משבר HNA מדגים איך בולמוס הרכישות הסיני עלול להשתבש

נוסף על כל הצרות שנפלו על קבוצת HNA הסינית בשנה האחרונה, היו"ר שלה היה חובב נלהב של צילום.

ביולי האחרון, כשהקושי של החברה לפרוע את חובותיה הלך ונעשה ברור עם כל יום שעבר, וואנג ג'יאן ביקר בצרפת. הוא טיפס על חומה בכפר ציורי בחבל פרובאנס, כדי למצוא זווית צילום טובה של האזור. הוא נפל ומת. הטיפוס על החומה בארץ זרה והנפילה ממנה מספרים בזעיר אנפין את סיפור החברה שהקים. לה אולי יהיה סוף שמח יותר.

קבוצת HNA החלה את דרכה ב־1993 בתור חברת תעופה קטנה באיזור היינאן שבסין. וואנג ליווה אותה בבולמוס הרכישות שהפך אותה להתגלמות השאיפה של סין התאגידית לפרוץ החוצה. הוא גם ראה אותה מסתבכת בצרות שיצר התיאבון הגדול שלה להתרחב.

מתעופה ועד נדל"ן

קבוצת HNA הייתה אופטימית מדי. הנכסים שהיא רכשה פשוט לא הניבו לה מספיק הכנסות כדי לשרת את החובות העצומים שנטלה כדי לבצע את אותן הרכישות. תוך פחות משנתיים מאז שהחלה לצבור נכסים ברחבי העולם, החליטה HNA להיפטר מהם כדי להגדיל את סיכויי הישרדותה. בין היתר, היא מכרה אחזקות בדויטשה בנק הגרמני וברשתות המלונות האמריקאיות הילטון ורדיסון.

מייסד ויו"ר HNA, וואנג ג'יאן המנוח. תאונת צילום משונה צילום: רויטרס

בימים אלה היא מנסה למכור נכסים דוגמת הבניין בו שוכן מטה רויטרס בלונדון ואת השליטה בחברת השינוע הלוגיסטי האווירי הגדולה בעולם — סוויספורט. החברה שמה על המדף גם נדל"ן בסין בשווי מוערך של 2 מיליארד דולר, ואת פרויקט המשרדים היוקרתי "הספירלה" (The Spiral) בברוקלין, שעלות בנייתו הגיעה ל־3.2 מיליארד דולר. קבוצת HNA העמידה מימון של 166 מיליון דולר מתוכם. היא גם מנהלת משא ומתן על מכירת חלקה בחברת התעופה וירג'ין אוסטרליה, שבה היא מחזיקה בנתח של כ־20%. עד סוף 2019, כך לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, מתכוונת HNA למכור נכסים בשווי של 11 מיליארד דולר.

הקבוצה הסינית יצאה למסע קניות שלוח רסן ב־2016. כדי לממן אותו היא גייסה חובות של 40 מיליארד דולר, כשעל רוכשי האג"ח שלה נמנו משקיעים מוסדיים בינלאומיים מובילים כמו קבוצת אליאנץ הגרמנית ובלאקסטון האמריקאית — קרן הפרייבט אקוויטי הגדולה בעולם.

למרות העניין מצד המשקיעים והתקוות הגדולות, עד סוף 2017 הגיעו תשלומי הריבית ש־HNA הייתה חייבת על אגרות החוב קצרות הטווח שלה ל־29 מיליארד דולר, הרבה יותר מהכסף שהיא שמרה בצד כדי לפרוע את התשלומים. בחודש שעבר החמיצה חברה־בת שלה תשלום קופון של 300 מיליון יואן (כ־43 מיליון דולר) למחזיקי האג"ח.

נסיקתה וצניחתה של HNA מספקות הצצה לסכנות שבצמיחה מהירה ומבוססת חוב, במיוחד באקלים הפוליטי של סין. בסוף 2016, החליטה בייג'ינג כי יציאת ההון מהמדינה היא לא פחות מעניין של ביטחון לאומי והגבילה את ההשקעות הסיניות בחברות זרות. אבל, הודות לגודלה ולקשרים הטובים של הנהלתה עם הממשל, העניינים ב־HNA המשיכו כרגיל — עד נקודה מסויימת.

מטה רויטרס בלונדון. HNA רכשה את הבניין ב־235 מיליון ליש"ט צילום: בלומברג

איש העסקים והפעיל הפוליטי גואו וונגוי החל לפרסם ברשתות החברתיות טענות, לפיהן ב־HNA מועסקים קרובי משפחתו של וואנג קישאן, סגן הנשיא שהוביל את קמפיין המלחמה בשחיתות של הממשל הסיני. בקיץ 2017 פתח הרגולטור הסיני בחקירה על מקור האשראי של HNA ושל כמה חברות סיניות בולטות נוספות. גם אם היה מדובר בצעד סמלי שמטרתו הרגעת הרוחות, הוא העלה תהיות באשר לזהות הבעלים של HNA — שמעסיקה לטענתה יותר מ־400 אלף עובדים ברחבי העולם, ומחזיקה בנכסים בשווי של 180 מיליארד דולר.

הדי ההתרחשויות הגיעו גם לנושים של HNA מחוץ לסין, כל זאת בשעה שהכלכלה הסינית מתמודדת עם לחצים חיצוניים אחרים ובראשם מתיחות עם ארה"ב — שאחר כך הפכה למלחמת סחר.

קרנות צדקה מסתוריות

החשש מפני אובדן אמון המשקיעים הביא את HNA לחשוף לראשונה את מבנה הבעלות שלה. התברר כי היא נשלטת בידי שתי עמותות צדקה, האחת רשומה בניו יורק, והאחרת בהיינאן, סין. האחזקה של שתי העמותות בקבוצה עומדת על כ־52%, כשיתר האחזקה מחולק בין 12 בכירים ב־HNA.

לפי דיווח החברה, לפני 2017 איש עסקים בשם גואן ג'ון החזיק ב־29% ממנה, אך הוא העביר את אחזקתו לחמישה משקיעים אחרים, שבתורם העבירו את האחזקה לשליטת צמד קרנות הצדקה המסתוריות.

הקרן האמריקאית, היינאן צ'יהאנג שמה, הוקמה בניו יורק בדצמבר 2016, והיא מחזיקה לפי הדיווח ב־29.5% מ־HNA. עוד חשפה HNA כי המנכ"ל שלה, אדם טן, מכהן כדירקטור בקרן. עוד צעד שנועד להציג מראית עין של מנהל תקין היה מינויו לדירקטור של סגן הקנצלרית ושר הכלכלה הגרמני לשעבר פיליפ רזלר, בדצמבר 2017. הקרן הסינית שמחזיקה ב־HNA הוקמה ב־2010, ובבעלותה 22.75% ממניות החברה. לפי האתר שלה, היא עוסקת בין היתר ב"סיוע לעניים, מלחמה ברעידות אדמה וסיוע לנפגעי אסונות טבע".

הגילויים על HNA רק עוררו עוד ספקות באשר למהותה, והתשואה על אגרות החוב של החברות־הבנות שלה שמועד פרעונן ב־2018 וב־2019 זינקה לרמות דו־ספרתיות. כלומר, הסיכון הגלום בהשקעה בהן, רק גדל.