משבר הקורונה
כך טייוואן מצליחה להפעיל את בתי הספר תוך כדי המגפה
רבות מהמשפחות בטייוואן ממשיכות ללכת לעבודה ולקניות מאז התפרצה מגפת הקורונה, והילדים ממשיכים ללכת לבית הספר; למרות זאת, עד כה נרשמו 388 מקרי הידבקות בנגיף ושישה מקרי מוות בלבד – וכל זאת באי עם 23 מיליון תושבים ששטחו גדול מעט יותר מזה של ונקובר. כיצד הם עשו זאת?
החיים מתנהלים כמעט כרגיל במשפחת לין הטייוואנית במהלך התפרצות נגיף הקורונה – למעט כמה יוצאים מן הכלל. "לא דאגנו כל כך", אמרה לילי צ'אנג, שגרה עם בעלה ובתה בת השמונה בפרבר של טאייפיי. כמו רבות מהמשפחות בטייוואן, משפחת צ'אנג המשיכה ללכת לעבודה, לבית הספר ולקניות מאז החלה המגפה, אך כל זאת תוך נקיטת מספר אמצעי זהירות - כמו בדיקות חום קבועות, שימוש במתקני נוזל חיטוי לידיים שהותקנו ברוב בנייני הציבור, ומסכות הגנה.
- קנדה תחדש את יצוא הנשק לסעודיה כדי להילחם בנזקים הכלכליים של הקורונה
- קנדה וצרפת מכחישות: תרומת מסכות על ידי וואווי לא תשפיע על החלטותינו בנושא 5G
- ארגון הבריאות העולמי: "אסור להפוך את המשבר לפוליטי - אחרת נראה עוד הרבה שקי גופות"
טייוואן נפגעה קשה ממגפת הסארס ב-2003, אך הפעם הממשלה המקומית נקטה בפעולות מוקדמות כבר כשהגיעו לידיעתה הידיעות הראשונות על דלקת ריאות לא ידועה במוקד ההתפרצות – ווהאן. באמצע פברואר כבר הגבירה המדינה את ייצור מחטא הידיים והמסכות, השיתה קנסות על העלאת המחיר של ציוד רפואי, וגיבשה תקני היגיינה עבור התחבורה הציבורית ותחומים נוספים, כמו רכבות ובתי ספר.
טייוואן וקנדה הודיעו על מקרי הקורונה הראשונים שהתגלו בשטחן בהפרש של ימים אחדים זו מזו במהלך ינואר, אך עד חודש מרץ כבר היה שיעור ההדבקות בהן שונה מאוד. לפי אתר worldmeter, עד כה היו 388 מקרי הידבקות ושישה מקרי מוות בטייוואן – אי עם 23 מיליון תושבים ששטחו גדול מעט יותר מזה של האי ונקובר; זאת, בעוד שבקנדה דווחו 23,318 מקרי הידבקות ו-653 מקרי מוות.
"כשאנחנו צופים בחדשות אנחנו מקבלים ביטחון", אמרה צ'אנג, וזאת לעומת משפחה אחת בקנדה שמנסה לשמור על החרדה בשליטה. "אנחנו מאוד מנסים להשאיר את זה מחוץ לבית," סיפרה לואיס גליסון הקנדית כשנשאלה לגבי רמת החרדה של משפחתה מהוירוס. "כהורה, אני מאוד מנסה להישאר מציאותית, כי אם אתן לעצמי להפליג במחשבות אני חוששת שהחרדה תצא".
גם מצב בתי הספר בשתי המדינות שונה מאוד. בטייוואן נפתחו בתי הספר אחרי חופשת החורף, שהוארכה בשבועיים; צ'אנג מספרת שבכל בוקר היא ובעלה מודדים את החום של בתם ומדווחים לבית הספר שלה. בתם, כמו שאר הילדים, עוטה מסכה כל היום – למעט בארוחת הצהריים; אך כשהיא מסירה אותה עומד לרשותה מחיצת פלסטיק שקופה שמותקנת לשולחן שלה ומפריד בינה לשאר הילדים. האמצעים האלה הותקנו כבר בפברואר, הרבה לפני שקנדה הכריזה על סגירת בתי הספר.