באין תוכנית הבראה, האזרחים הלבנונים מציתים את הבנקים

לאחר הפוגה בת כחודשיים בעקבות ההתמודדות עם התפרצות הקורונה, השבוע חזרו לרחובות לבנון ההפגנות על רקע המצב הכלכלי המידרדר. מוקד המחאה הבולט ביותר הוא בבירת הצפון, טריפולי, שם נהרג צעיר ביום שלישי ונפצעו עשרות רבות בהתנגשויות בין המפגינים לכוחות הביטחון. הפגנות מחאה בהיקף קטן יותר וכן חסימת כבישים דווחו גם באזורים אחרים בלבנון ובכלל זה באזור ביירות, בערים צור וצידון בדרום המדינה וכן בבקעת הלבנון. לפי הערכות בלבנון ומחוצה לה, בתקופה הקרובה צפויה הסלמה במצב הפנימי במדינה.

לצד הפגנות הרחוב, מתנהל קרב אדיר בזירה הפוליטית־פיננסית בין המחנה בראשות חיזבאללה וחסן נסראללה לבין המחנה הסוני בתמיכת דרוזים מתומכיו של המנהיג הוותיק וליד ג'ונבלאט. אנשיו של נסראללה החליטו להפוך את משבר הקורונה להזדמנות, והם מנסים להביא להדחתו של נגיד הבנק המרכזי של המדינה, ריאד סלאמה. אם זה יקרה, ישלים חיזבאללה את השתלטותו על כל מוקדי הכוח במדינה. מאמציו אלה של הציר הפרו־איראני מחזקות טענות שמושמעות בלבנון באופן תכוף, שלפיהן המשבר הכלכלי בלבנון הוא תוצאה של הקרע הפוליטי ואי־הסכמה לגבי תוכנית ההבראה.

מימין: הנגיד סלאמה ומנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה צילום: אי.פי.אי, רויטרס

מהפכת הרעבים

בארץ הארזים יש כבר מי שמכנה את גל ההפגנות הנוכחי בשם "מהפכת הרעבים". מצבה של הכלכלה הלבנונית היה בכי רע עוד לפני פרוץ נגיף הקורונה, ומאמצע אוקטובר נשטפה המדינה במחאה על רקע תנאי המחיה והגברת נטל המסים. המעט שעוד תפקד במשק שותק כשהמדינה החלה בצעדי ההתמודדות עם הנגיף, בדומה לשאר המדינות בעולם. בעקבות כך, המצוקה התגברה וסכנת עוני ורעב מרחפת מעל ראשיהם של עוד עשרות אלפי לבנונים.

עוד לפני הקורונה העריכו מומחי הבנק העולמי כי 50% מתושבי לבנון נמצאים מתחת לקו העוני, כש־30% חיים בתנאי עוני מחפיר. היעדר הכנסות, עליית מחירים ואבטלה גואה - כל אלה סייעו לשבירת מחסום הפחד מההידבקות בקורונה. לפי ארגוני סיוע מזון הפועלים בלבנון, קצב הפניות מצד הנזקקים עלה מ־50 עד 60 איש ביום לפני הקורונה לאלפי פניות בקשת עזרה כיום - כולל גם ממי שעד לאחרונה נחשבו לאנשי מעמד הביניים.

המחירים עלו במאות אחוזים

מגמת הירידה בכוח הקנייה של האזרח הלבנוני צברה תאוצה בשבועות האחרונים עם הכרזת צעדי ההסגר. כשלא יצאו לרחובות, הלבנונים השמיעו את זעקתם מהבתים באמצעות הרשתות החברתיות, ודיווחו על עליית מחירים של עשרות ולעתים מאות אחוזים במחירי מוצרי מזון בסיסיים, ככל שהתקרב מועד חודש רמדאן. כל זה קורה כשהשכר של מרבית המועסקים בלבנון אינו עולה על 400 דולר בחודש, במדינה שבה פערי ההכנסות הם מהגבוהים בעולם - נדבך נוסף בתסכול הגובר של הציבור הפשוט.

התמונה הכללית של המשק הלבנוני אינה מבשרת טובות. בצפי האחרון שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית לאור משבר הקורונה, הוערך שיעור הצמיחה השלילית של לבנון ב־2020 ב־12%-, שיעור הצמיחה השלילי הגבוה ביותר מקרב כל מדינות האזור.

