סטארט-אפ ניישן: ישראל vs. העולם

פורום ההיי-טק 2016 של קרדיט סוויס

הצצה אל עתיד האקו-סיסטם הטכנולוגי בישראל, חושפת תמונת מצב מעורפלת המעוררת סימני שאלה. השוואה בין אשכולות היי-טק חדשים וותיקים מכל העולם, מעלה ספקות באשר לעתיד ההייטק הישראלי: האם תוכל ישראל לעמוד בקצב השינויים המתרחשים כיום בשוק הגלובלי? ואם כן, כיצד היא תשמר את מעמדה כמובילה בתעשיית ההי-טק העולמית?

בשנה שעברה פרסמה לראשונה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית דו"ח חדשנות שנתי. במסגרת דו"ח זה מדגיש יו”ר רשות החדשנות והמדען הראשי, אבי חסון, את חשיבות גיבוש מדיניות בישראל בתחום החדשנות ומציין כי: "אנחנו נמצאים על פרשת דרכים: על מנת "לקפוץ מדרגה" דרושה מדיניות יעילה וממוקדת בצמיחה מבוססת חדשנות והגדלה משמעותית של המשאבים המושקעים בחדשנות הישראלית".

חסון מאמין שסצנת החדשנות המקומית חייבת להתחזק על מנת לשמר תחרותיות ומובילות מול שווקים צומחים בעולם. חסון חוזה נטישה של כ-10,000 עובדים מתעשיית ההיי-טק בחמש השנים הקרובות, לצד ירידה הדרגתית במקורות מימון זרים. חשוב להדגיש כי מקורות הממון הזרים מהווים את החלק הארי בסך המימון בתעשייה זו ועל כן השוק המקומי תלוי במקורות אלו כדי להתפתח ולשגשג.

ארה"ב – עדיין המובילה העולמית

בארה"ב, נמצא המנצח הבלתי מעורער של ריכוז טכנולוגיה אזורי, הלא הוא עמק הסיליקון. כיום, המרחב של העמק משתרע מפאלו אלטו, שם גם נמצאים קמפוסי הענק של גוגל ופייסבוק, עד למרכז סן-פרנסיסקו. עמק הסיליקון הוא ללא ספק אזור אייקוני ושם שני לחדשנות אולם השנה התייצב מולו מתחרה חדש ומעניין מאותה היבשת: בפעם הראשונה אי פעם, סצינת ההיי-טק המתפתחת ב"וול סטריט" (המכונה בקריצה גם "סימטת הסיליקון") הביסה את העמק הוותיק במספרים. תעשיית ה-FinTech הניו-יורקית זכתה למימון גבוה בכמאה מיליון דולר יותר מתעשיית ה-FinTech בעמק הסיליקון, בסיכום ההשקעה של הבנקים, המשקיעים הפרטיים וקרנות הון הסיכון.

ריכוזי טכנולוגיה אזוריים נמצאים גם בערים קטנות יותר כמו אוסטין, בוסטון וסיאטל, שהפכו למרכזי טכנולוגיה מתפתחים. ערים אלו שילשו את המימון לו זכו חברות מקרנות הון סיכון בשנה החולפת וכן את מספר החברות ששווין מיליארד דולר ומעלה (חברות המכונות בסלנג המקצועי "חדי קרן").

סצנת החדשנות האירופאית

באירופה, דו"ח דירוג החדשנות האירופאי הרשמי שפורסם בחודש שעבר, הציב את שוויץ כמובילת היבשת בחדשנות. קצת מאחור בהפרש זעום נמצאות גרמניה ודנמרק. בשוויץ, רוב אשכולות ההייטק ממוקדים בתעשיית הכספים והבנקאות שבה ה-FinTech הוא שחקן מרכזי בכלכלה המקומית.

שוויץ הייתה מאז ומעולם מעצמה עולמית בתחום הבנקאות והפיננסים ולכן יש הגיון בתהליך טבעי של התקדמות לעומק עולם ה FinTech-, תעשייה בה מתרחשות כיום מהפכות פיננסיות מתקדמות. אין פלא אפוא, שהתעשייה הפיננסית השוויצרית לא מאכזבת גם בעידן הדיגיטלי ומוסדות פיננסים שונים כמו קרדיט סוויס, תומכים בפיתוח יישומים דיגיטליים פיננסים מובילים מבחינת קידמה וביצועים. גרמניה, וברלין בפרט, הפכו להיות שחקניות בינלאומיות מובילות בתחום טכנולוגיות האנרגיה והפרסום הדיגיטלי, תחום שהתפתח מאוד גם בישראל. האם יתכן שההון האנושי בדמות אלפי ישראלים שהיגרו לברלין בעקבות המילקי הזול תרמו גם הם למעמדה החדש של ברלין בתחומים אלו?

אסיה כמרכז דינמי מתפתח

אם ארה"ב ואירופה הם המקור, הרי אסיה ידועה כממלכת החיקויים, אימפריה של רפליקות זולות. המוניטין המפוקפק של היבשת אמנם לא ייעלם כהרף עין, אך שלא כבעבר, נוצר כיום באסיה דחף לייצור בדגש על איכות וחדירה לשוק התחרותי של פיתוח טכנולוגיה חדשנית. יתר על כן, יותר משקיעים מאסיה מעורבים במימון פרויקטים טכנולוגיים מקומיים כמו גם בינלאומיים, פקטור המעורר גלים בקרב קהילת המשקיעים העולמית.

דרום קוריאה זכתה למקום הראשון והמכובד בדו"ח בלומברג הסוקר את מצב הכלכלות החדשניות ביותר בעולם. סמסונג הקוריאנית היא ספינת הדגל של הכלכלה הטכנולוגית בקוריאה, מעצמה שחותרת לחדשנות בלתי מתפשרת.

