הנס הכלכלי של ארדואן עומד למבחן הבוחרים בטורקיה

בטורקיה נערכות היום (א') בחירות לפרלמנט ולנשיאות, שבהן משתתפים כ־55 מיליון בעלי זכות בחירה בטורקיה עצמה, ו־3 מיליון מחוץ למדינה.

המערכת שקדמה לבחירות הללו היתה מהאלימות והטעונות ביותר שידעה טורקיה בשנים האחרונות. הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן (64) ששולט במדינה מאז 2002, אז הוא התמנה לראש ממשלה, מבקש את אמון המצביעים הטורקים לכהונה נוספת בת חמש שנים. אם ארדואן ייבחר, הוא ייהנה מסמכויות נרחבות שאושרו במשאל עם בשנה שעברה ברוב דחוק. בין השאר, צפוי הנשיא לקבל סמכות לפרסום צווים שיהיו שווי משקל לחוקים, למנות שרים בממשלה וסגני נשיא וכן שופטים.

ארדואן הוא זה שיזם את הקדמת הבחירות, שהיו מיועדות להיערך בנובמבר 2019. כאשר הכריז הנשיא הטורקי על הקדמת הבחירות באפריל השנה, נראה היה שמצבו איתן מתמיד. אך מה שנתפס עד לפני כמה שבועות כניצחון קל לארדואן הלך והסתבך, ועתה קיימת אפשרות סבירה מאוד שארדואן ייאלץ להתמודד על הנשיאות בסיבוב שני ומכריע בעוד שבועיים. אם תסריט זה אכן יתממש, הדבר ינחית מכה קשה על יוקרתו של ארדואן, ויעיד על מורת הרוח ההולכת וגוברת כלפיו ברחוב הטורקי.

הרשימה המשותפת

למעשה, רק הדיון על קושי מסוים של ארדואן כבר נתפס כהצלחה לאופוזיציה. במהלך השנתיים שעברו מאז ניסיון ההפיכה הכושל כנגדו, ערך הנשיא הטורקי מסע טיהור נרחב שבו נעצרו כ־200 אלף אזרחים. כל מי שארדואן ראה בו איום עכשווי או עתידי מצא עצמו מאחורי סורג ובריח. רשימת העצורים כללה אנשי אקדמיה, פעילי אופוזיציה, אנשי צבא ועיתונאים. כיום התקשורת הטורקית נמצאת תחת שליטתו המוחלטת של הנשיא, אך יריביו מנצלים את הרשתות החברתיות כדי לצבור פופולריות ולנגח את המנהיג האסלאמיסטי.

למרות הדעה הרווחת שארדואן יצליח בסופו של דבר להיבחר לכהונה נוספת, גם אם בדרכים לא כשרות, יריביו לא מפסיקים לנשוף בעורפו. בניגוד לבחירות קודמות, הפעם עומדים מול האיש החזק בטורקיה מועמדים פופולריים. הבולטים ביניהם הם מוחרם אינס (54), מורה לפיזיקה המייצג את מפלגת האופוזיציה הראשית - "מפלגת העם הרפובליקנית" - ומראל אקסנר (61), שרת הפנים לשעבר שייסדה את "מפלגת הטוב" שעם תומכיה נמנים הצעירים ומעמד הפועלים. מועמד בולט נוסף הוא טמל כרמאללגלו (72) האסלאמיסט, שנחשב למועמד הביקורתי ביותר כלפי ארדואן למרות הרקע האידיאולוגי הדומה של השניים. המועמד המרתק ביותר הוא סלאח א־דין דמירטאס הכלוא לקראת משפטו הצפוי באשמת טרור. דמירטאס (45) הוא מנהיג "מפלגת העם הדמוקרטית", שהיא מפלגת שמאל כורדית.

הנשיא ארדואן צילום: איי פי

הסגנון הכוחני של ארדואן התגלה כחרב פיפיות. הוא גרם ליריביו להתאחד לכוח פוליטי שעשוי לקרוא תיגר על הרוב של "מפלגת הצדק והפיתוח" של הנשיא הטורקי בפרלמנט באנקרה. השינוי בחוקה שהעלה את אחוז החסימה ל־10% דחף אסלאמיסטים וחילונים להתאחד לרשימה משותפת שכוללת את מפלגותיהם של אקסנר, אינס וכרמאללגלו. השלושה כבר התחייבו כי אם הרשימה תשיג רוב בפרלמנט, היא תדאג לבטל את הסמכויות הנרחבות של הנשיא. מבחינתו של ארדואן זו בעיה קשה, שכן גם אם הוא יזכה בבחירות לנשיאות, הוא עלול למצוא את עצמו ללא רוב בפרלמנט, שהחל מהבחירות היום ימנה 600 חברים במקום 550 כיום.

