הולנד תחתוך עד סוף 2020 את פליטות הפחמן ב-25% לרמתן ב-1990
ביהמ"ש העליון במדינה הורה לממשלת הולנד לעשות כן - הפעם הראשונה בה זרוע משפטית מורה למדינה לנקוט בפעולה משמעותית במאבק נגד משבר האקלים; אגודת אדם, טבע ודין: "מדובר בפסיקה היסטורית"
בית המשפט העליון של הולנד הורה ביום שישי לממשלה לחתוך עד סוף 2020 את פליטות הפחמן ב-25% לרמתם ב-1990 - הפעם הראשונה שבה זרוע משפטית מורה למדינה לנקוט בפעולה משמעותית במאבק נגד משבר האקלים.
- טראמפ ביטל תקנה המחייבת שימוש בנורות חסכוניות; המחיר: 14 מיליארד דולר בשנה
- האובססיה של יפן לאריזות הפכה אותה למזהמת מובילה
- השירות המטאורולוגי הבריטי: 2020 תהיה אחת השנים החמות בהיסטוריה
"מדובר בפסיקה היסטורית, שמדגישה גם את המחויבות של ישראל להפחית פליטות גזי חממה", אמרה ל"כלכליסט" עו"ד תמי גנות-רוזנשטרייך, מנהלת מדיניות ואסטרטגיה באגודת אדם, טבע ודין.
קומפוסטים לייצור ביוגז בהולנד צילום: BroodNodig/Twitter
התביעה בהולנד נחשבת למייצגת הבולטת ביותר בגל תביעות של אזרחים נגד מדינות, שהוגשו במטרה לאלץ פעילות רחבה יותר לבלימת ההתחממות הגלובלית. היא הוגשה ב-2013 על ידי ארגון הסביבה Urgenda ובשיתוף כ-900 אזרחים. לטענת התובעים, היעד שהציבה ממשלת הולנד – להפחית את פליטות גזי החממה ב־17% עד 2020 (לעומת 1990) - אינו מספיק כדי לעמוד ביעד של אמנת פריז להגביל את ההתחממות הגלובלית ל־2 מעלות עד 2050, ודרשו להורות לממשלה להפחית את היקף הפליטות בשיעור של בין 25% ל-405%.
בית המשפט מחוזי בהולנד קיבל ב-2015 את עמדת התובעים והורה על הפחתת פליטות של 25%, ובשנה שעברה אימץ בית המשפט לערעורים את החלטתו. המדינה עתרה מוקדם השנה לבית המשפט העליון, שדחה ביום שישי את העתירה. מדובר בתביעה הראשונה מסוג זה שמסיימת את כל הליך הערעורים, והתוצאה יכולה להוות אינדיקציה לתביעות דומות שמתנהלות בעולם.
בהחלטתו, דחה נשיא בית המשפט העליון של הולנד, קיס סטריפקק, את טיעון הממשלה שלפיו לצמצום הפליטות לא תהיה השפעה גדולה על היקף פליטות גזי החממה העולמי. "אף שהתרומה של הולנד קטנה יחסית, הדבר לא פוטר אותה מחובתה להפחית פליטות כל מדינה אחראית לחלקה", הוא פסק. "בגלל שינוי האקלים, החיים הרווחה ונסיבות החיים של אנשים רבים בכל העולם, כולל בהולנד, נמצאים תחת איום. השלכות אלו כבר מתרחשות".
כדור הארץ צילום: iStock
מאז הגשת התביעה התחייבה הולנד להפחית פליטות בשיעור של בין 19% ל-26% עד סוף 2020, כך שעמידה ביעדה שפסק בית המשפט אינה בלתי-אפשרית. עם זאת, ייתכן שהיא תחייב צעדים חריפים יותר כמו סגירת תחנות כוח פחמיות, שהחדשות שבהן נפתחו ב-2016.
"אנחנו צופים שלהחלטה יהיו השלכות מעבר להולנד. מדובר בסוגיות של זכויות אדם שלא ייחודיות לנו", אמר לניו יורק טיימס היועץ המשפטי של Urgenda, דניס ואן ברקל. "אנחנו חושבים שפרקליטים ובתי משפט אחרים ימצאו בפסק הדין הזה השראה לדרך ההתמודדות שלהם עם הסוגיה".
גנות-רוזנשטרייך הוסיפה שלתביעה יש השלכות ישירות לגבי המדיניות של ישראל בנושא הפחתת פליטות גזי חממה: "המסר המרכזי מההכרעה גם עבור ממשלת ישראל הוא שלמרות היותה של ישראל מדינה קטנה שרמת הפליטות של גזי החממה שלה לכאורה לא תשפיע על התהליך העולמי, הרי שהיא איננה פטורה מהחובה להפחיתם. בית המשפט דחה טענות שנשמעות תדיר בישראל, כאילו העובדה שהפליטות מהולנד הן חלק קטן מסך הפליטה העולמית ולא ישנו כשלעצמן את התהליך הגלובלי.
"בית המשפט קבע שאין ספק לגבי הקשר בין פליטת גזי חממה לבין שינוי אקלים והשלכותיו, ודי בקשר הזה כדי לחייב את הממשלה לפעול להגנה על אזרחיה. בית המשפט הורה לממשלה להפחית לפחות 25% מגזי החממה, בעוד שבישראל היעדים שאומצו, שגם בהם אנו לא עומדים, מתייחסים לתרחיש עסקים כרגיל. כלומר, גם אם נעמוד בהם, סך הפליטה יגדל".