מה שבולט במחאה הנוכחית הוא הזעם הגדול שמפגינים הלבנונים כלפי הבנקים, דבר שבא לידי ביטוי בהצתת סניפים ובמעשי ונדליזם נוספים. הכעס הגדול על הבנקים נובע מהעובדה שהם מגבילים את הגישה לדולרים, בטענה של מחסור חמור בשטרות הירוקים. הלבנונים מנסים לברוח מהלירה, המטבע המקומי, שמאבדת מכוחה בכל יום שחולף. רבים בלבנון סבורים שהיחלשותה המהירה של הלירה היא פועל יוצא של מדיניות הבנק המרכזי.

עם הנתונים קשה להתווכח. מאז אוקטובר הידרדר שער הלירה הלבנונית מול הדולר בצורה חדה: מ־1,500 לירות לדולר (שער רשמי) לכ־4,000 לירות כיום (בשוק השחור). המשמעות של צניחת שער הלירה היא שההכנסות והחסכונות של הלבנונים הצטמקו ביותר מ־50%. וכל זה קורה במשק שמתבסס על תשלום במטבע האמריקאי בכל עסקה שמתבצעת בו.

במהלך השבוע האחרון גבר קצב היחלשות הלירה הלבנונית, ולכן הבנק המרכזי נאלץ להתערב בניסיונו לייצב את השער. הבנק קבע שורה של תקנות ושערי חליפין בהתאם לעסקאות השונות, ובמסגרת זו החליט כי לא תותר מכירת דולר מעבר לשער של 3,200 לירות. החלפנים בשוק השחור התעלמו לחלוטין מההוראה החדשה.

מפגין לבנוני מול כוחות השיטור צילום: AP

גורמים בשוק הכספים בלבנון צופים כי המשך אי־הוודאות הכלכלית והספקות לגבי היציבות הפוליטית ימשיכו לדרדר את הלירה לעבר שער של 6,000 לירות מול הדולר ואולי אף יותר מזה.

האינטרס של חיזבאללה

עיקר הביקורת על ההידרדרות המהירה של המשק מופנה לעברו של הנגיד סלאמה, שמכהן קרוב לשלושה עשורים. עד לאחרונה נחשב סלאמה ל"מבוגר האחראי" במערכת הפיננסית הלבנונית, ומי שאחראי לייצוב שער הלירה. סלאמה נהנה מתמיכת מדינות המערב והגופים הבינלאומיים.

בשנים האחרונות סלאמה נמצא על הכוונת של ארגון חיזבאללה, וזאת לאחר שיישם את הסנקציות האמריקאיות שנועדו למנוע מארגון הטרור השיעי שימוש במערכת הבנקאית הלבנונית למימון פעולותיו ולהלבנת כספיו. בימים האחרונים גברו הקולות מתוך הממשלה, הנשלטת על ידי חיזבאללה, לפטר את הנגיד. מבחינת חיזבאללה, סילוקו של סלאמה והחלפתו במקורב לארגון יסמלו את השתלטות המחנה הפרו־איראני על מוקד הכוח האחרון בלבנון מחוץ לשליטתו כיום.

סלאמה מבחינתו סבור כי חיזבאללה מנסה להפוך אותו לשעיר לעזאזל של המשבר הפיננסי כדי לקדם את יעדיו הפוליטיים למען האינטרסים של איראן. הנגיד טוען כי המחסור בדולרים לא נגרם כתוצאה ממדיניותו השמרנית, אלא מכישלונם של הפוליטיקאים לשדר למשקיעים מסר של יציבות, ליישם רפורמות כלכליות ולצמצם את השחיתות. גם התנאים האזוריים, כמו המלחמה בסוריה וירידת מחירי הנפט, לא סייעו לכלכלת לבנון.

די להזכיר כי בשנה שעברה הגיע שווי היצוא הלבנוני לכ־3 מיליארד דולר לעומת יבוא בשווי של כ־19 מיליארד דולר, כדי להמחיש את מצוקת הדולרים של המדינה. בנוסף, חיזבאללה, השולט ברשת החלפנים בלבנון, מקפיד בחודשים האחרונים להמעיט בזרם הדולרים לשוק - למעט באזור הדאחיה, מעוז חיזבאללה בדרום ביירות - כדי להגביר את הלחץ על הנגיד.

כדי לצאת מהבוץ, לבנון זקוקה לתוכנית הבראה משמעותית ומהירה בסיוע בינלאומי נדיב. כפי שהדברים נראים, המערכת הפוליטית בלבנון, בראשות חיזבאללה, עסוקה יותר בקרבות על הגמוניה ואינטרסים, מה שיגרור את לבנון להסלמה ולקריסה כלכלית.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד מנה