האופציות של אבו מאזן: חרם, הלוואות או עימות עם הציבור

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן דחוק לפינה לנוכח הרוחות הסוערות ברשות ובתקשורת הפלסטינית בעקבות החלטת ממשלת ישראל מוקדם יותר השבוע לקזז מתשלומי המסים משכורות לאסירים ולמשפחות ה"שאהידים". הסכום שיקוזז עומד על קצת יותר מ־500 מיליון שקל, אותו העבירה הרשות ב־2018 לאסירים ולמשפחות המחבלים. כתגובת נגד, יכול אבו מאזן להכריז על חרם על מוצרים ישראליים, להלוות כסף מהמערכת הבנקאית, או להעמיק את גביית המסים מפלסטינים שמתחמקים מתשלום.

בחמאס חיככו ידיים בהנאה לנוכח המכה שספגה הרשות, תקפו אותה והדגישו כי הביאה זאת על עצמה. בכירי ארגון הטרור הזכירו ליריביהם בפת"ח כי הענישה הישראלית מגיעה לאחר שאבו מאזן החליט להעניש את תושבי רצועת עזה באמצעות הפסקת מימון המשכורות של מועסקי המגזר הממשלתי ברצועה, שברובם מונו על ידי חמאס. חמאס קראו לרשות להכריז על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל.

יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. חושש משלהוב הרחוב צילום: אי פי איי

למרות המחלוקות במחנה הפלסטיני, אם משהו יכול לאחד את השורות בתוכו הוא נושא האסירים והשאהידים. לפיכך, ברשות הפלסטינית שוקלים כמה צעדים כדי להתמודד עם החור התקציבי שייווצר במקרה שישראל תממש את ההחלטה.

אחד הצעדים הללו הוא הכרזת חרם על מוצרים ישראלים. מאז ימי האינתיפאדה השנייה נעשו כמה ניסיונות עממיים להחרמת מוצרים ישראליים בשטחי הגדה המערבית, אך הם לא צלחו.

עם זאת, כשהרשות הפלסטינית היתה הגורם העיקרי מאחורי יוזמת החרם, התוצאות מבחינת הפלסטינים היו טובות יותר. לפני שלוש שנים בדיוק הקפיאה ממשלת ישראל את העברת תשלומי המסים לרשות, לאחר שאבו מאזן הכריז על רצונה להצטרף לגופים השונים של האו"ם. הפלסטינים הקימו ועדה שכללה ייצוג נרחב של הפלגים השונים במטרה להתמודד עם עצירת התשלומים. בסופו של דבר, ישראל חידשה את העברת התשלומים, לאחר שהוועדה הכריזה על עצירת יבוא של עשרות מוצרים ישראליים בתגובה.

באחרונה ביטלה ישראל איסור על יבוא פירות וירקות משטחי הרשות, לאחר שהממשלה הפלסטינית הכריזה על צעד דומה ביחס לתוצרת הישראלית. בימים האחרונים התבטאו בכירים בפת"ח המקורבים לרשות בדבר תמיכתם בחרם, מה שעשוי לרמוז על הכיוון שאליו יפנו הפלסטינים.

בכל מקרה, לא פשוט לקבל החלטה שכזו לאור יחסי הסחר בין הצדדים. לפי נתוני 2017, הסחר בין ישראל לפלסטינים נאמד בכ־4.15 מיליארד דולר, מתוכם כ־3.3 מיליארד דולר סחורות ישראליות שסופקו לשוק הפלסטיני. היבוא מישראל מהווה כ־60% מכלל היבוא הפלסטיני, ולמרות האפשרות למצוא תחליפים, נראה כי הצרכן הפלסטיני מעדיף את הסחורה הישראלית הנחשבת לאיכותית.

מי שישלם את המחיר יהיה משלם המסים הפלסטיני

חוץ מהחרם, מקורות ברמאללה מוסרים כי מי שישלם בסופו את המחיר של הצעד הישראלי יהיה משלם המסים הפלסטיני. או ליתר דיוק, הפלסטינים שמתחמקים מתשלומי מס.

הכנסות המכס של הרשות הפלסטינית מוערכות בכ־2.8 מיליארד דולר בשנה שמהוות כ־60% מתקציב הרשות. שאר מקורות ההכנסה שלה הם תרומות (מוערכות בכ־400 מיליון דולר בשנה), מסים (כ־100 מיליון דולר בשנה) והלוואות מבנקים מקומיים או ממוסדות פיננסיים בחו"ל.

הקיצוץ מאיים על יכולת הרשות לשלם משכורות ל־135 אלף מועסקיה. ברשות ציינו כי ינסו להעמיק את גביית המסים מ"מגזרים כלכליים לא מאורגנים". הדבר עורר זעם בקרב הציבור הפלסטיני והחשש הוא שהמהלך ייצור עימות מחודש בין הרשות לבין הרחוב הפלסטיני, כפי שאירע לפני כמה חודשים על רקע ההצעה לחוק ביטוח לאומי חדש.

ברשות כבר פנו למערכת הבנקאית המקומית כדי לקבל הלוואה שתבטיח את תשלום משכורות פברואר, אך הפנייה נענתה בשלילה בשל חשש מיכולתה להחזיר את ההלוואה לנוכח הצפי הכלכלי הקודר לשנה הנוכחית.

כלכלנים פלסטינים חוששים מהמצוקה הכלכלית שתיווצר בגדה בעקבות אי־תשלום המשכורות. מזה שנים המשק ברשות מבוסס על בועת צריכה (הנשענת על משכורות המגזר הציבורי) ולא על מגזר יצרני יציב. ייתכן כי קיצוץ תשלומי המסים יפוצץ גם את הבועה הזאת.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com