גם בסין, מספר היזמים ומרכזי הטכנולוגיה המקומיים נסקו בצורה מסחררת בשנים האחרונות וביחס לשנה החולפת, משקיעים סינים לקחו חלק גדול בעסקאות מימון של חברות טכנולוגיה בינלאומיות.

אסיה הולכת והופכת, אם כן, מיבשת עם דגש על חיקוי וייצור בעלויות נמוכות למתחרה ראש בראש מול ארה"ב ואירופה בזירת פיתוח הטכנולוגיה העולמית .

ביבשת אסיה, סין ודרום קוריאה הן הארצות המהוות כיום את הגורם המאיים המשמעותי ביותר לאקו-סיסטם הטכנולוגי בישראל בשני מישורים:

סין דוחפת להתרחבות מהירה של תעשיות ההייטק שלה, תוך שילוש כוח האדם וההשקעה במרכזי הייטק ובו זמנית ממשיכה להיות יצואנית החומרה המובילה בעולם. עם זאת, ראוי להדגיש כי לסין יש כברת דרך לעבור עד שתעמוד כתף אל כתף לצד ישראל וארה"ב מבחינת הישגים טכנולוגים משמעותיים, הגם שהיא כאמור הופכת למתחרה רצינית בזירה הבינלאומית.

דרום-קוריאה ממשיכה בבניית מה שמכונה בפי ממשלתה "כלכלה קריאטיבית" ועושה זאת באמצעות קידום מתקני היי-טק וקהילות עסקים. סמסונג הקוריאנית מובילה כיום את שוק העולמי של שבבי זיכרון חדשניים כאשר סין מצידה נושפת בעורפה כמובילת השוק העולמי של המובילים למחצה (semiconductor ).

יש לציין, שישראל עדיין נחשבת לשחקנית מובילה בתחום המובילים למחצה ופועלות בה חברות כגון Marvell ו- Tower Jazz Semiconductor. ממחקרים רבים עולה כי הרוב המוחלט של המעבדים בעולם כיום כוללים מרכיבי חומרה מישראל.

קרדיט סוויס

צומת דרכים לאומית

בחזרה למזרח התיכון, תעשיית ההי-טק בישראל עדיין בעלת מוניטין גבוה מאוד כמרכז חדשנות גלובלי עתיר הישגים מפוארים ופריצות דרך משמעותיות, ברם עתידה נראה מעורפל מתמיד.

הבעיה המשמעותית ביותר שניצבת בפני ישראל, בעת שהיא נאבקת על מעמדה כמרכז הייטק גלובלי מוביל מול המתחרות, היא שמירה על הנכס היקר לה מכול, ההון האנושי. על מנת להתמודד עם בעיית "המחסור ביורמים", ובמילים אחרות, בריחת המוחות, ישראל תצטרך לנקוט סדרה של צעדים מקיפים ובהם – פיתוח תכנית חינוך טכנולוגי כבר מגיל צעיר; הגברת כניסת נשים לתחום לימודי ההייטק והגדלת מעורבותן בתחום; הגדלת אחוז העובדים מקרב אוכלוסיות שונות בישראל לרבות דתיים, וערבים בסקטור ההייטק, תכנון ברמה הלאומית לפיתוח מרכזי הייטק כשמעל לכל, דרבון ועידוד למובילות ולהצטיינות בחדשנות.

ישנם משתנים רבים אותם יש לשקלל על מנת לנצח את האתגרים הקיימים בסקטור ההייטק בישראל, אולם הבשורות הטובות הן שהפתרונות ישימים והכל עדין הפיך ובר שינוי. תעשיית ההייטק המקומית מצאה עצמה מתמודדת מול הפחתת המענקים והמימון הממשלתי לטובת מו"פ, תקציבים שהיו חלק מנוף תעשיית ההייטק מיום היווסדה ותרמו תרומה משמעותית לפיתוחה. את המענקים החליפה התעשייה במשקיעים, קרנות הון סיכון ובנקים מקומיים וזרים להם עתה תפקיד מרכזי ואף מכריע להמשך עתיד ענף ההייטק ושחקניו.

קרדיט סוויס , למשל, הינו מוסד פיננסי מוביל התומך במיזמי Fintech בישראל ומספק להם תמיכה מלאה, גשר גלובלי, ניסיון ומערך קשרים ויכולת לפתוח דלתות ליזמים, לתמוך בהם וללוות את צמיחתם במעטפת ותשתית מקצועית בנוסף לפתרונות מימוניים. כבנק גלובלי מרכזי בעל פעילות משמעותית בסקטור ההייטק בישראל, קרדיט סוויס אף יזם תכניות האצה עבור חברות סטארט-אפ צעירות שמקדמות את תכניות הפיתוח עד לשלבי המימוש וההצלחה.

הודות לדחיפה ולעבודה הרבה שמושקעת מצד הרשות לפיתוח החדשנות ורשויות ממשלתיות נוספות נראה כי קיים אופק ברור של שיפור בעתיד הנראה לעין. דחיפה ממשלתית זו תוך גיבויה במערכת מיסוי תומכת בשילוב עם עידוד פעילות משקיעי הסקטור הפרטי ובנקים כגופים מלווים, יהוו זריקת מרץ משמעותית לשימור התחרותיות והחדשנות של ההייטק הישראלי. כתוצאה מכך, לא זאת בלבד שישראל תשמר את מעמדה כמובילה עולמית היא תבסס אותו ובמקביל אף תתמרץ את הכלכלה המקומית.

הכותב הוא מנכ"ל קרדיט סוויס ישראל. המאמר נכתב לקראת שיתקיים ב- 20 לספטמבר בתל אביב.