ביהמ"ש התיר המיזוג עם AT&T, אבל משקיעי טיים וורנר לא פתחו שמפניה

מיותר לציין כי המשפט שישנה את פני עולם התקשורת והבידור בעשורים הבאים נוהל בידי שופט מהדור הישן. ריצ'ארד ליאון, השופט הפדרלי שהופקד על הדיון בעתירה של משרד המשפטים האמריקאי שאמורה היתה למנוע מ־AT&T לרכוש את טיים וורנר, לא אפשר להכניס טלפונים לאולם הדיונים שלו. בעודו מקריא את החלטת בית המשפט בשעה ארבע אחה"צ שעון וושינגטון הבירה שלשום, החלטתו לא קיבלה פרסום עולמי מיידי באמצעות ציוצים בטוויטר או מבזקי חדשות.

תורת המשפט של ליאון היא גם קלאסית במובן זה שהוא אפשר לעסקה להתקדם ללא תנאים או סייגים. התיאוריה של משרד המשפטים האמריקאי טענה כי מיזוג אנכי יהיה בניגוד לטובת הצרכן, שכן יכולות ההפצה העצומות של AT&T — שירותי המובייל, כמו גם שידורי הלוויין והתקשורת האופטית — יהיו בעלות השפעה חזקה מדי כאשר ישולבו עם תוכניות HBO של טיים וורנר ושידורי הספורט והחדשות של TNT.

הניצחון החד־משמעי הזה למראית עין מגן על רנדל סטיבנסון, הבוס המותקף של AT&T, שעברו כמגבש עסקאות אינו מזהיר. ובעוד ג'ף ביוקס, מנכ"ל טיים וורנר, יקבל את מצנח הזהב שלו, בעלי המניות שלו יכולים לשבת ולהרהר, האם התנעת שיגעון מיזוגי התקשורת לפני שנתיים באמת פעלה לטובתם.

כפי שציין השופט ליאון בחוות הדעת שלו, "תעשיית שידורי והפצת הווידאו המשיכה להתפתח בקצב מסחרר". לראיה, אין צורך להרחיק מעבר לבדיקת המקרה של AT&T

. מנייתה צנחה ב־15% בשנתיים האחרונות בעודה ממשיכה לדמם בחזית מנויי המובייל והטלוויזיה. זהו מצב בעייתי עבור בעלי המניות של וורנר, שכן בשלב ראשון 50% מהתשלום שלהם אמור היה להתבצע במניות של AT&T.

הצניחה של המניה היתה חדה עד כדי פגיעה ב"קולר" שקיבע את ערך המניות ביחס לשווי החברה. משכך, המחיר למניה שהם מקבלים צנח ב־6%. בה בעת, המתחרות של AT&T ובהן דיסני, קומקאסט, ורייזון וצ'רטר הגיעו לשלב שבו הן מוכנות להשקיע סכומי שיא על מנת להדביק את הפער מול נטפליקס ואמזון.

טיים וורנר עשתה להם סוג של טובה בכך שהיתה חלוצה וזכתה בתקדים משפטי שסולל את הדרך למיזוגי ענק, שכעת אינם כבולים על ידי מגבלות רגולטריות. ברגעים הללו של בידוד דקות ספורות אחרי ארבע אחה"צ, אנשי טיים וורנר יכלו להרהר בכך בשקט.