בעקבות הביקורת: אייזנקוט מקטין את "מענקי הרמטכ"ל" של הפורשים מצבא קבע

הרמטכ"ל גדי אייזנקוט החליט לקבוע תקרה למענקי הרמטכ"ל הניתנים לפורשים מקבע במטרה להגדיל את הפנסיה התקציבית שלהם.

הפנסיה של אותם פורשים מחושבת כאחוז מהשכר איתו יצאו לגמלאות כאשר על כל שנת שירות ניתנים 2%. מענק הרמטכ"ל, שניתן במקור במטרה לסייע במקרים בהם איש קבע משתחרר עם פנסיה קטנה, או במקרים ייחודיים אחרים, נהפך עם השנים לתוספת קבועה ומשמעותית לפנסיה של אנשי הקבע, שהגיעה עד ל-19%. כעת הרמטכ"ל קבע כי התקרה של אותם מענקים תעמוד על 10% בלבד.

במקביל בצה"ל החלו גם להעביר דו"ח חודשי לראש אכ"א ולרמטכ"ל שכולל את שמות הפורשים, החישוב שנעשה עבורם, גובה הפנסיה וגובה מענק הרמטכ"ל הנדרש עבורם לצבירת זכאות מינימלית. הנוהל החדש יהיה תקף רק עבור מי שעוד לא נכנס לקבע מובהק, כך שהנוהל לא יחול על רוב המשרתים הוותיקים (בדרך כלל מעל 7 שנות קבע).

מודל הפנסיה החדש שסוכם במסגרת הסכם כחלון-יעלון והתקציב הרב שנתי של מערכת הביטחון קובע כי עבור משרתי הקבע החדשים (לא המשרתים היום) גובה הפנסיה המקסימלי יעמוד על 12 אלף שקל, כך שהנוהל החדש יגביל את הקצבת הפנסיה לתקרה זו. עוד שינוי שנקבע הוא כי בעבור תקופות שבהן אין שירות מלא, למשל עתודה או דחיית שירות, לא יקבלו המשרתים צבירה של 2% כמו שקיבלו עד היום, אלא רק של 0.75% משכרם.

באוקטובר 2016 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף בנושא שחשף עד כמה מענקי הרמטכ"ל הניתנים לגמלאי צה"ל אינם מפוקחים למרות העלות האקטוארית שלהם שמכבידה בצורה משמעותית על תקציב הביטחון. לפי חישובי אגף חשכ"ל, רק התוספות שניתנו בין 2013 ל-2015 הן בעלות אקטוארית מצטברת של 2.9 מיליארד שקל.

גדי אייזנקוט צילום: עמית שעל

מבקר המדינה חשף כי לממונה על תשלום הגמלאות באכ"א אין את היכולת להפיק נתון מדויק של העלות התקציבית של הגדלות תקופות השירות, משום "שאין בידינו מידע מדויק בנוגע להגדלות האחוזיות שניתנו. בירור המידע בצורה מדויקת מחייב פתיחתם של אלפי תיקים של פורשים לאורך השנים".

בעקבות בדיקת המבקר, ביקש הרמטכ"ל את הנתונים בעצמו ואף הודה בפני המבקר כי "היה קשה לקבל את הנתונים. זה לא שביקשתי את הנתונים ומיד קיבלתי אותם".

דו"ח מבקר חשף כי אף שמענק זה נקרא מענק הרמטכ"ל, בפועל, הרמטכ"ל לא עסק בנושא כלל ואפילו לא הממונה על התקציבים במשרד הביטחון; במקומם, כמה פקידים באכ"א קבעו בעצמם את גובה המענק. בעקבות הדו"ח הודיע אייזנקוט כי בכל מקרה בו ניתן מענק הגדול מ-8% - יהיה צורך באישור הרמטכ"ל.

לפי ועדת לוקר, בראשה עמד יוחנן לוקר, שבחנה את תקציב הביטחון על סמך הנתונים שהעביר לה צה"ל, עלה כי הגדלת הרמטכ"ל הממוצעת עומדת על 6% (בעוד שהגידול שמאשר נציב שירות המדינה לעובדי המדינה עומדת בממוצע על 0.6%). אולם בפועל בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי ממוצע הגדלת הרמטכ"ל ב-2015 היה כ-8.8%, כאשר 63.9% מהפורשים מצה"ל קיבלו הגדלה של 7% ומעלה. כמעט 15% מהפורשים קיבלו מענק רמטכ"ל של מעל 14%.

גורמים בכירים בצהל מסרו היום כי מאז כניסתה לתוקף של התוכנית הרב-שנתית, בתחילת 2016, גדלו רמת המוכנות של צה"ל והיכולת המבצאית שלו, לצד התייעלות. במסגרת קיצוצים הקטינו בצה"ל עלויות בתחומים שאינם תחומי הליבה בהם בוצעו קיצוצים של25% במערך כוח האדם, למשל כלכלנים, המערך הפסיכולוגי, ובגלי צה"ל.

במקביל נעשו מהלכים לשימור כוח אדם - הגדלת דמי הקיום של חיילים, בשיעור של 130% בשלוש השנים האחרונות, ושיפור שכרום של נגדים ואנשי קבע.

בצה"ל עדיין רוצים להקטין את שיעור הנשירה של חיילים שעוזבים את הצבא לפני סיום שירות הסדיר, מ-14% לשיעור חד ספרתי; ובמקביל להגדיל את שיעור המתגייסים העומד כיום על 67%. לדברי הגורמים, בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בגיוס בחברה הדתית - בתוך חמש שנים גדל מספר בנות האולפנא שהתגייסו לצה"ל מ-900 ל-2,200 , ו-14 נשים חרדיות הצטרפו כאזרחיות עובדות צה"ל; מספרם של החרדים עלה מ-1,200 ל-3,000.

כדי לעודד את המוטיבציה משקיעים בצהל משאבים לגיוס תרומות כדי לתת מענקי לימוד לחיילים משוחררים. עד כה גויסו כ-20 מיליון שקל מאזרחים לצורך מטרה זו. 

באשר לאיומים הביטחוניים ציינו הגורמים כי "אין כרגע איום קיומי על מדינת ישראל, אבל טרור היה וימשיך להיות כאן". עוד אמרו כי "לראשונה בעשור האחרון תעמוד הנהגת החמאס בשבוע הבא בדילמה לאן להעביר את הכספים שהיא מקבלת – למינהור או לחשמל לתושבים".