מלחמת הסחר גלשה למלחמת מטבעות, וכרגע סין מנצחת

מאז כניסתו לתפקיד נשיא ארה"ב בינואר 2017, ואפילו לפני כן, טען דונלד טראמפ שסין מבצעת מניפולציות במטבע שלה - היואן. אחרי שלא הזכיר את הטענה הזו זמן רב, הוא חזר אליה אתמול (ב'). אלא שבניגוד לפעמים קודמות, שבהן התבססה ההאשמה הזו על בסיס רעוע, הפעם טראמפ צדק.

הבנק המרכזי הסיני, שהקפיד במשך יותר מעשור על כך שהדולר לא יהיה שווה יותר מ־7 יואן באמצעות רצועת ניוד, נתן למטבע המקומי לשבור את הגבול שהוא הציב. העיתוי למהלך הוא לא מקרי. בשבוע שעבר החל בשנגחאי סבב נוסף של שיחות הסחר בין ארה"ב לסין, ובסוף השבוע הודיע טראמפ, ללא כל אזהרה מוקדמת, כי בכוונתו להטיל מס יבוא של 10% על סחורה סינית בשווי 300 מיליארד דולר. השווקים הגיבו בירידות חדות. מאז יום חמישי, ירד מדד האנג סנג בהונג קונג ב־5.1%, מדד ניקיי היפני ב־2.9%, 500 S&P של ניו יורק ב־4.1% ומדד הפחד VIX זינק ב־46%.

נשיא סין שי ג'ינפינג. הורה לעצור יבוא חקלאי; נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. חשוף ללחצים צילום: AP

איתות קרב

בכך, הוא צפוי להביא את שווי הסחורה הסינית שעליה הטילה ארה"ב מסי יבוא ל־1.1 טריליון דולר. ממשלת סין פעלה בתגובה בשני מישורים. האחד הוא הוראה שנתנה לחברות מקומיות לעצור את יבוא התוצרת החקלאית מארה"ב — צעד שאליו התחייבה בייג'ינג כמחווה של רצון טוב לאחר פגישה בין טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג בפסגת פורום G20 באוסאקה, יפן, ביוני. החזית האחרת שבה פעלה סין היא החזית המוניטרית — ובכך יש חידוש.

הסיבה המובנת מאליה לפנייתה של סין לכיוון זה היא היקף היבוא הסיני מארה"ב. מכיוון שהוא מצומצם משמעותית לעומת היבוא האמריקאי מסין, מרחב התמרון של בייג'ינג בהטלת מסי יבוא הוא מוגבל. אבל, האופן המוחצן שבו טראמפ מנהל את מלחמת הסחר מול סין, שאותה הוא טורח ללבות באמצעות הטוויטר שלו, אפשר לסין לפגוע בנקודות התורפה של הנשיא האמריקאי. טראמפ מפעיל לחץ כבד על הבנק המרכזי האמריקאי — הפדרל ריזרב — להוריד ריבית. ביום רביעי האחרון הפד אכן הוריד את הריבית לראשונה זה עשור, ב־0.25%. טראמפ לא היה מרוצה, והבהיר שהיה שמח לראות הורדה גדולה יותר, בין היתר כדי להחליש את הדולר ששערו גבוה מדי לטעמו.

שער דולר נמוך היה הופך את היצוא האמריקאי לתחרותי יותר ונותן זריקת מרץ לתעשייה המקומית, שאותה הבטיח טראמפ להחיות במהלך כהונתו. האשמה במשבר שאליו נקלע מגזר הייצור האמריקאי היא, לשיטתו, סין. בבייג'ינג ידעו לשחק על הנקודה הזו. בנוסף, הפיחות ביואן מחזק את הדולר שכן הוא מאותת על נכונותה של סין להשתמש במגוון רחב של כלים במלחמת הסחר — מה שמלמד שזו לא עומדת להיעלם בקרוב.

האוצר מעדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה "מלחמת הסחר תפגע במשק הישראלי" לפי האוצר, הצמיחה ברבעון השני צנחה ל-1%-2%, לעומת 5% ברבעון הראשון. בסקירת הכלכלנית הראשית נאמר כי הרבעון הנוכחי דומה, מבחינת הסטת היבוא, לרבעון הראשון של שנת 2017 בו נרשמה צמיחה של 0.8%. הערכה: הצמיחה במחצית השנה - 3.2%-3.4% אדריאן פילוט, 13 תגובות לכתבה המלאה 

במצב זה משקיעים מנתבים את הכסף אל נכסים שנחשבים בטוחים — זהב, פרנק שוויצרי, ין יפני, אג"ח ארה"ב וגם דולרים. המהלך הסיני, אפוא, מקטין את הסיכוי של טראמפ לראות את הדולר נחלש משמעותית בקרוב. היחלשות היואן מגדילה גם את גירעון הסחר של ארה"ב מול סין, שהולך וצומח גם כך. זו נקודה כואבת עבור טראמפ, שמלין בטוויטר לעתים קרובות על המגמה.

סין ניצלה את המעמד שבנתה ליואן כמטבע חוץ מוביל, לצד הדולר, היורו והין. המעמד שאליו הגיע היואן בעשור האחרון הוא תוצאה, בין היתר, של הפחתת התערבות הממשלה הסינית בשערו, אם כי היא עדיין התערבה באמצעות קביעת הטווח שבו הוא ינוע. כעת בייג'ינג מנצלת את ההון הפוליטי הזה כדי לחצות קו שאותו היא לא חצתה, כאמור, מאז 2008. היא אמנם מסתכנת בהרתעת משקיעים זרים, אך מנצלת את התנועה הפרדוקסלית של הדולר, מטבע מקלט שערכו עולה בטווח הקצר עם כל טלטלה, אך גם כזה שמעמדו הבינלאומי נשחק לנוכח השימוש התכוף של טראמפ בסנקציות כלכליות — שמתאפשרות רק בגלל מעמדו הרם של הדולר. אבל, ככל שהשימוש בדולר כנשק תדיר יותר, כך יעדיפו יותר גופים להחזיק עתודות מט"ח מגוונות יותר, כלומר פחות דולרים. במצב כזה סין תישאר אטרקטיבית בעיני משקיעים זרים.

הארגז מתרוקן

נקודת תורפה נוספת שזיהתה בייג'ינג היא פוליטית. ארה"ב מתמודדת כעת עם השלכות של שני אירועי ירי המוני, בטקסס ובאוהיו. האירוע בטקסס הוא ככל הנראה פשע שנאה נגד הקהילה ההיספנית — קהילה שהיתה מטרה להתקפות של טראמפ. סביר להניח שזה לא יפגע בתמיכה בנשיא מצד בסיס המצביעים שלו, אבל זה בהחלט עלול להגביר את ההתנגדות אליו מצד דמוקרטים ורפובליקנים מתונים. השנה הקרובה תהיה שנת בחירות, והתוצאות של מלחמת הסחר כבר מורגשות במדינות החקלאיות בארה"ב. צמצום היצוא לסין הביא חקלאים לאגור כמויות גדולות של סויה, ואפילו הוליד מצוקת מקום בחוות החזירים. טראמפ ניצל כמעט את כל הכלים המיסויים שבארסנל שלו, והעלאת מכסים שכבר הוטלו תורגש היטב אצל קהל הבוחרים, וגם בדו"חות החברות האמריקאיות. בינתיים נראה שבקרב הנוכחי במלחמת הסחר, ידה של סין על העליונה.