רחוק מהיעד: שיעור פליטות הפחמן של ארה"ב צפוי לרדת ב-4% בלבד עד 2050
כך קבע דו"ח חדש שפרסמה לאחרונה מחלקת האנרגיה האמריקאית; מדובר בשיעור רחוק באופן מסוכן מהיעד שקבעו מדענים, לפיו צריך להגיע לאיזון מוחלט בהיקף הפליטות עד 2050. זאת כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות
שיעור פליטות הפחמן של ארה"ב צפוי לרשום ירידה של 4% בלבד עד 2050. כך לפי דו"ח חדש ומדאיג שפרסם לאחרונה מנהל המידע של מחלקת האנרגיה האמריקאית (EIA).
- עובדים באמזון לא מוכנים לשתוק: "לא מוסרי שהחברה ממשיכה לסייע להפקת דלקי מאובנים"
- דו"ח: הבנקים המרכזיים לא ערוכים להתמודד עם השלכות משבר האקלים
- "החלטת טראמפ שלא להתחשב בשינוי אקלים לגבי פרויקטי תשתית - בלחץ BP"
מדובר בשיעור רחוק באופן מסוכן מהיעדים שקבעו מדענים, שמטרתם להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות: הפחתה של 50% בפליטות עד 2030 ואיזון מוחלט בהיקף הפליטות עד 2050.
כיום, כמו בעבר, ארה"ב נחשבת לאחת המזהמות הגדולות בעולם של גזי חממה והיא אחד מהגורמים המרכזיים שהביאו את משבר האקלים למצבו הנוכחי. ב-2019 נרשמה ירידה אמנם של 2% בהיקף הפליטות, זאת הודות לסגירת תחנות כוח פחמיות ועלייה בשימוש באנרגיה מתחדשת, אך התחזית לטווח הארוך אינה אופטימית.
"אחרי הירידה שנרשמה במחצית הראשונה של התקופה שנבדקה, כלל פליטות הפחמן של ארה"ב צפויות לשוב לרשום עלייה מתונה ב-2030, שתונע בעיקר ע"י גידול בביקוש לאנרגיה במגזרי התחבורה והתעשייה", נכתב בדו"ח. "עם זאת, עד 2050 רמות פליטות הפחמן יהיו נמוכות ב-4% מרמתן ב-2019".
עוד נכתב בדו"ח כי עד 2050 כ-38% מהאנרגיה של ארה"ב תגיע ממקורות מתחדשים (לעומת כ-19% כיום) וכי שיעור החשמל מפחם ירד מ-24% ל-13%, זה של אנרגיה גרעינית מ-19% ל-12%, וגז טבעי ירד מ-37% ל-36%. למרות זאת, הגידול במעבר לאנרגיה מתחדשת (שגם הוא בפני עצמו לא מספיק על מנת לעמוד ביעדים) צפוי להתקזז בגלל הגידול בביקוש לאנרגיה בתעשייה ובתחבורה.
במגזר התעשייה, הסתמכות ממושכת על שימוש בגז טבעי לצד גידול בביקוש, צפויה להגדיל את פליטות הפחמן. במגזר התחבורה צפויה להרשם עלייה בביקוש לרכבים זוללי דלק, וכן גידול בהיקף הטיסות "שיהיה מהיר יותר מהגידול ביעילות צריכת הדלק של מטוסים" ויביא לגידול של 31% בצריכת דלק מטוסים.
ההערכות לא לוקחות בחשבון שינויי מדיניות
נקודה משמעותית נוספת שיש לשים אליה לב, היא כי כל ההערכות שנכתבו בדו"ח התבססו על מדיניות שקיימת בתחום והן אינן לוקחות בחשבון שינויים משמעותיים במדיניות, שיכולים להביא לצמצום היקף הפליטות. כמו למשל, מעבר מואץ לאנרגיה מתחדשת או הגבלת צריכת האנרגיה. כלומר, מדובר בנתונים שיתקיימו במידה וארה"ב תמשיך להתנהל במודל של "עסקים כרגיל" ולא תיזום פעילות משמעותית למלחמה במשבר האקלים.
מנגד, התחזית גם לא מתחשבת במהלכים שיביאו להגדלת הפליטות, כמו מגוון התקנות הסביבתיות שממשל טראמפ פועל לביטולן (אחת האחרונות שבהן - איסור להתחשב בשינוי אקלים בעת תכנון תשתיות כמו צינורות נפט וגז). כלומר, בהחלט ייתכן תרחיש שבו היקף הפליטות של ארה"ב יורד בשיעור נמוך יותר, או אפילו עולה.