לא לעולם חסן

חסן. עיני סימן אותו

חסן ילך הביתה בסוף, אם לא עכשיו אז בפעם הבאה שבה יפשל. עיני כבר סימן עליו איקס אחרי שנים שבהן סירב לטפל בכוחניות העודפת והמיותרת של יו"ר הוועד החזק שלו. ואולם, עיני טועה מאוד אם הוא רואה בחסן בעיה נקודתית. חסן הוא רק תוצר של השיטה, על מגרעותיה וחסרונותיה. לא את כולה יכול עיני לפתור לבדו (לדוגמה, שינוי שיטת השכר בנמלי הים דורש נכונות מצד משרד האוצר), אך אם הוא רוצה למנוע "אלון חסן 2" כל שהוא צריך לעשות הוא להגיש לבית נבחרי ההסתדרות הצעה לשינויים בתקנון שיהפכו את הארגון החשוב הזה למעט יותר מסודר והרבה פחות מסואב.

הנה רק כמה הצעות. ראשית, עיני חייב להגביל את כהונת חברי הוועדים וראשי הוועדים לשתי קדנציות בלבד, של ארבע שנים כל אחת, וגם זה אולי יותר מדי. כך תימנע, ולו למראית עין, הצטברות כוח מוגזמת.

צעד נוסף צריך להיות איסור מוחלט על חבר או יו"ר ועד להיות בעלים של עסקים פרטיים או שותף בהם. באופן מפורט יותר, לבד מעוזרת בית ומטפלת להוריו הסיעודיים חבר ועד לא יוכל להעסיק עובדים בחברה פרטית.

שינוי נוסף שנדרש הוא שחבר ועד לא יוכל להתמנות לאחר פרישתו לתפקיד ניהולי כלשהו במשך שנתיים (תקופת צינון). כל אלה אינם בבחינת רצוי, אלא בבחינת הכרחי. מה שעיני לא יעשה היום, כאשר ראשי ההסתדרות עוד מזועזעים מהממשלה החדשה, כבר לא יקרה. הדחתו של חסן לא תספק.