הריאל בשפל של כל הזמנים, וההנהגה באיראן אובדת עצות
החלטה שקיבלה הסוכנות לאנרגיה אטומית נגד איראן, ובקשת שרי החוץ של האיחוד האירופי לקיים דיון בחידוש הסנקציות - מאיצות את קריסת שער הריאל. בטהרן מנסים לשדר "עסקים כרגיל", אך הצעדים שננקטים בשטח מעידים על לחץ
18:5623.06.20
המשבר המחודש מסוף השבוע של איראן מול הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ובקשת שרי החוץ של האיחוד האירופי לקיים דיון בחידוש הסנקציות מאיצים את קריסת שער המטבע האיראני. רמתו כיום היא בשפל של כל הזמנים. ההנהגה האיראנית נראית בשלב זה כאובדת עצות כיצד לבלום את המגמה שלא מן הנמנע תוביל להתחדשות המחאה העממית. ניצנים לתסיסה החברתית המתחדשת נראו בשבוע שעבר כאשר אנשי עסקים וסוחרים ערכו הפגנת מחאה מול מטה הבנק המרכזי במחאה על הירידה בשער המטבע.
קראו עוד בכלכליסט:
ביום שישי, ולראשונה מזה שמונה שנים, אישרה מועצת הנגידים של הסוכנות החלטה המאיצה בטהרן לשתף פעולה עם חקירת הסוכנות בעניין שני אתרי גרעין חשודים, בהם אותרו שרידי אורניום. הסוכנות מבקשת מאיראן להתיר גישה מלאה לפקחים, דרישה שנדחית לחלוטין על ידי משטר האייתולות. במקביל, דרשו שרי החוץ של האיחוד האירופי לדון בהפרות האיראניות, אם כי ההערכה היא כי הם רחוקים עדיין מלפנות לכיוון של חידוש הסנקציות.
נשיא איראן חסן רוחאני צילום: איי אף פי ההשפעה של התחדשות המתיחות על שער הריאל הייתה מיידית. בשבת הגיע השער בשוק השחור לכ-193,000 ריאל לדולר, בראשון השער צנח כבר לכ-196,000 וביום שני נרשמה ירידה נוספת לכ-198,500. והיום - המטבע האיראני חצה את שער 200 אלף ריאל ל-1 דולר. בתחילת יוני שער הדולר בשוק השחור באיראן נע סביב 180,000 ריאל, קרי מדובר בפיחות של כ-10% בתוך שלושה שבועות. יודגש כי השער הרשמי אותו קבע הבנק המרכזי של איראן עומד על 42,000 ריאל.
הצניחה החופשית בשער הריאל בשבועות האחרונים היא תוצאה ישירה של המשבר החריף ממנו סובל השוק האיראני – שילוב של משבר נגיף קורונה והסנקציות הבינלאומיות המונעות מאיראן להעביר לקופתה מט"ח. הנשיא חסן רוחאני הודה בימים האחרונים כי בשל הסנקציות החריפות אין באפשרות ארצו להעביר מטבע זר מחו"ל. לפי רוחאני, הסנקציות האמריקאיות החריפות מנעו מאיראן הכנסה של כ-200 מיליארד דולר בשנים האחרונות.
גם אם הנתון שציין רוחאני מוגזם, אין ספק שהסנקציות עושות שמות בענפי הייצוא של המשק האיראני. סגן הנשיא, אסחאק ג'האנגירי, אמר מוקדם יותר החודש כי ייצוא הנפט של איראן הסתכם בשנה שעברה בכ-8 מיליארד דולר בלבד, לעומת כ-100 מיליארד בשנת 2018, אז פרשה ארה"ב מהסכם הגרעין. אבל אם איראן חשבה שהישועה תגיע מייצוא ממגזרים אחרים שאינם נפט, גם כאן אין בשורה גדולה. במהלך החודשיים הראשונים של השנה הפרסית הנוכחית (החלה ב-20 במרץ) נרשמה ירידה תלולה של 49% בייצוא זה ל-4.3 מיליארד דולר, לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. בהתחשב בסגירת המשק האיראני כתוצאה מצעדי התמודדות נגיף קורונה, נתוני החודשים הקרובים אינם צפויים להציג שיפור משמעותי. לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, שווי הייצוא האיראני הכולל (נפט ולא נפט) השנה יגיע לכ-45 מיליארד דולר, נמוך פי שתיים מהנתון של 2018.
למרות שנגיד הבנק המרכזי של איראן עבדא-נאצר המתי ניסה לשדר בימים האחרונים מסרים מרגיעים ולפיהם הירידה בשער הריאל "מוגזמת" וכי בקרוב יוזרם דולר לשוק, צעדים אחרים שנוקטת הממשלה מעידים על לחץ הולך וגובר. כך למשל ביום ראשון הנחה רוחאני את הבנק המרכזי לוודא כי יצואנים איראנים אכן מעבירים לקופת המדינה את רווחיהם, תוך שהוא משמיע איום כנגד גורמים עלומים שלטענתו מעורבים ב"הפרת חוקי המט"ח". כוונתו של רוחאני היא שיצואנים איראנים שהשלימו את עסקאותיהם וקיבלו תמורה על כך מעדיפים לשמור על הירוקים במקום להשתמש בהם בשוק. בציבור האיראני לא מייחסים אמינות רבה להצהרות אלה וסבורים כי הם נועדו לכסות על כישלון הממשלה עם המצב המחמיר באמצעות מציאת "שעירים לעזאזל" בדמות הסוחרים.
במאמציהם להזרים מט"ח לקופת המדינה המדולדלת השלטונות באיראן לא פוסחים על הזירה הבינלאומית. לפני כשבועיים איימה טהרן לנקוט בצעדים משפטיים כנגד דרום קוריאה, מאחר שזו מסרבת להפשיר כספים אותם היא מקפיאה. לפי האיראנים, מדובר בסכום שנע בין 6 ל-9 מיליארד דולרים, שסיאול מסרבת להעביר לטהרן על רכישות נפט שביצעה בעבר. הקוריאנים הודפים את האיומים מאיראן בטענה שההקפאה היא חלק מהמחויבות ליישום הסנקציות האמריקאיות. הקוריאנים גם דחו הצעות מאיראן כי הפשרת הנכסים תתבצע באמצעות ייצוא של מכונות וציוד רפואי שאיראן זקוקה להם. סוגיית הנכסים המוקפאים של איראן לא יורדת מסדר היום מאז המהפכה של 1979 והיא הפכה עניין פוליטי לא פחות מכלכלי. למרות שאין נתונים מדויקים על היקף הנכסים המוקפאים, ההערכות מהשנים האחרונות מדברות על סכום של כ-100 מיליארד דולר לפחות. שחרור הנכסים הללו היא דרישה קבועה של השלטונות באיראן אך האיומים שהושמעו באחרונה כלפי סיאול וכן העלבונות בתקשורת האיראנית כלפי הקוריאנים מעידים על המצוקה בה נמצא משטר האייתולות.
הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
