תוכנית הרובעים של תל אביב: יותר מרבע מהדירות נפגעות
תוכנית הרובעים של תל אביב מטילה מגבלות בנייה חמורות על רובע 3 (אבן גבירול ומערבה לו) ואזורים נוספים. ספק אם בניינים אלו יזכו לפרויקטים להתחדשות עירונית. דוד זהבי, מבעלי URBAN נדל"ן: "ההתחדשות העירונית היא צורך לאומי והעירייה צריכה לבדוק כל מקרה לגופו לפי התכנותו הכלכלית"
גבולות רובע 4 הם: רחוב אבן גבירול, נתיבי איילון, נחל הירקון ושדרות שאול המלך. בתוכו נכללים בין היתר תחנת הרכבת ארלוזורוב, כיכר המדינה, המרכז הרפואי איכילוב, מוזיאון תל אביב לאומנות, וכן הרחובות שדרות שאול המלך, ויצמן, ז'בוטינסקי, דרך נמיר, יהודה המכבי, שדרות דוד המלך ועוד.
רובע 3 שוכן בין רחוב אבן גבירול ממזרח, חוף הים במערב, נחל הירקון בצפון ורחוב בוגרשוב בדרום. בין היתר נכללים ברובע זה: מתחם כיכר דיזינגוף, מתחם הבימה, כיכר רבין, נמל תל אביב, מתחם בזל, והרחובות הירקון, בן יהודה, פרישמן, גורדון, ארלוזורוב (בחלקו המערבי), רציף הרברט סמואל, ירמיהו, פרוג, שדרות בן ציון, שדרות בן גוריון, שדרות נורדאו, שדרות ח"ן ועוד.
מנגד, עיריית תל אביב קדמה מסמך מדיניות בשנת 2012 לרחוב אבן גבירול. על פי המסמך, רחוב אבן גבירול אינו נכלל בתכנית הרבעים , כאשר נקבע כי במסגרת פרויקטים של תמ"א 38 ופינוי בינוי על רחוב זה יינתן ליזמים "סל זכויות בנייה" מלא.
פרויקט חברת אורבן בשלמה המלך 91- רובע 3- לפני על פי התוכנית, נקבעו תנאים מקלים יחסית להוצאת פרויקטים להתחדשות עירונית ברובע 4, ואילו ברובע 3 ממערב לרחוב אבן גבירול, תותר בניית ממ"דים בלבד ולמעשה רובו של הרובע יוכרז לשימור. רובע נוסף – רובע 5- הממוקם בין אזור נווה צדק בדרום ועד לשדרות בן ציון ורחוב בוגרשוב בצפון, לא נכלל עדיין בתוכנית הרובעים, אך על פי הערכה יכלל בקרוב וההוראות יהיו דומות לאלו שברובע 3 – כלומר יוטלו עליו מגבלות בניה משמעותיות.
פרויקט חברת אורבן בשלמה המלך 91- עתידי דודי זהבי, מבעלי חברת urban היוזמת ומקימה כ-70 פרויקטים ברחבי הארץ, מתוכם כ-30 פרויקטים בתל אביב: "תכנית הרובעים יצרה הבהרות חד משמעיות והסירה את חוסר הוודאות בנוגע לבניינים בהם ניתן ליישם תהליך של התחדשות עירונית. ברם, אנו מברכים על התכנית למרות אי הסכמות ומספר השגות כדוגמת בנייה לגובה ברחובות ראשיים, בייחוד באזור ההכרזה של אונסקו, קרי העיר הלבנה. באזור זה האפשרות לבנייה במסגרת התחדשות עירונית, הינה קומה וחצי בלבד. מכיוון שנושא ההתחדשות העירונית הוא צורך לאומי, אנו חושבים שהפתרון הינו לבחון כל פרויקט לגופו ולהוציא מהכלל מקרים בהם ניתן להביא רווחת דיירי הפרויקט כמו גם חזות פני העיר. הדבר נכון בייחוד באזורים בהם גבהי הבניינים אינם סימטריים. העירייה הייתה צריכה להקים ועדת חריגים שתבחן ותייצר כדאיות כלכלית גם במבנים שנכון להיום אין כדאיות כלכלית - יזמית, בקידום תהליכים אלה".
זהבי קורא לקברניטי תל אביב לבדוק את המתרחש בערים סמוכות. "בעיריית ראשון לציון לדוגמא, כל פרויקט מקבל עדיפות לפי כדאיות כלכלית ולפי מספר הקומות שיכולות להתווסף אליו. ההחלטה נוגעת ל- 25%-30% מהדירות בתל אביב, כך שהרבה תושבים נפגעים מכך".
לפרטים נוספים לחץ כאן>>