נראה שמאז הכריז על הקדמת הבחירות, כל מה שיכול היה להשתבש מבחינת ארדואן אכן השתבש, בייחוד בחזית הכלכלית. מאז שהוא ומפלגתו עלו לשלטון בתחילת העשור הקודם, ארדואן הציג את עצמו כמי שחולל נס כלכלי בטורקיה והעלה אותה על מסלול של צמיחה - תוך הפיכתה לאחת מ־20 הכלכלות החזקות בעולם. אלא שכיום מרחפת עננה כבדה מעל המשק הטורקי. סקר שבוצע באחרונה בקרב מדגם מייצג לקראת הבחירות העלה כי 51% מהטורקים מודאגים מהמצב הכלכלי.

כל עוד הכלכלה הטורקית שגשגה, העניין של המשקיעים בשאיפותיו של ארדואן להעביר אליו עוד ועוד סמכויות שאף לאפס. אך המצב הפוליטי שנוצר בטורקיה גרם למשקיעים לקבל רגליים קרות. האטת הצמיחה והרמת הראש המחודשת של האינפלציה עוררו ספקות לגבי מידת העצמאות של הבנק המרכזי. בעוד ראשי הבנק מעוניינים בריבית גבוהה שתרסן את האינפלציה, שנעה כיום סביב 12%, הצהיר ארדואן כי יפעל להורדת הריבית במטרה לעודד צמיחה באמצעות הגברת הצריכה המקומית.

מאבקי הכוחות בין הבנק המרכזי לבין ארדואן הביאו לאי־ודאות, שגרמה בתורה לבריחה מהלירה הטורקית, שאיבדה כ־20% מערכה מתחילת השנה. לכן, לתוצאות הבחירות ביום ראשון תהיה השפעה מכרעת על המדיניות המוניטרית של טורקיה. אם ארדואן יזכה, הוא יקבל לשיטתו גיבוי לכפות את השקפותיו על הבנק המרכזי.

אלה לא החדשות הרעות היחידות מבחינת טורקיה. לפי הערכות גופים בינלאומיים, קצב הצמיחה של המשק יהיה השנה נמוך בהרבה מהצפי בתחילת השנה, שנעו סביב 4.5%. עתה עומדות תחזיות הצמיחה ל־2018 על 2% בלבד לעומת קרוב ל־7.5% בשנת 2017.

מוחרם אינס צילום: רויטרס

דחיינות מערכתית

מערכת הבחירות הנוכחית דחקה הצידה את העיסוק בבעיות כרוניות מהן סובל המשק הטורקי. אם בעיות אלו לא ייפתרו לאחר הבחירות, טורקיה עלולה להתדרדר למשבר חמור, כפי שכבר חוותה בשנת 2001. סימנים מדאיגים קיימים בשפע. כך למשל, הגירעון בחשבון השוטף במאזן התשלומים של טורקיה עמד בסוף מרץ על 6.27% ביחס לתמ"ג. לשם השוואה, בסוף מרץ 2017 עמד אותו הגירעון, שעומקו מעיד על המגמות בכניסת ויציאת כסף מהמדינה, על 3.95%. השילוב בין הגירעון המעמיק לאינפלציה המשתוללת עלול להתברר כקטלני עבור המשק.

האבטלהמגיעה כיום לקצת יותר מ־10%, והיא אחת הבעיות הקשות ביותר שעמה טורקיה תצטרך להתמודד לאחר הבחירות. שיעור האבטלה בקרב צעירים בגילאי 24-15 גבוה עוד יותר ועומד על כ־18%. מסקרים שנעשו לקראת הבחירות עולה כי האבטלה היא הבעיה הבוערת ביותר מבחינת הטורקים, לצד שחיקת ערך הלירה. זו אחת הסיבות שבמהלך מסע הבחירות שלו הבטיח ארדואן השקעות במגה־פרויקטים שייצרו עשרות אלפי מקומות תעסוקה.

ללא קשר לתוצאות הבחירות, טורקיה חייבת לטפל באתגרים הכלכליים הלא פשוטים הניצבים בפניה. כדי לעשות זאת, המערכת הפוליטית צריכה להתייצב, לשנס מותניים ולדאוג להזרים למשק מיליארדי דולרים, ייתכן שגם בסיוע גופים בינלאומיים. המועמדים לנשיאות, כולל ארדואן, פיזרו במהלך מסע הבחירות סיסמאות והבטחות למכביר, אך גם להם ברור כי העלאת המשק על מסלול צמיחה מחודש ידרוש הרבה יותר מדיבורים.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת