקדנציה נוספת בשנה הבאה, עלול להיפגע בשל כך. ולטר סטפלוורת, מנהל המחקר בבנק ההשקעות המקומי באלאנס, סבור שמאקרי הצית שרשרת אירועים שסופה לא ידוע. "ארגנטינה לא הולכת לממש את האפשרות לקבל הלוואה מקרן המטבע, אלא אם הפסו יגיע לרמות נמוכות הרבה יותר מעכשיו, ואלא אם היא תהיה מוכנה להתחייב לריסון נוסף של הגירעון התקציבי שלה", הוא מסביר. "זה עשוי להיות מחיר פוליטי שמאקרי לא יהיה מוכן לשלם".

עם זאת, מצבה של ארגנטינה כיום שונה מאוד מהמצב ב־2001. בשנתיים וחצי האחרונות, מאז שמאקרי נכנס לארמון הנשיאות, הממשלה הרחיקה לכת כדי לבנות מחדש את אמון המשקיעים. בשנה שעברה אף נרשם ביקוש יתר להנפקת אג"ח של ממשלת ארגנטינה ל־100 שנה. השנה היא נבחרה לעמוד בראש פורום הכלכלות הגדולות, ה־G20.

אנליסטים סבורים שההשוואה בין המצב כיום למצב ב־2001 היא מוגזמת. "אף אחד לא חושב כך ברצינות", אומר דיאס. "עברנו דרך ארוכה מאז 2001. הממשלה יציבה. נכון שיש לה בעיות, אבל אף אחד לא מטיל ספק ביכולת הממשלה לנהל את המדינה", הוא מסביר.

שער החליפין אינו מקובע

שוק הפיננסים הארגנטינאי השתנה גם הוא מאז. שער החליפין של הפסו צף ולא מקובע. מרבית הפיקדונות בבנקים הם בפסו ולא בדולר, וכמעט מחצית מהחוב הממשלתי נמצא בידי מוסדות ציבוריים כמו הבנק המרכזי. ב־2001, רובו היה בידיים פרטיות.

תמונת המצב הפוליטית השתנתה גם היא. ב־2001, האופוזיציה היתה מאוחדת ונחושה להפיל את ממשלתו של הנשיא פרננדו דה לא רואה. כיום האופוזיציה מפולגת, ואפילו לא מסוגלת לבחור לעצמה מנהיג. אף אחד לא מאמין שמאקרי לא יסיים את הקדנציה שלו בדצמבר 2019, ויהפוך לנשיא הראשון שאינו מהמפלגה הפרוניסטית שמצליח לעשות זאת. נוסף על כך, גם קרן המטבע הבינלאומית השתנה. "הקרן היום שונה ממה שהיא היתה לפני 20 שנה", אומר שר האוצר הארגנטינאי ניקולס דוכובני, "היא למדה לקחים מהעבר".

טיב הסיוע שתבקש ארגנטינה מהקרן עוד לא ברור. בשל האינפלציה הגבוהה וגירעון תקציבי ומסחרי עמוק, המדינה לא עומדת בקריטריונים שלה לקבלת אשראי גמיש. ואולם, יו"ר הקרן כריסטין לגארד אמרה שלשום, כי "התחלנו בשיחות עם ארגנטינה כיצד נעבוד יחד ונחזק את כלכלתה". היא תיארה את המדינה כ"חברה מוערכת בקרן המטבע", תיאור שעד לפני כמה שנים נשמע דמיוני.